ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
כל ההתפתחות של החברה האנושית התרבותית החלה במהפכה החקלאית. לפני כן בני האדם היו ציידים־מלקטים שנודדים ממקום למקום כדי להשיג את מזונם. מסיבה זו הם היו מעטים יחסית, כי היכולת להתפרנס מציד בעלי חיים היא מוגבלת. הם גם נדדו בתדירות גבוהה, בחילופי העונות, בלי מקום קבוע. מכיוון שלא היה להם מקום, הם גם לא התאגדו. רק כאשר בני האדם החלו לעסוק בחקלאות, וממילא כל משפחה הייתה מוכרחת לגור במקום מסוים - היכן שנמצאת הקרקע החקלאית שברשותה - האנושות החלה להתרבות. מקורות הפרנסה התרבו, שהרי שדה חיטה אחד יכול לפרנס כמה משפחות, ובעיקר החלה התאגדות חברתית. ההישארות במקום קבוע אחד אפשרה לגור במשפחות ובשבטים, וכך התחילה בכל מקום הכרונולוגיה ההיסטורית שהצמיחה את תרבותו. מאז אוכלוסיית העולם גדלה ממיליון בני אדם לשמונה מיליארד. קרקע היא הבסיס להתפתחות האנושית והיא התנאי לציוויליזציה.
חלקת קבר במקום קרקע חקלאית
מה קונה אברהם? מהו שטח הקרקע הראשון שבו הוא נאחז? באופן מפתיע זהו מקום קבורה. את החיבור היציב הראשון שלו לארץ אברהם משיג דווקא בקניית אחוזת קבר. בשונה מלוט, שהמקום שהוא בחר בארץ ישראל היה הקרקע האיכותית והפורייה של כיכר הירדן, המקום שבו מתחיל אברהם להיאחז הוא בית קברות. זו חברון, לשון חיבור, שם מתחיל החיבור הממשי של אברהם עם ארץ ישראל.
חברון איננה נכס משובח במיוחד. חז"ל מספרים כי מדובר באדמה לא איכותית כל כך, "אין לך טרשים בכל ארץ ישראל יתר מחברון". גם האוכלוסייה של חברון אינה שגרתית, בהמשך התורה יתגלה כי גרים שם ענקים – "ויעלו בנגב עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק". במקום לרכוש קרקע חקלאית טובה עם פוטנציאל כלכלי גבוה, אברהם בוחר דווקא אדמת טרשים מוקפת בשכנים מאיימים. בזה הוא מביע אמירה עקרונית: אחיזתו בארץ אינה נובעת ממניעים כלכליים. החיבור שלנו לארץ ישראל, לעולמו של א־לוהים, אינו מתחיל מחיפוש נדל"ן יוקרתי או מעמד חברתי גבוה. אברהם מעוניין בקרקע שתחבר אותו אל הנצח. ערש התרבות שלנו הוא לא החומר אלא הרוח.
בית קברות הוא מקום שבו כולם שווים. לא משנה לאיזה מעמד הגיע כל אדם בחייו, בבית הקברות כולם מגיעים לרמה זהה של עושר וכבוד. בית הקברות הוא מקום החיבור אל הנצח. בנבואת זכריה על גוג ומגוג מתואר שהאויב יעמוד על הר הזיתים ואז ההר ייבקע תחתיו: "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה". בעלי הסוד מסבירים כי הר הזיתים הוא בית הקברות הלאומי של עם ישראל, אוצר הנשמות, המקום שבו מתרכזות הנשמות של כל עם ישראל בעבר ובעתיד, זה מה שישמיט את הקרקע מתחת לתרבויות העמים. האחיזה של עם ישראל היא בנצח, וזו הקרקע העמידה והיציבה ביותר.
הבחירה בחברון, בית הקברות היהודי הראשון, מייצגת אחיזה שאינה קשורה לאינטרסים אישיים. בהמשך, בספר במדבר, כשהמרגלים יתורו את ארץ ישראל לפי מבטם הארצי, כלב יהיה היחיד שילך לחברון. הוא יהיה זה שיזכור שהקשר שלנו לארץ ישראל אינו נובע משיקולי כדאיות כאלה ואחרים אלא מתחיל מהאבות הקבורים שם. אותו כלב ייכנס לארץ ישראל אחרי ארבעים שנה, וכשכל בני ישראל יקבלו את נחלותיהם הוא יתנדב לכבוש את חברון. לא מפני שחסרה לו נחלה בארץ, אלא כדי לקיים את רצון ה'.
החלום להיקבר באדמת הארץ
את הקניין הזה, החיבור והאחיזה שמיועדים לקיים את רצון ה', אנחנו מממשים במצבים שונים בחיים. במעשה הקידושין – שנלמד כאמור מקניין מערת המכפלה – החתן אומר לכלה בשעת הקניין: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". כלומר, איננו מתחתנים עכשיו רק בגלל האהבה האנושית בינינו, אלא גם ובעיקר כדי להקים בית נאמן בישראל, כדי להמשיך את העולם. כאמור, העיקרון הזה מתממש גם ביחס אל המוות, בחשיבות שאנו רואים בקבר ישראל, במקום שהאדם כבר אינו יכול להפיק ממנו רווח אישי – אך הוא המחבר אותו אל הנצח. זו גם הסיבה שיהודים בכל הדורות רצו להיקבר בארץ ישראל. הם הבינו שגם אם בחייהם נאלצו לחיות בגלות, הקשר הנצחי הוא לארץ ישראל. משם תתחיל תחיית המתים, שם מקומנו בעולם הנצח.
המדרש מתאר כי בימי חייה של שרה, נר היה דלוק אצלה מערב שבת עד ערב שבת, ברכה הייתה שרויה בעיסה וענן קשור על האוהל. כל אלה נעלמו עם מותה של שרה, מספר המדרש, אך חזרו ברגע שרבקה נכנסה לאוהלה של שרה. האור, הברכה בעולם החומרי והשכינה במאהל האנושי – שבים עתה לבית אברהם לנצח. אברהם נושא אישה חדשה ששמה קטורה, וחז"ל דורשים שזו הגר, השפחה הזרה שגורשה בעבר. מדוע היא נקראת עתה קטורה? מפני ש"נאים מעשיה כקטורת", וכן מלשון קשר (השורש קט"ר בארמית משמעו קשר), מפני ש"קשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". מתברר שאברהם, האדם שכל חייו הם מהלך פנימי אחד גדול, יכול לקשר סביבו את כל נקודות הטוב במציאות, גם אלו שנפרדו ממנו בדרך.
לפני מותו, אברהם מבחין בין יצחק ובין בני הפילגשים. יצחק הוא הממשיך העיקרי של הזרע, הנקודה הפנימית, ולכן רק הוא יורש את אברהם. אולם גם שאר הכוחות שיצאו מאברהם הם חשובים, גם הם ממשיכי דרכו, ולכן הם מקבלים מתנות מאברהם ומקימים אומות שעתידות ליישב את העולם.
אחרי האבחנה הזאת בין יצחק לשאר הבנים אברהם נפטר, וקוברים אותו שני בניו – יצחק וישמעאל. הם כמובן קוברים אותו בחברון, במערת המכפלה. הכתוב מזכיר את יצחק לפני ישמעאל, אף שישמעאל נולד קודם, וחז"ל דורשים שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו. גם הביטוי שנאמר על ישמעאל במותו, "וייגווע וימות", מלמד לפי חז"ל על תשובתו של ישמעאל, כי זהו ביטוי ששמור לצדיקים. כוחו של ישמעאל גדול, והוא עתיד להביא ברכה רבה לעולם. זו התמונה שחותמת את מסעו של אברהם: גם הכוח השלילי ביותר שיצא ממנו – חוזר ושב אל מקורו. כולם נפגשים בבית הקברות, כולם שומעים בסוף את הא־ל.
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של הרב לונדין 'עוד 12 אתגרי אמונה במאה ה־21'
מתוך העיתון 'בשבע'

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

אנחנו קודש למענך

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

דיני פלסטר בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך המזוזה שומרת עלינו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















