ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בירושלמי מסכת סוטה (פ"ד הי"ד): "העיד ר' יהושע, מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ומי מבטלה, רבי אבין גשם רבי אחא, ברכת כהנים מבטלה", [לעומת הבבלי בדף מ"ט ע"א, האומר, שהעולם קיים אחר החורבן אקידושא דסידרא ואמן יהא שמיה רבה], הרי שמלבד מה שמועילה ברכת כהנים בכל זמן להשפעת הברכה, הנה לאחר החורבן יש צורך בברכת כהנים לבטל את הקללה שבאה לעולם, ובמשנה בסוטה שם נאמר, כי הקללה היא שלא ירד הטל לברכה, וניטל הטעם מן הפירות, וברכת הכהנים מבטלת אותה. ונראה לומר שעל כך הכהנים מבקשים לאחר ברכת כהנים את התפילה של "השקיפה ממעון קדשך", שהרי מבואר בסוף מסכת מעשר שני על הפסוק: "השקיפה ממעון ק'דשך... ואת האדמה אשר נתת לנו... ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה שתיתן האדמה טעם בפירות, הרי שתפילת השקיפה היא הבקשה להשלמה של מה שנחסר אחרי החורבן. לכן לאחר ברכת כהנים באה תפילה זו, לברכת הארץ מפני שהעולם קיים על ברכת הכהנים.
ומסופר על הגרי"ז זצ"ל שאמר, כי צאו וראו שחסידים הם נוסעים במשך שבועות בכדי לקבל ברכת הרבי, ואילו לברכת כהנים אין לנו סבלנות להמתין, והיא הרי ברכה מהתורה, "ואני אברכם"!
וידוע כי המנהג בארץ ישראל לעלות לדוכן בכל יום, ובחו"ל אין עולין אלא במוסף של יום טוב, ובשו"ת משיב-דבר של הנצי"ב כותב, כי היו שרצו להנהיג לעלות לדוכן גם בחו"ל בכל יום, ומן השמים עיכבו בעצם, בדרכים שונות מלשנות המנהג.
וכאן המקום להזכיר כי בפרשתנו נאמר מצוות שילוח טמאים מן הקודש, והוא אחד הנימוקים שבזמנינו שאנו טמאי מתים אסור לנו לעלות למקום המקדש, ובנוסף לכך שיש חיוב של מורא מקדש, כפי שמבואר בשו"ת משפט כהן, וכך נהגו בכל הדורות שלא להיכנס למקום המקדש וההר כולו, ואין לשנות, וכפי שפסקו גדולי ישראל והרבנות הראשית לישראל במשך כל השנים.
וה' יזכנו לראות מהרה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם, וישראל במעמדם. אמן.
איך מתגברים על מידות רעות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
