ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אלפי יהודים מכל העולם נוהרים ועולים לעיר הקודש צפת. בין העולים, בולטים מגורשים רבים מספרד, חלקם אנוסים לשעבר, שבצעירותם המירו את דתם, מאימת גזירת גירוש ספרד, ובדרכים שונות ומשונות הצליחו להימלט מספרד, ולשוב ליהדותם בגלוי.
אותם יהודים, בעלי תשובה, משתוקקים בכל ליבם לכפר על העוונות הגדולים שעשו בצעירותם. הם פונים לחכמי הדור בבקשה למצוא להם דרך של תשובה, ומבקשים שילקו אותם מלקות של ממש, כדין תורה, וכיוון ש"כל חייבי כריתות, שלקו, נפטרו מידי כריתתם", הרי שבזכות המלקות הם יפטרו מעבירות הכרת שעשו.
אולם, חכמי הדור קצרה ידם מהושיע. רק בית דין של חכמים סמוכים, איש מפי איש עד משה רבינו, רשאים להלקות חוטאים. ובימי הגלות, התבטלה הסמיכה, מפני שרק חכמים שבארץ ישראל יכולים להיסמך, ובזמן שלא היו חכמים גדולים בארץ ישראל, בטלה הסמיכה, ואין מי שיוכל להלקות.
באותם שנים, גרו בצפת חכמים גדולים, ובראשם רבי יעקב בירב (ההילולא שלו ב- ל' ניסן), ומרן הבית יוסף – רבי יוסף קארו. ישבו חכמי הדור על המדוכה ומצאו פתרון, חידוש הסמיכה.
וכיצד תתחדש הסמיכה?
בדק רבי יעקב בירב ומצא, שהרמב"ם (סנהדרין ד, יא) כותב: "נראין לי הדברים, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים, ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים". ומכך הסיק להלכה, שאם יסכימו רוב חכמי ארץ ישראל לסמוך אחד, הרי הוא סמוך. וכיוון שבאותו הזמן, חכמי צפת היו רוב חכמי הארץ, הרי שבכוחם להשיב את הסמיכה.
התאספו איפה חכמי צפת, והחליטו לסמוך את רבי יעקב בירב, וכך כתבו בשטר הסמיכה: "בררנו לגדול שבנו בחכמה ובמניין, החכם השלם הרב הגדול מהר"ר יעקב בירב שיהיה סמוך, וראש ישיבה ורב יתקרי, והוא יושיב מהיותר חכמים שבנו אצלו ורבנים יתקרו, ויהיו סמוכים לעד לעולם... והיה אם בן הכות הרשע, והובא לפני ה' ויכוהו על פי התורה... ויפטר מידי כרתו...". כך הפך מהר"י בירב לסמוך הראשון, שסמך בהמשך את מרן הבית יוסף ועוד מענקי הדורות.
(בפועל, הסמיכה לא החזיקה מעמד דורות רבים, מפני שהרלב"ח והרדב"ז חלקו על האפשרות לסמוך בדרך זו, ובסופו של דבר פסקה הסמיכה).
מכתב הסמיכה עולה בבירור, שהסומכים חיפשו בעיקר פתרון לבעיה הדוחקת של אנוסי ספרד. אולם מעיון ברמב"ם, שעליו הסתמכו הסומכים, עולה שאת הרמב"ם העסיק עניין אחר.
וכך מנמק הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין פ"א) את שיטתו, שבדרך זו של הסכמת חכמי ארץ ישראל תתחדש הסמיכה – "לפי שאם לא תאמר כן, לא תהא אפשרית מציאות בית דין הגדול לעולם, לפי שצריך כל אחד מהם שיהא סמוך בלי ספק, והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באמרו ואשיבה שופטיך כבראשונה, ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואף על פי שאינם סמוכין, הרי זה מוכחש, לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע ממנה לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו אמר ואשיבה שופטיך כבראשונה... ואחרי כן יקרא לך עיר הצדק...".
כלומר, לדעת הרמב"ם חידוש הסמיכה והסנהדרין הוא שלב הכרחי בתהליך הגאולה, לפני שיבוא המשיח חייבים להשיב את השופטים כבראשונה. אנוסי ספרד חיפשו לכפר על עוונותיהם, אך דרכם כמעט וזכינו להתקדם שלב חשוב בדרך לביאת משיח.
יש כאן אמירה מאוד עמוקה, הנוגעת גם לתהליכי הדורות האחרונים. לעיתים, אנשים יוצאים לדרך מתוך הכרח, כדי לפתור בעיה מסויימת. אך מאחורי הקלעים מסתתר ה', אלוקי ההיסטוריה של עם ישראל, הדוחף את המהלכים קדימה, כדי להביא גאולה לעולם.
וכך בפרשת אחרי מות, נחלקו המפרשים לאן נכנסו נדב ואביהוא להקטיר קטורת. האבן עזרא הוכיח מפרשתנו המקשרת את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים למות נדב ואביהוא, שהם הכניסו אש הקטורת לקודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק וסובר שהקטירו במזבח הקטורת שבהיכל החיצוני, ואחת מהוכחותיו "כי איך יעלה על דעתם לבא היום אל המקום אשר לא נכנס שם אביהם, כי אהרן הקטיר הקטורת על המזבח הפנימי, ולמה יכניסו הם הקטורת שלהם לפנים משלו".
העולה מכאן, שלדעת הרמב"ן נדב ואביהוא הקטירו במזבח הקטורת, ועד לאותו זמן לא היה ציווי שמישהו יכנס לקודש הקודשים, אך בעקבות מעשיהם הצטווינו שפעם בשנה יהיה מי שיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים. כלומר, מתוך ההכרח לכפר על הבעיה שנוצרה, זכינו להתעלות ולהקדם אף יותר מהמציאות הקודמת.
ובדורנו, לימדנו הגר"א (קול התור א, יג) "בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה, עפ"י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", מכל צרה תיוולד בסוף תשועה והתרוממות גדולה יותר!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















