ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נתבונן בברכותיו של בלעם וננסה ללמוד מהן על הדרך שבה צריך להסתכל על כל בני ישראל, לרבות אלה שדרכם שונה.
בלעם הכריז: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כ"ג כא)
אונקלוס תרגם לכאורה כפשוטו, בלעם מכריז כי ההתבוננות בעם ישראל – בני יעקב ובמעשיהם מוכיחה כי הם אינם עובדי עבודה זרה ואי אפשר לייחס להם מעשי עמל ושקר.
רש"י מעביר את הדיון לנושא עקרוני ומפרש:
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב: "כשהן עוברין על דבריו (של הקב"ה) אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם (בעוונות שלהם).
וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל: "(כשהן עוברין על דבריו (של הקב"ה) אינו מדקדק אחריהם) בעמלן שהן עוברין על דתו".
יְקֹוָק אֱלֹקיו עִמּוֹ: "אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן".
"וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ": "לשון חבה ורעות", תרועה מלשון חבר-רֵעַ, (עיינו גם בדברי נכדו הרשב"ם).
רש"י מלמדנו שהקב"ה מסתכל על עם ישראל, לעולם בעין טובה, גם כאשר הם חוטאים ומכעיסים. הקשר בין השכינה וכנסת ישראל הוא בלתי ניתן לניתוק. על זה נאמר, "ועמך כולם צדיקים" (כמופיע בנבואת הנחמה של ישעיהו ס' כא ובמשנה סנהדרין פ"י מ"א).
רבי חיים בן עטר (שיום השנה לפטירתו חל בשבוע הבא) ממבשרי התחיה הלאומית של העת החדשה, שעלה לירושלים לפני למעלה ממאתיים שנה, מסנגר אף הוא על עם ישראל ומפרש:
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב: "ה"אָוֶן" שהוא רושם המפעל הרע אינו אפילו ביעקב שהן המון העם שיתכנו בשם יעקב ... והגם שיטעו מדרך השכל אינו נקבע בנפשם ה"אָוֶן"..., על דרך אומרו "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד' ז) פירוש שאין החטא עושה בו מום קבוע אלא לכלוך העובר על ידי רחיצה והדחה".
בלעם בעל כורחו מלמדנו שגם כשיהודי פשוט חוטא הוא עדיין יהודי טוב במהותו, כפי שעם ישראל מתואר בשיר השירים.
וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל: "באותם שנקראים ישראל שהם הצדיקים".
יְקֹוָק אֱלֹקיו עִמּוֹ: "הם הצדיקים שעושים מאהבה".
וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: "כנגד כת ההמון שהוא ירא לצד המשפט (עובדים את הקב"ה מיראה) הנקראים בשם יעקב".
ה"אור החיים" הקדוש מלמדנו אף הוא, איך להתבונן בעיניים טובות על עם ישראל על כל חלקיו.
נסיים בדרשתו של סנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בספרו "קדושת לוי". הוא מפרש את כל הפסוק בעניין אחד וז"ל הכתוב: "... אהבתו של הקב"ה לעמו מקלקלת את השורה ולכן כאשר עם ישראל חוטא ח"ו הוא לא מביט ב"אָוֶן" וב"עָמָל". לעומת זאת "מה שאין כן כשבאין זכיות שלהם למעלה, מחבר עצמו בהם, זהו "יְקֹוָק אֱלֹקיו עִמּוֹ", שמיד מחבר עצמו בישראל ובזכיות שלהם".
לדבריו, התרועה היא מלשון שבירה (תרועה=שברים) וחלוקה, היא מחלקת בין החובות לזכויות, כדי לאפשר את הסינגור על ישראל.
כל מי שיראת שמים בלבו ורוצה לדבוק בדרכיו של הקב"ה, מי שמדינת ישראל חשובה בעיניו והוא רואה בה "ראשית צמיחת גאולתנו" לפחות, ילמד מגדולי ישראל, החל ברש"י: המדבר על אהבה ללא תנאים וגבולות של הקב"ה לעמו, ובהמשך הכיוון החיובי בדברי האור החיים הקדוש, ועד לדברי סנגורם של ישראל בדורות האחרונים: המלמד אותנו להביט אך ורק בטוב ולהתחבר אליו.
נסתכל בעין טובה על חברינו (מותר לחלוק עליהם) אבל נראה בעיקר את מעלותיהם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












