ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
המלמד, החליט לתת הזדמנות אחרונה לגנב, ולאתרו בדרך שלא תבייש אותו ברבים. הוא הורה לכל התלמידים לעמוד בשורה מול הקיר ולעצום את עיניהם. התלמיד שגנב את השעון, יחזיק אותו בתוך ידו הקמוצה. כל התלמידים יושיטו את ידיהם מאחורי גבם, והמלמד יעבור ביניהם, יפתח את ידיהם, וישלוף את השעון בלי שהתלמידים האחרים ידעו מי הגנב. הוא גם הבטיח שהגנב לא ייענש.
ואכן, השעון התגלה, והשלום שב לשרור בכיתה, כשהמלמד שומר על סודו של התלמיד שכשל.
התלמיד שכשל ציפה שהמלמד יקרא לו וינזוף בו, אך למרבה הפלא, המלמד התעלם לחלוטין מהגניבה והמשיך להתייחס אליו כרגיל.
עברו שנים רבות, המלמד הזקין וגם התלמיד התבגר והיה לאיש. יום אחד בא התלמיד לביקור מיוחד אצל המלמד. לאחר ששוחחו מעט, אמר התלמיד: "אני רוצה להגיך לך תודה מיוחדת על כך, שלמרות המעשה הנורא שעשיתי, המשכת להאיר לי פנים. אני בטוח שזה היה קשה מאוד"!
ענה לו המלמד: "איני יודע על איזה מקרה אתה מדבר. לא ידוע לי על מעשה נורא שעשית".
כשהזכיר לו התלמיד את מקרה השעון, גילה לו המלמד: "דע לך, כשאמרתי לכל התלמידים לעצום את העיניים, גם אני עצמתי את עיני..."
ואולי, הסיפור הזה מתרץ את התמיהה הגדולה ביותר בפרשתינו - הכיצד יצחק אבינו, נביא ה', רצה לברך את עשיו הרשע? וכי העובדה שכהו עיניו מראות באופן גשמי גרמה לכך שכהו עיניו מלראות באופן רוחני את רשעותו של עשיו? והלא, אדם גדול כמוהו, וודאי יכול להרגיש מבחינה רוחנית בשקריו ורשעותו של עשיו?
יתר על כן, רש"י (כז, א) מביא שעיניו של יצחק כהו בגלל העשן של נשות עשיו, שהיו מקטירות לעבודה זרה. ואף התורה מעידה על נשות עשיו – "ותהיין מורת רוח ליצחק...". אם כך, יצחק ידע, ראה וניזוק מרשעותם של נשות עשיו, וכי היה תמים לחשוב שהנשים רשעות והבעל צדיק?
תשובות רבות נאמרו לקושיא זו, אך הבעל שם טוב הקדוש (בעש"ט על התורה, פרשת תולדות, אות ג) אומר בהקשר לכך דבר מדהים – "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. פירש רש"י שהיה צד אותו ומרמהו בדברים, ואמר הקדוש רבי מיכל מזלאטשוב בשם רבו מרן הקדוש רבינו הבעל שם טוב זצלה"ה, שמיום שרימה עשו את יצחק גרם שאין שום צדיק יוכל לראות על בנו שום דבר רע".
יודעים אנו, לאור דברי הרמב"ן, שהתכונות הטובות שיש בעם ישראל הוטבעו בנו מכוח מעשיהם של האבות הקדושים, "מעשי אבות סימן לבנים". כך, למשל, היכולת של יהודי למסור נפשו על קידוש ה', היא מכוח מסירות נפשו של יצחק בעקידת יצחק.
מחדש כאן הבעש"ט, שיצחק, כביכול, בכוונה הטעה את עצמו להאמין לדברי הרמייה של בנו, והכהה את עיניו, כדי לא לראות את חטאי בנו. ומכח דרכו זו של יצחק, הוטבע בלב כל ישראל, שהדרך הטובה והצדיקה היא לא לראות בחטאי הילדים.
וודאי שלא טוב להיות תמים, אך יש כאן אמירה חינוכית עמוקה, שביסוד הקשר בין הורים לילדים, ההורים צריכים כביכול שלא לראות את מעשיהם הרעים של ילדיהם...
ומכח זה, רצה יצחק לברך את בנו, כדי שהעין הטובה והברכה הזו, תהפוך אט אט את לבבו לטוב...
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את הטוב בילדינו, להתפלל עליהם, לברך אותם, ומכוח זה יצמחו להיות ילדים טובים וצדיקים!
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
תהיו חמים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
