ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
הבדיחה הזאת, שמץ של אמת יש בה. העם היהודי מצטיין באכפתיות גדולה כלפי כל הסובב, ולכן כל ענייני הפוליטיקה ותיקון המדינה בוערים בו כל כך. נקודת האמת שבוקעת מתכונה בולטת זו היא שאכן יש בכוחו של כל אדם מישראל להשפיע על המציאות כולה. ר' חיים מוולאז'ין בספרו נפש החיים מבסס את תורת המוסר על יסוד זה, שקידום כל פרק מפרקי המציאות תלוי במעשיו של עם ישראל בכלל ושל כל אחד מאיתנו בפרט, וממילא מוטלת על כל אחד ואחד אחריות גדולה. "כמו שהוא ית' שמו הוא האלוקים בעל הכוחות הנמצאים בכל העולמות כולם ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי ריבואות כוחות ועולמות על פי כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל ענייניו בכל עת ורגע ממש, כפי שורשו העליון של מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו, כאילו הוא גם כן הבעל כוח שלהם כביכול" (נפש החיים שער א, ג).
למעשה, רובנו לא ממש מתכוונים להתמודד מול נפתלי בנט או מול נתניהו על ראשות הממשלה, אך למרות זאת, בשבועות הבעל"ט נוכל להשפיע באופן ממשי ומשמעותי ביותר על הכיוון שהמדינה שלנו הולכת להתנהל בו בשנים הקרובות. איך? על כך נעמוד בשורות הבאות.
המפה האדריכלית
המשנה במסכת ראש השנה (א, א) נוקטת כי ישנם ארבעה ראשי שנים, אך היו כמה מרבותינו לאורך הדורות שמנו ראש השנה נוסף – את חג העצרת, שבועות: "דע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם... כן רצה ביום מתן תורה... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו שביטלו עצמם ממנה" (של"ה, מסכת שבועות, נר מצווה ט). הסברא שעומדת מאחורי קביעה זו היא שכל מועד שישראל חוגגים אינו ציון של מעשה היסטורי גרידא, אלא הוצאה לפועל של תכונת זמן החוזרת על עצמה כל שנה ושנה. בכל שנה חוזרת התורה וניתנת לישראל בחג העצרת, ובכל שנה אנו נידונים על קיומה של תורה.
צריך לדעת שראש השנה לתורה הוא בעל משמעות ארכימדית ממש, העשוי להפך את כל המציאות לטוב או חלילה להפך. אם ננקוט לשון גוזמה, ייתכן כי ראש השנה הזה הוא ראש השנה החשוב ביותר מכל ארבעת ראשי השנים. וכל כך למה? מאחר שהוא הקובע את מצב העולם כולו בזמן הקרוב.
חז"ל לימדונו כי התורה שימשה כלי אומנותו של הקב"ה לבריאת העולם (בראשית רבה א, א). היא המפה האדריכלית של היקום כולו, וכפי הגדרתו הידועה של המהר"ל: "התורה היא סדר העולם ובה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם" (גבורות ה' פרק טז). אומנם אין מדובר רק על דברים שבעבר. מצבו של העולם הכללי והפרטי נובע באופן ישיר ממצב קיום התורה ולימודה בהווה, עד שאם היה העולם חסר לגמרי מלימוד התורה חלילה, הוא היה מפסיק להתקיים וחוזר לתוהו ובוהו (דברים רבה ח, ה; נפש החיים ד, יא).
גם אצל חכמי הנסתר הובהרו הדברים. על פי המתווה שצייר רבי חיים ויטאל, התורה היא אור פנימי אין־סופי, המוקף באור שהוא מקור נשמתם של ישראל. כל הצלחת ישראל בעולם תלויה אפוא בכמות האור שהם שואבים ממקור עליון זה (שערי קדושה ח"ג).
עד כאן לגבי קיום העולם, לגבי חיזוק הקיים והצלחתו. אך אנחנו לא רוצים להסתפק בזה. עם ישראל בהחלט מצפה להתקדמות, חפץ בשיפור המציאות באופן ממשי ורצוי כמה שיותר מהר. המאבק על יראת השמיים של הדור הצעיר; על החינוך לדרך ארץ ועל עמדתנו בארץ מול האויב הערבי; על התודעה היהודית מול פירוק הערכים - כל המאבקים הללו ועוד לוקחים הרבה זמן, ואת כולם אנחנו רוצים לסיים כשידנו על העליונה, ומיד.
הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל היה נוהג לומר שאנחנו דור שרוצה הכול מהר. מבשלים מהר, אוכלים מהר ורצים לעבודה מהר. ואם כך, מגיע לנו גם גאולה מהר! התכונה הזאת של הרצון למהר את התהליכים, שכל כך אופיינית לדור שלנו, נותנת חרך הצצה גם אל התכונה הפנימית שלו.
המהירות שכל כך מתאימה לדורנו, נובעת כנראה מהרצון לחדש. הגאדג'טים, השדרוגים, הסטארט־אפ ניישן והנהירה אחר החדש והנוצץ פושים בכל פינה ומעידים על שאיפה פנימית לעולם טוב יותר לא רק בכמות אלא באיכות. איכות אחרת של עולם. ואיכות אחרת של עולם דורשת איכות אחרת של תורה.
להתנער מעפר הבנאליות
הזוהר הקדוש טוען שעם כל החשיבות שיש ללימוד התורה הקיימת, אם רוצים לחדש ארץ חדשה יש לחדש חידושים בתורה: "כמה יש לו לאדם להשתדל בתורה יומם ולילה, משום שהקב"ה מקשיב לקולם של העוסקים בתורה. ובכל מילה המתחדשת בתורה נעשה רקיע אחד... וכל אותם דברי התורה המחודשים קיימים לפני הקב"ה ועולים ועושים ארצות חיים, ונוחתים ומעטרים ארץ אחת ומחדשים ועושים ארץ חדשה מאותה מילה שהתחדשה בתורה. ועל זה נאמר: 'כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי' וגו' (ישעיה סו, כב). עשיתי לא כתוב אלא 'עושה' – שעושה תדיר מאותם חידושי ורזי התורה, ועל זה כתוב (שם נא, טז) 'ואשים דבריי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמיים וליסוד ארץ" (זוהר ח"א ד, א).
בשבועות כולנו נתבעים על לימוד התורה שלנו. אך דומה כי המציאות הבעייתית שעומדת מולנו במלוא עוזה דורשת מאיתנו לשנס מותניים ולחדש חידושים בתורה. וכשאנו כותבים חידושים, למה אנחנו מתכוונים? לא רק לפלפול מבריק ויפה – עם כל חשיבותו העליונה. לא רק ללימוד מסכת נוספת – שאי אפשר למדוד את ערכה. אלא גם יותר מכך. להתנער מעפר הבנאליות ולהתאמץ במקצועות התורה שהזנחנו. כמובן שמי שלא כל כך למד, צריך הוא להתאמץ ללמוד, ויהא הלימוד אשר יהא. אך גם מי שלמד עד עתה, ולמד ועסק בתורה בכל כוחו, לא נפטר מן התביעה של הדור. הבעיה והקושי, המציאות הדוקרת - כל זה דורש פתרון, וכפי שכבר ראינו, הפתרון יבוא רק מתוך שמיים חדשים שמתוכם תצמח ארץ חדשה, ושניהם דורשים חידושה של תורה, לעסוק במקצועות התורה שלא נלמדו כל כך, שלא כל כך מוכרים ולא נחקרו די, ויש לדאבוננו רבים כאלו: דיני טומאה וטהרה, למשל, דורשים עבודה רבה – הן מהרה ייבנה המקדש! האם אנו יודעים די את הלכותיה של פרה אדומה? ומה עם נגעים וקינים? אף הלכות דעות רבות הן, ומעט מאוד נחקרו וכונסו לספרים כהלכות ברורות ומפושטות. כבר כתב המגן אברהם רשימה ארוכה של מצוות והלכות שאף לא הובאו בשולחן ערוך (או"ח סי' קנו), וזכור לטוב אותו סבא קדישא שגאל משכחה את איסור לשון הרע ומצוות החסד. אך כמה מצוות עוד נשארו ברשימה? והלכות אמונה במשא ומתן (כדרישת מרן הראי"ה בסוף הקדמת עין איה), איה סופר ואיה מונה? ומה נאמר על המדרש, ומידות שהתורה נדרשת בהן? וחוכמת הנסתר, למרות נהירת ציבור הלומדים, עדיין רחוקה מאוד מהעיסוק הנדרש על מנת להוציא בה דברים ברורים כראוי.
ברוך ה', אומנם קמים לנו לאט לאט גואלים לחלקי תורה אלו, ומכוֹנים העוסקים בהלכות שאינן מצויות נפתחים, אך העבודה רבה ובתי המדרש הרבים שבארץ, כן ירבו, טרם קלטו אל תוכם את העיסוק הרציני בתכנים היקרים הללו. אם חפצי חיים אנו ושוקקי גאולה הננו, ראוי כי כל תופס תורה וכל צורב יוסיף לו כנטיית ליבו תחום מתחומי התורה הנדרשים לגאולה, וכמשימה לאומית יעסוק בו וישתדל להועיל לו ולעולם. וגם מי שאיננו תלמיד חכם ואין בידו לעסוק בדברים אלו כראוי, בהחלט יוכל להיות מאותם תמכין דאורייתא שהעולם עומד עליהם ולעזור ולסייע למי שכן עוסק בזה.
השנה נשתדל קצת יותר לקבל על עצמנו להוציא ממסגר חלקי תורה, ונהיה ראויים לישועה. "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקיפאון... והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ו-ט. ועי' פסחים נ, א)
מתוך העיתון בשבע
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שתי דקות על בדיקת חמץ
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
