ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אדר היקר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נ"ה יום ה' ט"ו אייר תרס"ב.
הבוחר בציון וירושלים יריק טובו וברכתו מן השמים בכפלי כפלים לרחימא דנפשאי אהוב לבבי ח' הרב ר' אברהם יצחק הכהן שי' לאוי"ט עם נוות ביתו ויגדלו בניו ובנותיו ובכורתו נכדתי מחמל נפשי לתורה וחופה ומעשים טובים בכל הטוב סלה.
ארכו לי הימים רבים רבים מאוד מאז כתבתי לכת"ר נ"י, וכן גם עד הגיעני יקרתו המסולאה לי מפז. ולמגינת לבי אם כי עול ד"ת שבאל"ח, סידורי גיטין, מכירות חמץ, וכל אביזרייהו דפסח, אין עלי, בכ"ז רבו טרדותי התמידיות אשר לא יעזבוני ולא ירפוני, ל"ע. ואף כי לכל כולל ממונה לעצמו, ולכל הכוללים ממונים אחרים, עם כ"ז הדרשה תידרש ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, טרדות יחידיות, ועניני הת"ת, וחתימות מכתבים תמיד הן הנה יבלו זמני תמיד, וביותר כי א"א לי להעמיד מועד קבוע לעסקי, ובין כך כמו בחו"ל כן גם בפה, ועוד יותר, כי לא אתן מרגוע ונופש לגוי החלש ל"ע. החורף שבפעה"ק אשר זכינו כבר לראותו, אם כי קל הוא ומה הוא נגד החורף שבליטא, אין שלג ולא כפור, רק העז שבימות החורף הוא בעת ירד הגשם, שלא ירד רק אחרי רוחות וסערות קרים, אבל כמה מעלות הם, אמנם לעומת הקור העז בכל קלותו גם בחודש כסלו בליטא, אבל לעומת זה אין תנורים להחם בהבתים הישנים שבעיר (זולת בהמגרשים הנבנים מחדש מחוץ לעיר בונים כבחו"ל עם תנורים להסיק ולבשל, אבל בעיר הכול באו"א), ולכן סבלתי מהקור הרבה, - עד באו ימי פרס הפסח, נסעתי להשגיח על בתי האפי' להאשכנזים (גם חסידים בכלל), אשר הם רק ששה במספר, שלשה בעיר ושלשה חוץ לעיר, והם מספיקים לכל בני העיר כל המצות, מתחילים לאפות אחר הפורים ורק משעה א' קודם הנה"ח עד צאת הכוכבים. תיקנתי תקנות חדשות ונדפסו בשם הרבנים לחלקם לכל בתי האפי', הכול כדת וכנהוג. אך הנסיעה לא היטיבה לבריאותי. בימים שלפני הפסח רבו יותר טרדותי ואי-מנוחתי, ואיך שיהיה ביום א' של פסח כמו בכל ימות החג אין לי מנוח לרגלי הבאים, ד' עליהם יחיו, זא"ז, מבתי המדרשים ובמגרשי' הי"ו, בבואם לעיר להתפלל אצל כותל מערבי תפלת מוסף, ות"ל הגדתי לרבים, כ"פ, חדשות אם מעט ואם הרבה. ואחר הבדלה חשבתי לאכול פעם ב' כדרכי מעודי לחבב אכילת המצות מאוד, והמצות דפה הם דקים מאוד אבל רחבים הרבה, והם נלעסים בטוב, אך מראה המצות שבחו"ל יפים מהם. והנה לפתאום נחליתי ל"ע, אז, ובבוא הרופא הזהירני לנוח במטה, ל"ע, איזה ימים, יש שתלו בשתיות הכוסות, ששתיתי יין מזוג, אשר בכל החורף לא שתיתי יין מפני השיעול ל"ע, או מהמרור, שאכלתי חציו חזרת, וכל בני העיר אוכלים סאלאטא המצוי בפה הרבה, או כי נתקררתי בעיו"ט במקווה, ואני לועג על כ"ז חלילה למצווה שתזיק גם מעט, ורק אי-מנוחתי, ומרבית החינין הוא שהזיק לי ל"ע, ואח"כ הודו לי הרופאים, בעונותי שכבתי כל ימי החג וגם שבועיים אחרי זה, וביום ה' אמור נתחזקתי וברכתי ברכת הגומל.
בשכבי חשבתי דרכי, ונזכרתי מד' חז"ל סוף פרשת ראה אם אתה משמח ארבעה שלי אני משמח ארבעה שלך, ופה נמצאים לווים וגרים, וציוותי להוסיף זולת מה שנזהרתי ב"ה לקיים זה כבר מעיו"ט וכבכל יו"ט, אבל מי יודע עד כמה השיעור לשמחם. אוי לי כי נשבת שמחתי בפסח העבר, אשר כל ימות החורף קויתי לקיים מצות ז' ימים תאכל מצות, כדעת רבינו הגר"א ז"ל ואם כי ב"ה לא בטלתי לגמרי, ואכלתי כזית בכל יום, אבל מה הוא. ת"ל אשר שמע תפלת רבים, כי כל העיר הייתה לחרדת אלקים, ונתקיים בי וחנותי כו' ורחמתי כו', ויפה א' הגאון ר' שמואל סלנט שי' בבקרו אותי, כי עד עתה עמד לו זכות הרבים וזכות ירושלים, עתה שייך לי הזכות הזה, כי אני יסוד העיר הק', יה"ר מלפני האב הרחמן שירחם עלי ויחזקני ויאמצני למען עיר קדשו, ועבדיו וענייו אלפים ורבבות המייחלים לישועה, ובהם ת"ח למאות הי"ו. עתה ת"ל שבתי לאיתני, ופקודת הרופאים חזקה עלי להמיר האוויר, כי הוא רפואה בדוקה לנגד הפיבער, (אשר הוא ראש מחלתי וחלישותי ל"ע), ואקוה לאחר הש"ק הבעל"ט ליסע לקולוניא מוצא (הנזכר במשנה פ"ה דסוכה, ובס' יושע…), לשבת שם עד יו"ט הבעל"ט, או אסע אח"כ לעיה"ק חברון, שם בסים אוירא טובא, אך זהו בסוף הקיץ בעת בציר הענבים, ושם הענבים המהוללים בכל אה"ק.
יותר מעשרה פעמים הפסיקוני בטרדות שונות. - בדבר הציוניות אין לדעת פה יותר מבחו"ל. - שגיתי בכתבי בחורף כי אין עסקים פה, כי לא כן הדבר, עשירים שיש להם די כסף יכולים לעשות עסקים גדולים, ועכו"ם יוכיחו, אך בעוה"ר להעשירים אין להם שום חשק לאה"ק בעוה"ר, לחרפתנו ולבשתינו. אלפים רבבות מכל אומות העולם באים תמיד בספינות וחוזרים, ואחב"י מה, רק הדלים באים ונוספים גם הם לסבול עוני ומחסור ל"ע. - אתרוגים אין כדאי למעכ"ת, ואין לדעת הכשרם מחשש הרכבה.
אדר היקר (76)
הרב הראל כהן
72 - הנהגות האדר"ת במצוות
73 - האדר"ת מביא את הראי"ה לכהן כרבה של יפו
74 - קהילת יפו מתכוננת לבואו של מרן הרב
טען עוד
המצפה א"ד
סוכת עראי דיגיטלית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
קשה עליי פרידתכם
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
