ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בספרה, 'הכל לאדון הכל', היא מספרת את הסיפור הבא: לאחר שהתארסתי עם משה, הלכנו לאחד המשרדים כדי לסדר את המסמכים שלנו. לצורך המסמכים, היינו צריכים שהורי יבואו עימנו. הגענו לחדר ההמתנה באותו משרד, וראינו שם שולחן עם ארבעה מושבים פנויים. באופן טבעי, אני והארוס שלי, התיישבנו בשני כסאות סמוכים, ואילו אבי ואימי התיישבו בשני כסאות מרוחקים, משני קצות השולחן.
'עקצתי' את הורי ואמרתי להם: אני ומשה מכירים זמן קצר, וכבר חשוב לנו להיות קרובים זה לזה, ואילו אתם נשואים שנים רבות, ועדיין רחוקים זה מזה.
אימי ביקשה מאבי לענות לי, וכך הוא ענה לי: הקשר בינך ובין משה הוא חדש וטרי, ועדיין אינו חזק כל כך, לכן כדי להרגיש קשורים, עליכם לשבת במקומות סמוכים. אני ואמא, אחרי כל מה שעברנו ביחד, הלבבות שלנו כה מחוברים, עד שגם אם נהיה בשני קצות העולם, נהיה קשורים זה לזה...
הסוד הגדול של הזוגיות היהודית, נעוץ בחיבור פנימי עמוק וצנוע. מול התרבות השולטת היום ברחוב, המחפשת כל העת להחצין את הקשרים הזוגיים, וחושבת שהאהבה הנכספת נובעת מקשרים גופניים המוחצנים לכל עבר, מלמדת היהדות שהאהבה היא שירת הלבבות, ולכן עליה להישאר פנימית ומוצנעת.
וכבר דרשו דורשי רמזים, שהחתן מקדש את כלתו בטבעת, הדומה בצורתה לאות ס', כדי לרמוז על הסוד הפנימי המצוי בחיי הזוגיות.
עניין זה מתגלה במשכן ובמקדש במצווה שהצטווינו בפרשתנו על הכרובים "ועשית שנים כרבים... מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפרת... ופניהם איש אל אחיו". הכרובים ממשילים את קשר ישראל והקב"ה, כקשר בין איש ואשה, כפי שביארו חז"ל (יומא נד) שעל הכרובים נאמר "ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".
ובאמת, כשנכנסו נכרים להיכל, וראו את הכרובים, הרי שבעיניהם החיצוניות, הגסות והטמאות דימו לחשוב, שחס וחלילה, ישראל עובדים לעבודה זרה של עריות, עד ש"אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום (כלומר – זלזלו בישראל), שנאמר כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה" (שם).
אך מי שידייק בגמרא זו, יבין את עומק העניין. כל זמן שהכרובים היו בתוך קודש הקודשים, במקום צנוע ופנימי, הדבוק כל כולו בה' אלוקי ישראל, זה היה קדוש ונשגב, אך כשנכנסו הנוכרים והמקום הפך לפרוץ לעיני כל, הרי שמיד הם הוציאו זאת לשוק, ואז יש כאן פריצות וערווה, כי כשהקשרים הזוגיים מוחצנים לעיני כל הרי הם ח"ו הופכים לפריצות.
ואם נוסיף ונדייק במבנה הכרובים, הרי שהצטווינו שהם יהיו משני קצות הכפורת, ללמדנו שסוד הקשר הזוגי מצוי גם כשהזוג נמצא פיזית מרוחק ב'שני קצות השולחן', אך העיקר שבלבבו פנימה הוא מקשה אחת.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לבתים קדושים וטהורים, מלאי אהבה לאלוקים, ומתוך כך אהבת קודש פנימית ומכוונת בין איש לאשתו!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חכמת התורה ומדעים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
