ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
שיטת הרשב"ם
הרשב"ם (ד"ה אהאי) מנמק את דעת רב חסדא שהקרוב בהודאתו הרי הוא כנותן את האילן מדעתו אף על פי שלא זכה בו רב אידי מן הדין. דבריו טעונים ביאור, מדוע זכייה מכח הודאה אינה מעיקר הדין ומדוע אין ההודאה מחייבת גם על הפירות, למרות שמהודאתו עולה כי גם הפירות אינם שלו.
ביאור המנחת אשר
נקדים ונעיין תחילה במחלוקת המפורסמת של המהריב"ל והקצות בדין הודאת בעל דין.
המהר"י בן לב (חלק א סימן יט) הקשה מדוע הודאה מחייבת הרי אדם קרוב אצל עצמו וקרובים אינם נאמנים בין לזכות בין לחובה. ותירץ שהחיוב בהודאה הוא מטעם מתנה. הקצות (לד ס"ק ד) מקשה מספר קושיות וביניהן משיטת רבא בשבועות מא ע"ב שהאומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי ולכן אם אחר כך יבואו עדים שכן לווה חייב לשלם, והרי במקרה זה לא התכוון להתחייב, ומדוע אנו מחייבים אותו מטעם הודאה. הקצות ביאר שיסוד החיוב הוא נאמנות, ואף שבדרך כלל קרוב אינו נאמן, כאן יש גזירת כתוב "אשר יאמר כי הוא זה" המלמדת אותנו שכן נאמן.
המנחת אשר (סימן כג) מיישב את שיטת המהריב"ל שיש שני אופנים להבין הודאה מטעם התחייבות. אפשר להבין שההודאה היא אופן של מעשה קניין המועיל כאשר אדם רוצה ומעוניין להקנות, והרי זה קניין אודיתא כפי שמצאנו בדף קמט ע"א לפי הראשונים שביארו שנחשב למעשה קניין, וכך הבין הקצות בדעת המהריב"ל, ולכן הקשה עליו מהדין שכל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי, אך אפשר לפרש באופן נוסף, שכאשר האדם מודה התורה יוצרת התחייבות על תוכן דבריו, וחוב זה חל בעל כרחו אפילו כשלא התכוון להקנות. אם נפרש את המהריב"ל בדרך זו תתורץ הקושיא מכל האומר לא לוויתי, שהרי החוב חל גם כשלא התכוון להתחייב. והוסיף שלדרך זו יתכן מאוד שלא חל קניין המעביר לגמרי בעלות אלא רק חוב, ואין זה כקניין אודיתא שמהווה מעשה קניין גמור.
נשוב כעת לדברי הרשב"ם. גם לפי הטעם של נאמנות וגם לפי הטעם של התחייבות החיוב צריך להיות על כל המשמעויות העולות מתוך דברי המודה, ולכן עדיין לא יובנו דברי הרשב"ם בהסבר רב חסדא, שאינו חייב על הפירות, שהרי לפי דברי המודה שרב אידי קרוב יותר גם הפירות היו שייכים לו. לפיכך מבאר המנחת אשר שהרשב"ם סבר כהבנת הקצות במהריב"ל, שהודאה מחייבת משום שהיא כמתנה והתחייבות ולכן החיוב הוא רק על מה שהתכוון להקנות, ולפי זה צריך לומר שרב חסדא יחלוק על רבא בשבועות ויסבור שבאומר לא לוויתי ובאו עדים שלווה פטור.
יש להעיר על הסבר המנחת אשר במהריב"ל, שהמהריב"ל הביא מקור וסיוע לדבריו מדברי ספר התרומות (שער מב חלק ד אות ג) שכתב: "ומכאן למדו הראשונים דמאן דאודי בפני שנים באתם עדי לא שנא דאודי במידי דמחייב בה ולא שנא דאודי במידי דלא מחייב בה אלא דיהיב ליה במתנה קנה", ודברי בעל התרומות "ומכאן למדו" מוסבים על סוגיית אודיתא בבבא בתרא קמט ע"א, ושמא 1 לדעתו גם קניין אודיתא אינו הקנאה גמורה אלא רק התחייבות, ומכל מקום אין זה כדברי המנחת אשר שכתב בדעתו שקניין אודיתא והודאה אלו שני דברים שונים לפי שזו הקנאה וזו התחייבות.
ביאור הפני שלמה
הבית שמואל (לח ס"ק לא) כותב שאם אדם קידש אשה על מנת שיש לו מנה ביד פלוני, ושאלו את פלוני והודה שיש בידו מנה אינה מקודשת כי ההודאה מועילה רק מכאן ולהבא ולא למפרע. לעומת זאת החלקת מחוקק (ס"ק כג) כותב על מקרה זה שהודאתו היא כעדים והרי היא מקודשת (ומסתפק מצד אחר שמא אינה מקודשת, כי אולי האשה סומכת רק על עדים וכוונתה להתקדש הייתה רק על הצד שיש עדים). הפני שלמה (ד"ה אתא ההוא) מבאר שנחלקו אם הודאת בעל דין מועילה למפרע או רק מכאן ולהבא. על פי זה יישב את שיטת הרשב"ם וכתב שהאמוראים בסוגיא נחלקו במחלוקת הח"מ והב"ש. רב חסדא סבר כב"ש שלא מועיל למפרע ואילו אביי ורבא סברו כח"מ. הפני שלמה אינו מבאר מהי סברת הב"ש שלא מועיל למפרע.
המנחת אשר דחה את ביאורו, על פי האמור לעיל, שאף אם הודאה מועילה מצד התחייבות היא צריכה להועיל לכל מה שיוצא מדבריו. בביאור סברת הב"ש ביאר המנחת אשר שלדעתו הנאמנות היא על החיובים ולא על העובדות ולכן לא חל למפרע. צריך עיון לפי דרך זו מדוע כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי, הרי אם הנאמנות היא על החיובים ולא על העובדות מסתבר שנחשב להודאה רק במקרה שברגע ההודאה המשמעות של דבריו הייתה שבפועל חייב.
נראה להציע דרך נוספת בהבנת הב"ש, והיא שאם מודה לאחר הקידושין אינו נאמן משום שהוא חב לאחריני, שהרי הודאתו משליכה על השאלה אם האשה נשואה או לא, ונאמנותו היא רק ביחס למה שנוגע אליו אך לא ביחס לאחרים. כוונת הב"ש שנאמן רק להבא היא שלגבי להבא נאמן כי ברגע ההודאה אינו חב לאחרים, ולאחר שמקבלים את דבריו כבר לא אכפת לנו אם בעתיד ישפיע על אחרים, כשם שאם אדם מודה שחפץ שייך לחברו ולאחר מכן הלך חברו וקידש אשה בחפץ זה הרי היא מקודשת ללא פקפוק.
ביאור הג"ר דוד כהן
הג"ר דוד כהן שליט"א (בספרו חזקת הבתים, סימן כב) מסביר את דברי הרשב"ם, שמדובר כאן שהקרוב לא הודה שרב אידי הוא הקרוב ביותר אלא רק הודה שרב אידי קרוב יותר ממנו אולם עדיין יתכן שיש אדם קרוב יותר. לפיכך לגבי מה שכבר אכל אין רב אידי זכאי להוציא מידו שהרי יתכן שיש אדם קרוב יותר והמוציא מחברו עליו הראיה, אולם לגבי הדקל שעדיין קיים לפנינו, הואיל והוא מודה שהוא מחזיק בו שלא כראוי, ורב אידי בא בטענת ברי וטוען שהדקל שלו, עליו לתת לו את הדקל. לפי הסברו דברי הרשב"ם אינם מעידים על הבנתו בשורש דין הודאת בעל דין אלא זו סברא מקומית בסוגייתנו.
^ 1.ר' משה לוין. להלכה (שו"ע חו"מ ערה, לא) הפקר לא מפקיע מידי שיעבוד, ואם כן אפשר לפרש גם בסוגיית אודיתא שמדובר בהתחייבות בלבד, והואיל והגר התחייב לא הפקיע מותו את הנכסים מידי בעל חובו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









