ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
התמדתו של ר' אברום הייתה ממש מפלאי הבריאה. עוד בהיותו בחור היה לומד 18 שעות ביממה, וראש ישיבת פונוביז', הרב ברוך דב פוברסקי, סיפר שהוא זוכר את עצמו כבחור צעיר מתפעל מר' אברום הלומד מעל עשר שעות רצופות בעמידה בלי לזוז מהמקום!
ובאותה התמדה המשיך ר' אברום עד זקנה ושיבה. גם בהיותו רב ראשי, וגם בהיותו מנהיג הציבור עם כל העול שהוטל עליו לצרכי הכלל, לא הפסיק מעולם מללמוד בהתמדה רבה ולנצל כל שניה ללימוד תורה.
תלמידו הרב יהושע מגנס סיפר על פעם אחת שהגיע בחג הסוכות לבקר את ר' אברום בדירתו הקטנטנה בשכונת גאולה. ר' אברום ישב בסוכה ולמד, והרבנית הכניסה את האורח אל הסוכה. הרב מגנס התיישב מול ר' אברום, בצד השני של השולחן. המרחק ביניהם היה פחות מחצי מטר, אבל ר' אברום היה שקוע כל כך בלימודו שהוא לא שם לב!
תולדות חייו:
פרק אחרון: לאחר כמעט מאה שנות עמל והתמדה בתורה, הרבצת תורה שבה זכה לגדל דור שלם, לייצר מהבסיס את עולם התורה הדתי לאומי ולהצמיח תלמידי חכמים וגדולי תורה מתלמידיו ותלמידי תלמידיו, הנהגת הדור והובלת השמירה על ארץ ישראל ושלמות התורה, התעייף הגוף החלש מכל המעמסה ששם עליו בעליו...
וכשנודע שר' אברום חולה, נקרעו שערי השמים. אלפים אלפים התחננו לרפואתו וכינסו עצרות תפילה, בכל מקום הוזכר שמו בבקשת רחמי שמים, ודור שלם שהוקם בעשרת אצבעותיו עקב בדריכות אחרי מצבו.
אך המצב המשיך והידרדר. וכשלראשונה נעדר הרב מהישיבה בתפילות הימים הנוראים, אין לתאר את הדאגה שהתפשטה. בבית החולים, בלילה האחרון בחייו, ליל חג הסוכות, עוד הספיקו לספר לו על הצלחתם של התלמידים החדשים בישיבה ולראות את השמחה הרבה שלו בכך.
מגיעות השעות האחרונות. ר' אברום ממלמל שוב ושוב בערפול: "לעשות טוב... להיטיב לאחרים..." וכשמגיע הבוקר ועם ישראל מקיים את מצוות "ולקחתם לכם פרי עץ הדר", נוטל הקב"ה בעצמו את פרי ההדר, מוציא את הצדיק מהעולם - פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה... הבשורה מתפשטת: מורינו ורבינו האהוב והנערץ, ר' אברום, איננו.
עשרות אלפים של תלמידיו, תלמידי תלמידיו, דור שלם שגידל והמוני בית ישראל, נאספים ללוותו בדרכו האחרונה. היוצאת מהיכל ישיבת מרכז הרב - אשר עליה מסר את נפשו כמעט שבעים שנה ובה גידל את אלפי תלמידיו והעמיד דור שלם שלם של תורה, אל הר הזיתים, להיטמן צמוד לקודמיו בשושלת, רבותינו שמהם שאב, מכוחם פעל, ואת מורשתם שימר וגידל - מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה. החוט המשולש לא ינתק, בחייהם ובמותם לא נפרדו.
דברים שבלב:
אוקי, אז עברנו את החגים, התעלינו בימים הנוראים, שמחנו בסוכות ורקדנו עם ספרי תורה בשמחת תורה. מה הלאה?
לפעמים יש הרגשה כזו, שהזמנים המיוחדים האלו הם חד-פעמיים בלבד. שאין לנו באמת יכולת לממש את הדברים הגבוהים בחיי היומיום שלנו. אנחנו מוצאים את עצמנו שואלים: לאן אנחנו ממשיכים מכאן, איך אנחנו לוקחים איתנו את המטען הרוחני הזה? אבל מהר מאוד הופכים את השאלה לתשובה: באמת אין איך. חוזרים לשגרה.
לא פלא, אם כך, שאנחנו גם מתייאשים מהסיכוי להגיע לפסגות, להיות אנשים גדולים במיוחד, גדולים בתורה, גדולים במידות, גדולים בעבודת ה'. אנחנו מסתכלים על המקום שבו אנחנו עומדים כרגע, מרימים את המבט אל המקומות הרחוקים ההם שבהם נמצאים האנשים הגדולים, מחזירים ככה את המבט הלוך ושוב כאילו מודדים את המרחק והלב שלנו אומר: עזוב אותך. איפה אתה ואיפה זה, אין לך באמת סיכוי.
וכשחושבים ככה, מחשבה יוצרת מציאות. אנחנו מוצאים את עצמנו נעים בסיבוב מעגלי: עולים בתשרי, יורדים בחורף, עולים בשבועות, יורדים בקיץ. נשארים כל הזמן קשורים לקודמת המוצא בחבל קצרצר שמאפשר רק תנועה הלוך ושוב, שגם אחרי מאה סיבובים לא מצליחה להשתחרר ולשעוט קדימה.
מה הפיתרון? לסוד הקסם קוראים התמדה. כשמתאמצים בקביעות, גם אם כל פעם מתקדמים טיפה ממש – זה הולך ומצטבר. פתאום אחרי שנה בנאדם מוצא את עצמו גבוה פי עשר מאיפה שהוא היה לפני שנה, כל יום הוא התקדם מעט, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
יצא לכם פעם להרתיח מים? כמה זמן לקח? תארו לעצמכם שאחרי כל דקה וחצי הייתם מכבים את הקומקום או את הגז, ומדליקים שוב אחרי עוד דקה. זה היה מצליח להתחמם מתישהו? כמובן שלא. גם אם במצטבר המים התחממו במשך שעה, ההפסקות שבאמצע הרסו את החימום כל פעם מחדש. אבל כשמחממים ברצף ובעקביות – מהר מאוד הם ירתחו.
ר' אברום תמיד היה מדבר עם בחורים צעירים על היכולת שלהם לגדול בתורה, ועל החשיבות של השקיעות בתורה בגיל צעיר, בלי להפסיק. בלי לתת למים להתקרר בין חימום לחימום... הוא לימד את כולם מהו כוחה של התמדה, וגרם גם לבחורים שלא ידעו כלום בתורה להאמין בעצמם, ללמוד בהתמדה ובעקביות, ולצאת תלמידי חכמים גדולים מאוד.
מתורתו:
חז"ל מספרים לנו שבהר סיני זכו עם ישראל ל"כתר תורה". מהו אותו "כתר תורה"? למה לא פשוט "קיבלו תורה"?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שעל מעמד הר סיני התבטאו חז"ל בלשון "ישראל שעמדו רגליהם על הר סיני". עמידה היא לשון של קביעות ויציבות. ובמעמד הר סיני זכו עם ישראל לכך. וזהו "כתר תורה" – מי ששקוע בלימודו בהתמדה ובקביעות.
והמשיך ר' אברום והסביר שזה דקדוק דברי הרמב"ם "מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי לה, ולהיות מוכתר בכתרה של תורה – לא יסיח דעתו לדברים אחרים" וכו'. הרמב"ם מסביר שעל ידי התמדה קבועה יכול אדם לזכות להתעטר בכתר התורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
