ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
ובכן, אל הרב גץ זצ"ל, רב הכותל והמקומות הקדושים, הגיעו לעיתים אנשים שונים שהציגו את עצמם כ'אליהו הנביא'. הרב גץ קיבל כל אחד מהם במאור פנים, ואמר לאותו 'אליהו הנביא' – "אני שמח שבאת. אני מחכה לך בכיליון עיניים. יש לי קושיא גדולה בלימוד התורה, והלא כבר נאמר "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", האם אתה יכול לתרץ לי קושיא פלונית"?
אם אותו אדם ידע לתרץ את הקושיא, הוא הוכרז כאליהו הנביא. ואם לא, הוא הובהל אחר כבוד לטיפול מתאים...
צחוק צחוק, אך זוהי הפרעה נפשית מוכרת של אנשים, המגיעים לירושלים, ומדמיינים שהם מגלמים את דמותו של אליהו הנביא, המשיח, או שיש להם כוחות אלוקיים ומשיחיים. תופעה זו קיימת, להבדיל, גם אצל גויים, והיא מכונה 'סינדרום ירושלים'.
ככל הנראה, הסינדרום קורה בעקבות ההתרגשות הגדולה מהמפגש עם ירושלים, עיר קדושה ורוחנית, המצוייה בארץ הגשמית. מפגש זה יכול ליצור מורכבות גדולה בנפש האדם, הוא מצפה לגילוי רוחני, ומגלה עיר גשמית. אז מהי ירושלים? מקום גשמי או רוחני?
ובעצם, הסינדרום מבטא את ייחודיותה של ירושלים, מקום בו הרוחניות מופיעה במקום ארצי. וכאן, אפשר לשאול בדרך רמז – מי הראשון שזכה לסינדרום, במובן החיובי של המילה? מי הראשון שהנגיעה בירושלים נגעה בנפשו עד שחווה התגלות רוחנית מיוחדת?
הבה ונלך אחורה לרגע לידתה של ירושלים, כעיר הקודש והמקדש. בתורה נאמר שהמקדש ייבנה במקום אשר יבחר ה', אך המיקום לא התפרש, והעניין נותר סתום מאות שנים, עד לרגע הנשגב בו המיקום המיוחל התגלה לשמואל ודוד.
לרגע זה, קדם תהליך מיוחד, הנותן תשובה לשאלותינו. בתחילה, משח שמואל בדבר ה' את שאול למלך על ישראל. בעקבות כך, צלחה רוח ה' על שאול והוא התנבא עם הנביאים. ואכן, רוח ה' ממשיכה ללוותו כמלך, וצולחת עליו עת נצרך הוא למהלכים חשובים, כדוגמת המלחמה להצלת יבש גלעד מיד בני עמון.
רוח זו היא רוחו של מלך ישראל, כפי שקונן ירמיהו במגילת איכה על יאשיהו המלך – "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם", וכפי שהתנבא ישעיהו על מלך המשיח "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה...".
רוח, כפי שמבואר בספר נפש החיים, הוא הכוח המחבר רוחני לגשמי, שהרי יכולת הנשימה היא רוח החיים המצוייה באפו של האדם. האף מצוי במרכז הפנים של האדם, גם מלמעלה למטה וגם מימין לשמאל. הנשימה מקיימת באדם את הנשמה המצוייה בגופו.
המלך הוא רוח החיים, רוח ה' המצוי בעם. תפקידו של המלך להיות הכוח המחבר חיבור כפול - הן הכוח המחבר ומלכד את כל חלקי העם זה לזה, והן הכוח המחבר בין העם לאלוקיו.
כשחטא שאול, ולא שמע בקול ה' במלחמת עמלק, מאס ה' במלכותו ונתנה לרעו הטוב ממנו. באותה שעה, נשלח שמואל להמליך את דוד למלך, "ויקח שמואל את קרן השמן, וימשח אותו... ותצלח רוח ה' אל דוד... ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה...".
רוח ה', השייכת למלך, עברה משאול לדוד. אולם, בתחילה המעבר לא היה שלם. העם לא הכיר את דוד, והמלך שחיבר את חלקי העם השונים היה שונים. דוד, לעומתו, היה מבחינה פנימית המלך שחיבר את העם לה', שהרי ה' המליך אותו. וכך, לשאול נותרה רוח, כוחות המלוכה המאחדים, אך ללא החיבור לה', והיא הפכה לרוח רעה המבעתת אותו.
עבדיו, שחשו בשינוי, הציעו הצעה. הנביאים היו זוכים, לעיתים, להשראת שכינה בעזרת כוח הנגינה, כפי שנאמר על אלישע הנביא, "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". הם הציעו שמישהו ינגן לשאול ויהיה לו טוב. ואכן, הם מביאים את דוד, שיודע לנגן, אך נאמר עליו גם פרט נוסף, "וה' עימו".
ואכן, כשדוד מנגן לשאול, סרה מעליו הרוח הרעה. בתחילה, שאול אוהב את דוד, כי הוא חושב שהרוח הרעה סרה בעקבות הנגינה, אך לאט לאט הוא מבין שלדוד יש את הרכיב החסר לו - ה' עימו, וכשהרוח שלו מתלכדת עם הרכיב האבוד, יש שוב את רוח ה' והכל שמח.
בהמשך, דוד נלחם בגוליית במקום דוד, והופכך להיות האיש האחד המייצג את העם כולו, במילים אחרות – האיש המאחד, איש הרוח. ובסוף, מגיע הרגע שבו "ותהי רוח ה' רעה אל שאול", והוא מנסה להרוג את דוד.
דוד נמלט לשמואל, והם הולכים ל"ניות ברמה". על כך דורשים חז"ל (זבחים נד:), שבאותה שעה ישבו שמואל ודוד ברמה, ועסקו בנויו של עולם, ומצאו את מקום המקדש בירושלים.
ונשאלת השאלה – וכי שעה קשה זו, בה דוד בסכנה, היא השעה המתאימה לעיין בנושא עמוק זה של מציאת ירושלים?
אלא, שבשעה זו, נפרדו שני חלקי האומה, שאול ודוד, המייצגים את בית רחל ובית לאה. נמצא, שרוח ה' המחברת את העם עם ה' קיימת בדוד, אך חסרה הרוח המחברת את חלקי העם השונים. באים שמואל ודוד, ומוצאים את ירושלים ומקום המקדש, שבכוחם לחבר את כל העם יחדיו, ולחבר את העם לה', "עיר שחוברה לה – שעושה את כל ישראל חברים".
ואכן, מיד מגיע שאול לחפש את דוד, "וילך שם אל ניות ברמה, ותהי גם עליו רוח אלוקים, וילך הלוך ויתנבא...", שוב זוכים שאול וסביבתו לרוח ה' הטובה ואף מתנבא בשם ה'.
זכינו בדורנו לשוב לירושלים ולמקום המקדש. מיום ששבנו אליה, לוקה העולם כולו בסינדרום ירושלים, ומנסה לחבל ברוח ה' אשר עלינו. אך סמוכים ובטוחים אנו, שירושלים תחבר בין כל העם ובינינו לה', ורוח ה' תשוב להופיע בקרבנו בגלוי במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















