ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
חיבור לנצח
על ידי רכישת חלקת קבר ודווקא בחברון הביע אברהם אבינו את החיבור העמוק והנצחי לארץ ישראל .
כל ההתפתחות של החברה האנושית התרבותית החלה במהפכה החקלאית. לפני כן בני האדם היו ציידים־מלקטים שנודדים ממקום למקום כדי להשיג את מזונם. מסיבה זו הם היו מעטים יחסית, כי היכולת להתפרנס מציד בעלי חיים היא מוגבלת. הם גם נדדו בתדירות גבוהה, בחילופי העונות, בלי מקום קבוע. מכיוון שלא היה להם מקום, הם גם לא התאגדו. רק כאשר בני האדם החלו לעסוק בחקלאות, וממילא כל משפחה הייתה מוכרחת לגור במקום מסוים - היכן שנמצאת הקרקע החקלאית שברשותה - האנושות החלה להתרבות. מקורות הפרנסה התרבו, שהרי שדה חיטה אחד יכול לפרנס כמה משפחות, ובעיקר החלה התאגדות חברתית. ההישארות במקום קבוע אחד אפשרה לגור במשפחות ובשבטים, וכך התחילה בכל מקום הכרונולוגיה ההיסטורית שהצמיחה את תרבותו. מאז אוכלוסיית העולם גדלה ממיליון בני אדם לשמונה מיליארד. קרקע היא הבסיס להתפתחות האנושית והיא התנאי לציוויליזציה.
חלקת קבר במקום קרקע חקלאית
מה קונה אברהם? מהו שטח הקרקע הראשון שבו הוא נאחז? באופן מפתיע זהו מקום קבורה. את החיבור היציב הראשון שלו לארץ אברהם משיג דווקא בקניית אחוזת קבר. בשונה מלוט, שהמקום שהוא בחר בארץ ישראל היה הקרקע האיכותית והפורייה של כיכר הירדן, המקום שבו מתחיל אברהם להיאחז הוא בית קברות. זו חברון, לשון חיבור, שם מתחיל החיבור הממשי של אברהם עם ארץ ישראל.
חברון איננה נכס משובח במיוחד. חז"ל מספרים כי מדובר באדמה לא איכותית כל כך, "אין לך טרשים בכל ארץ ישראל יתר מחברון". גם האוכלוסייה של חברון אינה שגרתית, בהמשך התורה יתגלה כי גרים שם ענקים – "ויעלו בנגב עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק". במקום לרכוש קרקע חקלאית טובה עם פוטנציאל כלכלי גבוה, אברהם בוחר דווקא אדמת טרשים מוקפת בשכנים מאיימים. בזה הוא מביע אמירה עקרונית: אחיזתו בארץ אינה נובעת ממניעים כלכליים. החיבור שלנו לארץ ישראל, לעולמו של א־לוהים, אינו מתחיל מחיפוש נדל"ן יוקרתי או מעמד חברתי גבוה. אברהם מעוניין בקרקע שתחבר אותו אל הנצח. ערש התרבות שלנו הוא לא החומר אלא הרוח.
בית קברות הוא מקום שבו כולם שווים. לא משנה לאיזה מעמד הגיע כל אדם בחייו, בבית הקברות כולם מגיעים לרמה זהה של עושר וכבוד. בית הקברות הוא מקום החיבור אל הנצח. בנבואת זכריה על גוג ומגוג מתואר שהאויב יעמוד על הר הזיתים ואז ההר ייבקע תחתיו: "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה". בעלי הסוד מסבירים כי הר הזיתים הוא בית הקברות הלאומי של עם ישראל, אוצר הנשמות, המקום שבו מתרכזות הנשמות של כל עם ישראל בעבר ובעתיד, זה מה שישמיט את הקרקע מתחת לתרבויות העמים. האחיזה של עם ישראל היא בנצח, וזו הקרקע העמידה והיציבה ביותר.
הבחירה בחברון, בית הקברות היהודי הראשון, מייצגת אחיזה שאינה קשורה לאינטרסים אישיים. בהמשך, בספר במדבר, כשהמרגלים יתורו את ארץ ישראל לפי מבטם הארצי, כלב יהיה היחיד שילך לחברון. הוא יהיה זה שיזכור שהקשר שלנו לארץ ישראל אינו נובע משיקולי כדאיות כאלה ואחרים אלא מתחיל מהאבות הקבורים שם. אותו כלב ייכנס לארץ ישראל אחרי ארבעים שנה, וכשכל בני ישראל יקבלו את נחלותיהם הוא יתנדב לכבוש את חברון. לא מפני שחסרה לו נחלה בארץ, אלא כדי לקיים את רצון ה'.
החלום להיקבר באדמת הארץ
את הקניין הזה, החיבור והאחיזה שמיועדים לקיים את רצון ה', אנחנו מממשים במצבים שונים בחיים. במעשה הקידושין – שנלמד כאמור מקניין מערת המכפלה – החתן אומר לכלה בשעת הקניין: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". כלומר, איננו מתחתנים עכשיו רק בגלל האהבה האנושית בינינו, אלא גם ובעיקר כדי להקים בית נאמן בישראל, כדי להמשיך את העולם. כאמור, העיקרון הזה מתממש גם ביחס אל המוות, בחשיבות שאנו רואים בקבר ישראל, במקום שהאדם כבר אינו יכול להפיק ממנו רווח אישי – אך הוא המחבר אותו אל הנצח. זו גם הסיבה שיהודים בכל הדורות רצו להיקבר בארץ ישראל. הם הבינו שגם אם בחייהם נאלצו לחיות בגלות, הקשר הנצחי הוא לארץ ישראל. משם תתחיל תחיית המתים, שם מקומנו בעולם הנצח.
המדרש מתאר כי בימי חייה של שרה, נר היה דלוק אצלה מערב שבת עד ערב שבת, ברכה הייתה שרויה בעיסה וענן קשור על האוהל. כל אלה נעלמו עם מותה של שרה, מספר המדרש, אך חזרו ברגע שרבקה נכנסה לאוהלה של שרה. האור, הברכה בעולם החומרי והשכינה במאהל האנושי – שבים עתה לבית אברהם לנצח. אברהם נושא אישה חדשה ששמה קטורה, וחז"ל דורשים שזו הגר, השפחה הזרה שגורשה בעבר. מדוע היא נקראת עתה קטורה? מפני ש"נאים מעשיה כקטורת", וכן מלשון קשר (השורש קט"ר בארמית משמעו קשר), מפני ש"קשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". מתברר שאברהם, האדם שכל חייו הם מהלך פנימי אחד גדול, יכול לקשר סביבו את כל נקודות הטוב במציאות, גם אלו שנפרדו ממנו בדרך.
לפני מותו, אברהם מבחין בין יצחק ובין בני הפילגשים. יצחק הוא הממשיך העיקרי של הזרע, הנקודה הפנימית, ולכן רק הוא יורש את אברהם. אולם גם שאר הכוחות שיצאו מאברהם הם חשובים, גם הם ממשיכי דרכו, ולכן הם מקבלים מתנות מאברהם ומקימים אומות שעתידות ליישב את העולם.
אחרי האבחנה הזאת בין יצחק לשאר הבנים אברהם נפטר, וקוברים אותו שני בניו – יצחק וישמעאל. הם כמובן קוברים אותו בחברון, במערת המכפלה. הכתוב מזכיר את יצחק לפני ישמעאל, אף שישמעאל נולד קודם, וחז"ל דורשים שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו. גם הביטוי שנאמר על ישמעאל במותו, "וייגווע וימות", מלמד לפי חז"ל על תשובתו של ישמעאל, כי זהו ביטוי ששמור לצדיקים. כוחו של ישמעאל גדול, והוא עתיד להביא ברכה רבה לעולם. זו התמונה שחותמת את מסעו של אברהם: גם הכוח השלילי ביותר שיצא ממנו – חוזר ושב אל מקורו. כולם נפגשים בבית הקברות, כולם שומעים בסוף את הא־ל.
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של הרב לונדין 'עוד 12 אתגרי אמונה במאה ה־21'
מתוך העיתון 'בשבע'
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











