ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
ערב שבת חורפי וסגרירי אחד, סמוך לזמן הדלקת נרות, אזל לאחד מאברכי הישיבה, הדלק לתנור החימום שבביתו. הלך התלמיד לבית הרב קוק, וביקש רשות מהרבנית רענן לקחת דלק מהחבית שבביתה.
התפלאה הרבנית על הבקשה, ואמרה לו: "מה השאלה, בוודאי יכול אתה לקחת, ואינך צריך לבקש רשות".
התפלא האברך: "מה פירוש 'לא לבקש רשות', הרי הדלק הוא פרטי...".
כששמעה הרבנית את דבריו, היא חזרה ושאלה בפליאה: "פרטי? האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא ז"ל אינו פרטי, אלא עומד לשימוש הכלל!"...
ואכן, פעמים רבות נפתחה הדלת בבית הרב ללא נקישה, בפתח הופיעו עניים, ובני המשפחה אירחו אותם בלי לשאול שאלות. (לפי משמיע ישועה, עמ' 42).
יש כאן יסוד גדול, שהנחה את גדולי צדיקי ומנהיגי ישראל, הנהגת העם אינה שררה אלא עבדות, המנהיג הופך מאדם פרטי לעבד הציבור. וכפי שמצאנו (הוריות י') שרבן גמליאל רצה למנות לתפקיד חשוב את רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שלא היה להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! "שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם".
למעשה, זה אחד החוטים השוזרים את הוויכוח בין קרח למשה ואהרון. קרח רואה בתפקידיהם של משה ואהרון, שררה והתנשאות על עם ה'. יתכן, אפילו, שהוא ראה בכך התנשאות חיובית של דבקות בה', אך גם הוא רצה קרבת ה' ורצה להתנשא ולהתרומם בעצמו. לעומתו, משה ואהרון רואים בכך משימה, ומבינים את גודל התפקיד וההקרבה המוטלים על מי שנוטל תפקיד זה.
עניין זה שופך אור על כמה נקודות בפרשתנו. (כמובן, מי בא בסוד ה' לדעת את העומק העומד מאחורי הדרך הייחודית בה פעל ה' בפרשתנו, ובכל זאת אפשר לדרוש לפי המתגלה לנו).
מצאנו בפרשה, שמכל עבודות המקדש, דווקא הקטורת נבחרה להיות המבחן לבחירת הכהן הגדול. ונשאלת השאלה – מדוע דווקא הקטורת?
אולי אפשר לבאר לאור מה שהבאנו. קטורת מלשון 'קטר' בארמית, שמשמעותה בעברית – 'קשר'. ואכן, מצאנו שהקטורת עניינה לקשר ולחבר. הקטורת נוגעת בחוש הריח, והריח מצוי באף, "ישימו קטורה באפך". האף מצוי באמצע פניו של האדם, הן מימין לשמאל והן מלמעלה למטה. וכך גם בבית המקדש, מזבח הקטורת מצוי באמצע ההיכל, בין המנורה שבדרום לשולחן שבצפון, ובין ארון הברית שבקודש הקודשים למזבח העולה שבחצר.
הריח גם תלוי בנשימה, והנשימה מחברת את האוויר הרוחני לגוף הגשמי, והכרחית לקיום הנשמה האלוקית בגופנו, 'נשמת רוח – ריח חיים באפיו'. (לכן גם המלך המאחד את כל חלקי העם, נקרא – "רוח אפינו משיח ה'").
זו הסיבה שהקטרת הקטורת בקודש הקודשים עומדת במרכז עבודת יום הכיפורים, לפי שעניינה לכפר על עוונותינו, לשוב ולחבר בינינו ובין ה', ולקיים באפינו את רוח החיים.
לפיכך, הקטורת היא המבדק לכהונה הגדולה. רק מי שמחפש להקטיר קטורת למען העם כולו, ולא למען ההתנשאות האישית, ואפילו לא לשם התרוממות רוחנית של דבקות בה', בכוחו להיות כהן גדול והקטרתו תתקבל ברצון.
זו גם הסיבה, שמיד כשהחלה המגיפה בעם, לאחר שגם העם התלונן, הקטיר אהרון קטורת ועמד בין המתים ובין החיים, ועצר את המגיפה. לפי, שהקטורת היא גם סם המוות וגם סם החיים, מפני שהיא נוגעת בחיבור הנשמה לגוף, וכאשר מקטיר אותה אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום", מי שכל מהותו לחבר את כל חלקי העם, הרי שהמגיפה נעצרת.
ואכן, בסוף הפרשה, כתיקון לקרח, מקבלים הכהנים והלויים שורה ארוכה של מתנות כהונה ולוייה. לכאורה, הם מקבלים כיבודים ופינוקים של יחסנים ומורמים מעם, כולם צריכים לכבדם ולהעניק להם, אך התורה שבה ומדגישה את גודל האחריות והעבדות המוטלת עליהם. "...אהרון, אתה ובניך איתך, תשאו את עוון המקדש... תשאו את עוון כהונתכם". "וגם את אחיך מטה לוי... וילוו עליך, וישרתוך... ואל המזבח לא יקרבו, ולא ימותו...". מודגשת גודל האחריות והסכנה שבעבודת המקדש.
ובהמשך, 'התרומה' נקראת "משמרת תרומותי", זו לא מתנה, זה משמרת עם אחריות. וגם המעשר ללויים, הוא "חלף עבודתם", "ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד, והם ישאו עוונם", זו עבודה ואחריות.
ויהי רצון, שנזכה למנהיגים אמיתיים, הנושאים את משא העם על כתפיהם למען העם, שביתם אינו פרטי כי אם כללי, מבינים את גודל האחריות, ומרוממים את העם לחיבור עם אלוקיו!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
