ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
התמדתו של ר' אברום הייתה ממש מפלאי הבריאה. עוד בהיותו בחור היה לומד 18 שעות ביממה, וראש ישיבת פונוביז', הרב ברוך דב פוברסקי, סיפר שהוא זוכר את עצמו כבחור צעיר מתפעל מר' אברום הלומד מעל עשר שעות רצופות בעמידה בלי לזוז מהמקום!
ובאותה התמדה המשיך ר' אברום עד זקנה ושיבה. גם בהיותו רב ראשי, וגם בהיותו מנהיג הציבור עם כל העול שהוטל עליו לצרכי הכלל, לא הפסיק מעולם מללמוד בהתמדה רבה ולנצל כל שניה ללימוד תורה.
תלמידו הרב יהושע מגנס סיפר על פעם אחת שהגיע בחג הסוכות לבקר את ר' אברום בדירתו הקטנטנה בשכונת גאולה. ר' אברום ישב בסוכה ולמד, והרבנית הכניסה את האורח אל הסוכה. הרב מגנס התיישב מול ר' אברום, בצד השני של השולחן. המרחק ביניהם היה פחות מחצי מטר, אבל ר' אברום היה שקוע כל כך בלימודו שהוא לא שם לב!
תולדות חייו:
פרק אחרון: לאחר כמעט מאה שנות עמל והתמדה בתורה, הרבצת תורה שבה זכה לגדל דור שלם, לייצר מהבסיס את עולם התורה הדתי לאומי ולהצמיח תלמידי חכמים וגדולי תורה מתלמידיו ותלמידי תלמידיו, הנהגת הדור והובלת השמירה על ארץ ישראל ושלמות התורה, התעייף הגוף החלש מכל המעמסה ששם עליו בעליו...
וכשנודע שר' אברום חולה, נקרעו שערי השמים. אלפים אלפים התחננו לרפואתו וכינסו עצרות תפילה, בכל מקום הוזכר שמו בבקשת רחמי שמים, ודור שלם שהוקם בעשרת אצבעותיו עקב בדריכות אחרי מצבו.
אך המצב המשיך והידרדר. וכשלראשונה נעדר הרב מהישיבה בתפילות הימים הנוראים, אין לתאר את הדאגה שהתפשטה. בבית החולים, בלילה האחרון בחייו, ליל חג הסוכות, עוד הספיקו לספר לו על הצלחתם של התלמידים החדשים בישיבה ולראות את השמחה הרבה שלו בכך.
מגיעות השעות האחרונות. ר' אברום ממלמל שוב ושוב בערפול: "לעשות טוב... להיטיב לאחרים..." וכשמגיע הבוקר ועם ישראל מקיים את מצוות "ולקחתם לכם פרי עץ הדר", נוטל הקב"ה בעצמו את פרי ההדר, מוציא את הצדיק מהעולם - פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה... הבשורה מתפשטת: מורינו ורבינו האהוב והנערץ, ר' אברום, איננו.
עשרות אלפים של תלמידיו, תלמידי תלמידיו, דור שלם שגידל והמוני בית ישראל, נאספים ללוותו בדרכו האחרונה. היוצאת מהיכל ישיבת מרכז הרב - אשר עליה מסר את נפשו כמעט שבעים שנה ובה גידל את אלפי תלמידיו והעמיד דור שלם שלם של תורה, אל הר הזיתים, להיטמן צמוד לקודמיו בשושלת, רבותינו שמהם שאב, מכוחם פעל, ואת מורשתם שימר וגידל - מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה. החוט המשולש לא ינתק, בחייהם ובמותם לא נפרדו.
דברים שבלב:
אוקי, אז עברנו את החגים, התעלינו בימים הנוראים, שמחנו בסוכות ורקדנו עם ספרי תורה בשמחת תורה. מה הלאה?
לפעמים יש הרגשה כזו, שהזמנים המיוחדים האלו הם חד-פעמיים בלבד. שאין לנו באמת יכולת לממש את הדברים הגבוהים בחיי היומיום שלנו. אנחנו מוצאים את עצמנו שואלים: לאן אנחנו ממשיכים מכאן, איך אנחנו לוקחים איתנו את המטען הרוחני הזה? אבל מהר מאוד הופכים את השאלה לתשובה: באמת אין איך. חוזרים לשגרה.
לא פלא, אם כך, שאנחנו גם מתייאשים מהסיכוי להגיע לפסגות, להיות אנשים גדולים במיוחד, גדולים בתורה, גדולים במידות, גדולים בעבודת ה'. אנחנו מסתכלים על המקום שבו אנחנו עומדים כרגע, מרימים את המבט אל המקומות הרחוקים ההם שבהם נמצאים האנשים הגדולים, מחזירים ככה את המבט הלוך ושוב כאילו מודדים את המרחק והלב שלנו אומר: עזוב אותך. איפה אתה ואיפה זה, אין לך באמת סיכוי.
וכשחושבים ככה, מחשבה יוצרת מציאות. אנחנו מוצאים את עצמנו נעים בסיבוב מעגלי: עולים בתשרי, יורדים בחורף, עולים בשבועות, יורדים בקיץ. נשארים כל הזמן קשורים לקודמת המוצא בחבל קצרצר שמאפשר רק תנועה הלוך ושוב, שגם אחרי מאה סיבובים לא מצליחה להשתחרר ולשעוט קדימה.
מה הפיתרון? לסוד הקסם קוראים התמדה. כשמתאמצים בקביעות, גם אם כל פעם מתקדמים טיפה ממש – זה הולך ומצטבר. פתאום אחרי שנה בנאדם מוצא את עצמו גבוה פי עשר מאיפה שהוא היה לפני שנה, כל יום הוא התקדם מעט, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
יצא לכם פעם להרתיח מים? כמה זמן לקח? תארו לעצמכם שאחרי כל דקה וחצי הייתם מכבים את הקומקום או את הגז, ומדליקים שוב אחרי עוד דקה. זה היה מצליח להתחמם מתישהו? כמובן שלא. גם אם במצטבר המים התחממו במשך שעה, ההפסקות שבאמצע הרסו את החימום כל פעם מחדש. אבל כשמחממים ברצף ובעקביות – מהר מאוד הם ירתחו.
ר' אברום תמיד היה מדבר עם בחורים צעירים על היכולת שלהם לגדול בתורה, ועל החשיבות של השקיעות בתורה בגיל צעיר, בלי להפסיק. בלי לתת למים להתקרר בין חימום לחימום... הוא לימד את כולם מהו כוחה של התמדה, וגרם גם לבחורים שלא ידעו כלום בתורה להאמין בעצמם, ללמוד בהתמדה ובעקביות, ולצאת תלמידי חכמים גדולים מאוד.
מתורתו:
חז"ל מספרים לנו שבהר סיני זכו עם ישראל ל"כתר תורה". מהו אותו "כתר תורה"? למה לא פשוט "קיבלו תורה"?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שעל מעמד הר סיני התבטאו חז"ל בלשון "ישראל שעמדו רגליהם על הר סיני". עמידה היא לשון של קביעות ויציבות. ובמעמד הר סיני זכו עם ישראל לכך. וזהו "כתר תורה" – מי ששקוע בלימודו בהתמדה ובקביעות.
והמשיך ר' אברום והסביר שזה דקדוק דברי הרמב"ם "מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי לה, ולהיות מוכתר בכתרה של תורה – לא יסיח דעתו לדברים אחרים" וכו'. הרמב"ם מסביר שעל ידי התמדה קבועה יכול אדם לזכות להתעטר בכתר התורה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













