ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
בסוף הפרשה הקודמת קראנו את הפסוק "ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא", ופירש הרב הקדוש רבי יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע – זה יוצא וזה נכנס. כן הוא במוצאי שבת, בעת שקדושת יעקב יוצאת אחר גמר סעודה שלישית, שהיא כנגד יעקב אבינו, אז בא עשו אחיו חס ושלום, כוחות הטומאה באים ביתר שאת וביתר כוח.
ופרשתנו מתחילה בפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". יעקב אבינו יוצא מבאר שבע שהיא מסמלת את יום שבת קודש ונכנס לחרונו של עולם - לששת ימי המעשה המלאים בהתעסקות עם גשמיות וחרון אף. ויש סכנה שהאווירה של הרחוב ישאב את היהודי לתוך עולם החומר בצורה לא נכונה וכך הוא עלול ליפול.
וכשבא הזמן של מוצאי שבת, בעת שיוצאים מהאור הגדול של שבת לתוך החושך של החרון אף, אז הוא הזמן לקיים בחינת 'ויפגע במקום', להתפלל תפילת ערבית שהיא קיום ויסוד הצלחת האדם.
לכן יעקב אבינו מתקן תפילת ערבית "ויפגע במקום", תפילה שהיא דווקא בלילה בזמן של חושך, כדי ללמד כל יהודי - כשחשוך לך, שאור ה' נסתר ממך, יש כוח של תפילה ואמונה להתקרב לה' יתברך.
תפילת ערבית של מוצאי שבת היא הממוצע והמעבר בין קודש לחול, בין שבת לימי החול, ומעלתה מאוד גבוהה מפני שהיא משפיעה את קדושת השבת לימי השבוע. והיצר הרע שיודע זאת גורם לאדם בתחבולותיו למהר בתפילת ערבית, כי הוא רוצה למנוע מהאדם את השפע הרוחני והגשמי שיש בתפילה זו להעניק לאדם.
ולכן יהודי הרוצה ששבת תעניק לו כוח וסיוע לימי החול, צריך לנצל תפילה חשובה זו, להתפלל במתינות, להאריך ב"ברכו" הראשון בתחילת התפילה כפי שמובא בספרים שזה סגולה להמשיך את אור השבת למשך השבוע.
השבוע בז' כסלו חל יום ההילולא של הצדיק רבנו הגדול רבי יעקב משה חרל"פ זי"ע שכותב (מי מרום רזי לי, עמוד ג): "שצריך להגדיל ולהגביר נעם קדושת השבת ביתר שאת ויתר עז. שמתוך זה גם כל ימות החול מתעלים בערכם לפי ערך קדושתו ביום השבת. ומה שהיה מרגיש בתחילה ביום השבת, ירגיש מעתה בכל ימות החול, והשבת לעומתם תגדל ותגבה".
לכן לאחר תפילת שמונה עשרה אומרים פסוק "ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", כדי לזכות שנעם השבת תישמר אצלו ולא תלך חס ושלום לאיבוד, וגם שנעם השבת תשרה על ידיו, שלא ישלטו בהם "ידי עשו" שנכנס במוצאי שבת, אלא שיזכה לידיים קדושות ששורה עליהם ברכת ה', שיזכה בידיו לקדש את החומר ולהעלות את ענייני העולם הזה לעבודת ה'.
ולאחריו אומרים "שיר של פגעים" - "יושב בסתר עליון", שנאמר בו בהמשך "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". אלו המלאכים שמלווים את האדם משבת קודש משעה שהזמינם באומרו "שלום עליכם ובואכם לשלום מלאכי עליון".
בהמשך נאמר "ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו". הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אומר ש'סלם' ראשי תיבות ס'עודת ל'ויית 'מלכה. סעודה רביעית שנקראת גם סעודת מלווה מלכה, כשמה כן היא, מלווה את שבת המלכה.
רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע כותב (ליקוטי מוהר"ן תניינא סימן י"ז): "אכילת שבת היא כולה קודש וכולה אלוקות ועולה למקום אחר מן אכילת חול". סעודה רביעית היא ה'סלם' - הממוצע המחבר בין האכילה הרוחנית של שבת לבין האכילה הגשמית של ימות השבוע, ולכן בכוחה להשפיע קדושה לאדם שיזכה שגם אכילתו תהיה בשביל עבודת ה' ולרומם את הגשמיות לכבודו יתברך. שגם כשאדם מוצב ברגליו ארצה - עוסק בעסקי העולם הזה, ראשו יהיה דבוק למעלה בשמים - בה' יתברך.
כשנשאל הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק זי"ע מה ניתן לעשות כדי לזכות להצלחה ברוחניות ובגשמיות בימות השבוע, שהאדם יזכה ל"ויהי נעם ה'" על מעשה ידיו אחרי צאת שבת?
הוא ענה ללמוד גמרא במוצאי שבת (ומובא כן גם בשם ה'חזון איש' זצ"ל).
וחשבתי למצוא לכך רמז מפרשתנו – כתוב בספרים בשם אחיו של רבנו המהר"ל מפראג זי"ע, שגמרא ראשי תיבות שמות המלאכים ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל. ואולי יש לומר ולקשר רמז לכך מהנאמר "מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".
בהמשך הפסוקים התורה מספרת לנו שיעקב אבינו קרא למקום שבו חלם על הסלם בית אל "ואולם לוז שם העיר לראשונה". עצם הלוז נמצאת בדיוק במעבר בין הראש לבין הגוף, היא הסולם המחבר והמקשר בין האמונות והאידאות לבין הגוף של האדם בשביל שיוציא את החזון והשאיפות הטהורות שלו מהכוח אל הפועל, שהגוף יתנהג ויתנהל על פי המחשבות הקדושות של האדם לעבודת ה'.
כ"ק האדמו"ר מחב"ד הרבי מליובאוויטש זי"ע מסביר במאמר נפלא (ליקוטי שיחות חלק לו, פרשת בשלח) את החשיבות של סעודת מלווה מלכה, וכותב: "אבר יש באדם ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת".
ומסביר בהמשך את הסיבה: משום ש"עצם הלוז לא נהנה מעץ הדעת... וזהו התוכן הפנימי של סעודת מלווה מלכה, תיקון חטא עץ הדעת, כי בסעודה זו ישנו החיבור של שבת וחול, יש בה הברכה והמשכה של יום השבת, שעל ידי זה נמשך הכוח של שבת גם בסעודה של חול".
ולתוספת: מובא שסגולה לזרע קודש של קיימא להדליק במוצאי שבת נר לכבוד נשמת הרב אברהם יחיאל פיש בן הרב יוסף חיים פיש זצ"ל וליטול ידיים לסעודת מלווה מלכה על לחם.
ושמעתי מהרב הצדיק יאשיהו פינטו שליט"א בשם החיד"א הקדוש סגולה לפרנסה לקרוא במוצאי שבת תפילת "אין כאלוקינו" ופיטום הקטורת.
ומנהג טוב ללמוד בספר 'תנא דבי אליהו' בסעודה רביעית, שנזכה שאליהו הנביא יכתוב את זכויות עם ישראל ויבוא לבשר לנו את הגאולה.
יש עוד מה להרחיב בנושא, אבל על כל פנים מדברים אלו אנו למדים על חשיבות הזמן של מוצאי שבת וכמה כדאי וראוי לנצלו לדברים טובים.
שנזכה לכך!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
