ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו'. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים וכו'. משנה תענית כ"ו:
כמה תקנות תקנו חכמים שלא לבייש את מי שאין לו, ולא לבייש את מי שאינו יודע.
במסכת בכורים אומרת המשנה: בראשונה מי שהיה יודע לקרות מקרא בכורים - קורא, ומי שאינו יודע מקרין אותו, ונמנעו מלהביא בכורים, התקינו שיהיו מקרין הכל (בכורים פ"ג מש' ז').
ומטעם זה אומר תוספות:
"מה שרגילים עתה לקרות (שליח צבור עם הקורא) זהו מפני כבודו של הקורא, שלא לבייש את מי שאינו יודע. ושם במועד קטן כ"ז מובאות כמה תקנות שתקנו חכמים שלא לבייש את מי שאין לו. (מסכת מועד קטן כ"ז: ד"ה בכליכה וכו').
ת"ר: בראשונה היו מוליכים בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהיו הכל בסלי נצרים. וע"ש עוד תקנות.
יש להניח, שאילו בזמן חכמי המשנה, היו נוהגים להוציא הוצאות כה גדולות על חתונות כמו בימינו, והדבר גורם שאנשים דוחים את החתונה בגלל חוסר כסף, ואנשים אינם יכולים לעמוד בלחץ החברתי ולהסתפק בחתונות מצומצמות, ויש שנכנסים לחובות גדולים הרבה למעלה מיכולתם, היו בוודאי מתקנים תקנה, שאין להוציא על חתונה אלא סכום מסוים השוה לכל נפש, או שהיו מגבילים את מספר המשתתפים למאה או מאתיים, או שהיו מגבילים גם בכסף וגם במספר האנשים. חכמים נתנו בזה כיוון לכל הנהגתו של אדם. להיות רגיש ולשים לב שהנהגתו לא תגרום בושה לאחרים. זה יכול להיות בלבוש, אם אשה מתלבשת בצורה מפוארת ויקרה שמנקרת את העיניים, וגורמת לחברותיה להרגיש לא נעים בבגדיהן, הנהגה זו לא נכונה. וכי תאמר האם אשה חייבת להימנע מללבוש בגדים יפים החביבים עליה, תשובתי שכל אישה רשאית להתלבש יפה ולהראות נחמד, אבל בצניעות, באופן שלא מעוררת קנאה, באופן שנעים להיות בחברתה.
וכן הדבר בענינים רוחניים. יש להימנע מלהבליט הישגים רוחניים כאשר זה מבייש אחרים. אמנם אדם לא חייב לכלוא את חידושי תורתו שמא זה יגרום אי נעימות לחבריו, אך עליו לומר את חידושיו בצניעות בענווה, באופן כזה שישמח את חבריו והם ישמחו בהצלחתו. ועל כך הרי יש תפילה מיוחדת לנכנס לבית המדרש, שישמחו בי חברי ואשמח בהם. כלומר לא להיות תחרותי, לא ליצור מתח עם הסביבה,לא לנסות להראות אני מוצלח מכולם, אלא אדרבא לשמוח בהצלחתו של החבר, ולגרום לו להרגיש טוב בחברתך, וממילא גם הוא ישמח בהצלחתך.
נמצא שאדם צריך להיזהר לא רק שלא לבייש את חברו שזה לאו של תורה, אלא אף לא לגרום בושה לחברו בעקיפין, ולהימנע גם מגרמא של איסור. לאמר, יש לתת את הדעת על כל מעשה מה הוא עלול לגרום לאחרים. וחכמינו אמרו נוח לו לאדם שיטיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מנלן מתמר שלא אמרה ליהודה ממך אני הרה, אלא אמרה לאיש אשר אלה לו אנכי הרה, אם יודה בעצמו יגלה, ואם לאו תשרף ולא תגלה את הדבר (סוטה י:) כלומר הלבנת פנים חמורה כמו שפיכות דמים, ומוטב שאדם ישרף ואל "יהרוג" אחרים בהלבנת פנים. כי פיקוח נפש אינו דוחה איסורי שפיכות דמים. ועיין שם תוספות, שאומר מדוע לא הוזכר מלבין בין העבירות שאין עומדים בפיקוח נפש, כי לא נקט אלא בעברות שמפורשות בתורה, ואם כן מובן שגרימת הלבנת פנים יש בזה איסור חמור כמו גרימת מות ברשלנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
