ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
התוספות (ד"ה ס"ד השתא) כתבו שלא גורסים את שאלת הגמרא משום ששאלה כזו נכונה אך ורק כאשר החכם עצמו נכשל באכילת איסור ולא כאשר הוא מכשיל אחרים באיסור, או אפילו עובר איסורים אחרים (כמבואר באריכות בתוספות חגיגה טז ע"ב ד"ה אם לא). לעומתו התוספות בחולין (ה ע"ב ד"ה צדיקים עצמם) כתבו שכן שייך כאן להקשות קושיה זו משום שמדובר באדם שאוכל אוכל אסור בעקבות מעשי החכם, ובאכילת איסור החכם לא נכשל או מכשיל אחרים, למרות שבאיסורים אחרים יכול להיות שייכשל או יכשיל (כך כתב גם התוספות רא"ש והריטב"א בכתובות דף כח ע"ב ד"ה בהמתן). ר' יהודה משפירא (קובץ שיטות קמאי שבת יב ע"ב) דחה את דבריו משום שבזמנו של ר' אליעזר בר' יוסי לא היה בית מקדש ולא היו קדשים שאותם אסור לעבד לאכול (ותרומה מותר לו לאכול), ואם כן לא היה מכשול של אכילה שעליו ניתן להקשות זאת.
לעומתו הרמב"ן (חולין ז ע"א ד"ה הא דאמרינן) הסביר שאין הבדל בין אכילה לאיסורים אחרים, אלא שהקב"ה לא מביא תקלה לצדיקים בפסיקות שלהם, כאשר הם מתכוונים לפסוק נכון, אולם יכול לקרות מכשול לצדיקים כאשר הם גורמים לעצמם מכשול, כגון שהם כועסים, או עושים מעשים של פשיעה שמביאים אותו למכשול, ולכן גם בסוגייתנו שייך לשאול שאלה זו, משום שלא היתה פשיעה במעשי ר' אליעזר. ר' יהודה משפירא (שם) הביא דעה נוספת שבכל מקרה שחכם מנסה שלא לעבור עבירה אין מכשילים אותו, אלא אם כן לא נזהר, אולם בהוראה לאחרים יתכן שיכשל, כמו שרואים במסכת הוריות שיתכן שבית הדין יטעו ויורו טעות.
סיכום: ישנה מחלוקת מתי אומרים את הכלל ש"הקב"ה לא מביא תקלה על ידי צדיקים", יש אומרים את הכלל רק כשהחכם עצמו אוכל איסור, יש אומרים שהכלל חל גם כאשר החכם גורם לאחרים לאכול איסור, ויש הסוברים שהכלל שייך בכל דרכיו של החכם כשהוא לא פושע בדבר, יש הסוברים שכלל זה שייך אפילו על פסיקות של חכמים, ולא רק על מעשיהם.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
12 - גר שטבל בלילה
13 - איזו תקלה לא מגיעה לצדיקים?
14 - איך לסיים את ברכת האירוסין?
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












