ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אלפי יהודים מכל העולם נוהרים ועולים לעיר הקודש צפת. בין העולים, בולטים מגורשים רבים מספרד, חלקם אנוסים לשעבר, שבצעירותם המירו את דתם, מאימת גזירת גירוש ספרד, ובדרכים שונות ומשונות הצליחו להימלט מספרד, ולשוב ליהדותם בגלוי.
אותם יהודים, בעלי תשובה, משתוקקים בכל ליבם לכפר על העוונות הגדולים שעשו בצעירותם. הם פונים לחכמי הדור בבקשה למצוא להם דרך של תשובה, ומבקשים שילקו אותם מלקות של ממש, כדין תורה, וכיוון ש"כל חייבי כריתות, שלקו, נפטרו מידי כריתתם", הרי שבזכות המלקות הם יפטרו מעבירות הכרת שעשו.
אולם, חכמי הדור קצרה ידם מהושיע. רק בית דין של חכמים סמוכים, איש מפי איש עד משה רבינו, רשאים להלקות חוטאים. ובימי הגלות, התבטלה הסמיכה, מפני שרק חכמים שבארץ ישראל יכולים להיסמך, ובזמן שלא היו חכמים גדולים בארץ ישראל, בטלה הסמיכה, ואין מי שיוכל להלקות.
באותם שנים, גרו בצפת חכמים גדולים, ובראשם רבי יעקב בירב (ההילולא שלו ב- ל' ניסן), ומרן הבית יוסף – רבי יוסף קארו. ישבו חכמי הדור על המדוכה ומצאו פתרון, חידוש הסמיכה.
וכיצד תתחדש הסמיכה?
בדק רבי יעקב בירב ומצא, שהרמב"ם (סנהדרין ד, יא) כותב: "נראין לי הדברים, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים, ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים". ומכך הסיק להלכה, שאם יסכימו רוב חכמי ארץ ישראל לסמוך אחד, הרי הוא סמוך. וכיוון שבאותו הזמן, חכמי צפת היו רוב חכמי הארץ, הרי שבכוחם להשיב את הסמיכה.
התאספו איפה חכמי צפת, והחליטו לסמוך את רבי יעקב בירב, וכך כתבו בשטר הסמיכה: "בררנו לגדול שבנו בחכמה ובמניין, החכם השלם הרב הגדול מהר"ר יעקב בירב שיהיה סמוך, וראש ישיבה ורב יתקרי, והוא יושיב מהיותר חכמים שבנו אצלו ורבנים יתקרו, ויהיו סמוכים לעד לעולם... והיה אם בן הכות הרשע, והובא לפני ה' ויכוהו על פי התורה... ויפטר מידי כרתו...". כך הפך מהר"י בירב לסמוך הראשון, שסמך בהמשך את מרן הבית יוסף ועוד מענקי הדורות.
(בפועל, הסמיכה לא החזיקה מעמד דורות רבים, מפני שהרלב"ח והרדב"ז חלקו על האפשרות לסמוך בדרך זו, ובסופו של דבר פסקה הסמיכה).
מכתב הסמיכה עולה בבירור, שהסומכים חיפשו בעיקר פתרון לבעיה הדוחקת של אנוסי ספרד. אולם מעיון ברמב"ם, שעליו הסתמכו הסומכים, עולה שאת הרמב"ם העסיק עניין אחר.
וכך מנמק הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין פ"א) את שיטתו, שבדרך זו של הסכמת חכמי ארץ ישראל תתחדש הסמיכה – "לפי שאם לא תאמר כן, לא תהא אפשרית מציאות בית דין הגדול לעולם, לפי שצריך כל אחד מהם שיהא סמוך בלי ספק, והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באמרו ואשיבה שופטיך כבראשונה, ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואף על פי שאינם סמוכין, הרי זה מוכחש, לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע ממנה לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו אמר ואשיבה שופטיך כבראשונה... ואחרי כן יקרא לך עיר הצדק...".
כלומר, לדעת הרמב"ם חידוש הסמיכה והסנהדרין הוא שלב הכרחי בתהליך הגאולה, לפני שיבוא המשיח חייבים להשיב את השופטים כבראשונה. אנוסי ספרד חיפשו לכפר על עוונותיהם, אך דרכם כמעט וזכינו להתקדם שלב חשוב בדרך לביאת משיח.
יש כאן אמירה מאוד עמוקה, הנוגעת גם לתהליכי הדורות האחרונים. לעיתים, אנשים יוצאים לדרך מתוך הכרח, כדי לפתור בעיה מסויימת. אך מאחורי הקלעים מסתתר ה', אלוקי ההיסטוריה של עם ישראל, הדוחף את המהלכים קדימה, כדי להביא גאולה לעולם.
וכך בפרשת אחרי מות, נחלקו המפרשים לאן נכנסו נדב ואביהוא להקטיר קטורת. האבן עזרא הוכיח מפרשתנו המקשרת את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים למות נדב ואביהוא, שהם הכניסו אש הקטורת לקודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק וסובר שהקטירו במזבח הקטורת שבהיכל החיצוני, ואחת מהוכחותיו "כי איך יעלה על דעתם לבא היום אל המקום אשר לא נכנס שם אביהם, כי אהרן הקטיר הקטורת על המזבח הפנימי, ולמה יכניסו הם הקטורת שלהם לפנים משלו".
העולה מכאן, שלדעת הרמב"ן נדב ואביהוא הקטירו במזבח הקטורת, ועד לאותו זמן לא היה ציווי שמישהו יכנס לקודש הקודשים, אך בעקבות מעשיהם הצטווינו שפעם בשנה יהיה מי שיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים. כלומר, מתוך ההכרח לכפר על הבעיה שנוצרה, זכינו להתעלות ולהקדם אף יותר מהמציאות הקודמת.
ובדורנו, לימדנו הגר"א (קול התור א, יג) "בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה, עפ"י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", מכל צרה תיוולד בסוף תשועה והתרוממות גדולה יותר!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
