ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
האתגר: אדם שיסודו מעפר וסופו לעפר! היהפוך לחלק מהנצח ולא יתאיין, ח"ו, בסוף ימיו על פני האדמה?
סיפור הפתיחה של פרשתנו עוסק בשאלה יסודית זו. כדי להבין את התשובה הטמונה בין מילותיו של הכתוב, עלינו לזהות את המילים המנחות ואת משמעותן. נדגיש מילים אלה תוך ציטוט הפסוקים:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע ויֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: וְהִנֵּה יְקֹוָק נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (בראשית כ"ח י – יט).
יעקב יוצא מבאר שבע ברגליו – ויֵּלֶךְ, בדרכו הוא פוגע בַּמָּקוֹם (6 פעמים). הוא לן שָׁם (ביטוי זה מופיע 2 פעמים אבל הוא מופיע גם כ: שֵׁם (2 פעמים) וגם בצורת הריבוי שמָיִם (2 פעמים) וגם בהבלעה כ: שֶּׁמֶשׁ וכ: וַיּשֶׂם.
ביטוי נוסף הוא מֻצָּב ושוב בצורה אחרת נִצָּב.
אם התחלנו את הסיפור בהליכה רגלית וַילֶךְ, בסוף מגיע יעקב לראש מְרַאֲשֹׁתָיו (2 פעמים) ול: רֹאשָׁהּ ו: לרִאשֹׁנָה. (חייו של יעקב הם מסלול מאתגר שמתחיל בעקב – ברגל ומסתיים בישראל, אותיות ראש).
מה הפשר? השאלה היא, מה האדם, מלשון אדמה, עליה דורכים ברגליים, עושה עם חייו? האם הוא מבוסס בבוץ של החומרנות או שראשו נישא אל על לשמיים? האם מקום משמש אצלו רק כבסיס מוצק לחיים, שכל מטרתם הישגים חומריים, או שהוא מחפש באמצעות ראשו את שער השמיים? האם הוא מחפש נדל"ן, או שהוא מחפש את הקשר עם "המקום" ככינוי של הקב"ה?
במקומות רבים בתנ"ך ניתן לזהות כי צירוף הביטויים 'מקום' ו'שם', הוא סימן מובהק לנוכחות שכינה באירוע.
לדוגמא: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ ..." (דברים י"ב יא). המקום - בית המקדש, הוא המקום שבו קיימת נוכחות שכינה קבועה (לדעת הרמב"ם).
גם השרש יצ"ב, בהופעותיו השונות כמו נצָּב ומֻצָּב, משמש פעמים רבות כסימן מובהק לאירוע בו יש נוכחות שכינה. עיינו חמדת ימים לפרשת נצבים וילך תשס"ב, נצבים וילך תשע"ג וניצבים תשע"ט.
אם כך, נציע כי יעקב במסעו מבאר שבע לחרן עצר בבית אל, ושם התגלה אליו הקב"ה בחלום הסולם. הקב"ה מלמד אותו ואותנו כי בחיים של שאיפה כלפי מעלה, אפשר להתגבר על כוח המשיכה כלפי מטה. גם בעולם החומר ניתן לעלות מעלה ולהגיע לשער השמים. כל מי שמחפש בחייו את הקב"ה, ימצא את המקום הרוחני ויעלה מעלה מעלה. הראש הוא האיבר החשוב ולא הרגליים. חיים של אמונה הם חיים של משמעות ודבקות בשכינה. מי שיכוון כך את הליכתו, יזכה לגילוי שכינה, כל אחד לפי מדרגתו.
נסיים בתפילה כי נזכה ללכת בדרכיו של יעקב אבינו,
ולזכות לחיות חיים של משמעות – חיים של אמונה – חיים של שאיפה מעלה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
