ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי ברסלב
- ליקוטי מוהר"ן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
[לשון החברים] בטח בה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים ל"ז) הנה הכלל ש צריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ו בכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ו אף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזהר הקדוש (בראשית דף כה:) : משיח דא משה, כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב (במדבר י"ב) : "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר חשיבות ישראל יכול למסר את נפשו בעדם ו אימתי יכול לראות שפלותו ? בשבת (שמות ט"ז) : "ראו כי ה נתן לכם את השבת" כי שב"ת הוא שי"ן בת שי"ן, תלת גונין דעינא, ב"ת בת עין ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו (שם) הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא ועל כל פנים, "אל יצא איש ממקומו", הינו למעלה ממדרגתו כגון עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס (סוטה כ"ב:) ואימתי יכול לראות שפלותו בשבת ? כשעושה תשובה שלמה, שהיא שבת כמו שכתוב (דברים ל) : "ושבת עד ה אלקיך, אתון דדין כאתון דדין" כי יש שני תשובות אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון (יחזקאל א) : "החיות רצוא ושוב" ש אין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור כשר ופסול, אסור ומתר וזהו בחינות ששת ימי חול אבל תשובה שלמה הוא בחינות שבת, שיש לו ניחא כי בא שבת בא מנוחה (רש"י בראשית ב פסוק ב) ש יש לו מנוחה מכל וכל, ונדחה הרע לגמרי ותדע נאמנה, ש תשובה שלמה הוא בחינות שבת כי איתא במדרש רבה (בראשית פרשה כ"ב) כשפגע אדם הראשון לקין, ושאל לו מה נעשה בדינך והשיב לו שעשה תשובה אמר, אם כך תקיף חילא דתשובה, פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת" ולכאורה, מה ענין שבת אצל תשובה אבל לפי דברינו מכון היטב כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ויש לו ניחא זהו בחינות שבת, ובחינת שדי, ובחינת מט"ט כי מה הוא שדי, שאמר לעולמו די (חגיגה י"ב בראשית רבה פרשה מ"ו) ובחינות שבת גם כן כך כמו שכתוב (בראשית ב) : "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו", ואמר די ובחינות מט"ט, הוא גם כן בחינות שדי כנודע (בראשית דף כ"ז) על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו בגן עדן" וכו ויקח מאן נטל לה ? אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה וכו ואי עבר על אוריתא, אתשקיה ממרירו דאילנא רע, דאיהו יצר הרע ואם תיבין בתיובתא אתמר בהון "ויורהו ה עץ", דא עץ החיים ובה "וימתקו המים" ודא משה משיח דאתמר בה "ומטה האלקים בידי" מטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה עד כאן לשונו וזה כמו שפרשנו הינו כשעושה תשובה שלמה שידחה הרע לגמרי ונעשה כלו טוב זהו בחינות משה משיח, דאתמר בה "ומטה האלקים בידי" הינו שהיה בידו להפך [מרע לטוב] ומטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה כי מט"ט הוא בחינות משנה, שזהו בחינות ששת ימי החל שהם בחינות ששה סדרי משנה שכלולים מששה בחינות כשר ופסול טמא וטהור אסור ומתר כנודע ועל כן אלו בני אדם שאינם קבועים עדין בעבודת הבורא יתברך ואין תשובתם שלמה עדין רק לפעמים נופל לו הרהור תשובה ומתחיל קצת בעבודתו יתברך ו אחר כך נופל מזה וחוזר למקומו ואחר כך הוא חוזר ונתעורר וחוזר ונופל וכן משתנה בכל פעם מטוב לרע ומרע לטוב זאת התשובה היא בחינות ששת ימי החל שהם בחינות כשר ופסול וכו כנ"ל כי הוא גם כן פעם כשר ופעם פסול, פעם טמא ופעם טהור וכו כי אין לו ניחא אבל כשעושה תשובה שלמה, זהו בחינות שבת, כמו שפרשנו וזהו בחינת משה משיח ש היה בידו להפך מרע לטוב, ונדחה הרע לגמרי וזהו בחינות שדי, ו יש לו ניחא מכל וכל ו בחינת מט"ט גם כן בחינות שדי אף על פי שאמרנו שבחינות מט"ט הוא משנה זהו בששת ימי החל אבל כשבא שבת בא מנוחה, "וישבת מכל מלאכתו" וזהו בחינת שדי [אזי נכלל מט"ט בבחינת שד"י] היוצא לנו מזה שכשעושה תשובה שלמה שהוא בחינת שבת כמו שאמרנו על ידי זה יכול לראות שפלותו כנ"ל וזה הוא בטח בה לשון השקט ובטח, שיש לו מנוחה מכל וכל ועשה טוב, הינו שנתהפך מרע לטוב גמור שכן ארץ, הינו בחינות נפש, כמה דאת אמר (תהלים קמ"ג) "נפשי כארץ" וכו הינו שהנפש יש לו ניחא, מחמת שעשה תשובה שלמה כנ"ל וכשעושה תשובה שלמה הוא בחינות שבת, ויכול לראות שפלותו, וחשיבות וגדלות ישראל ו רעה אמונה, הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא שיכול למסר את נפשו בעד ישראל. שיך לעיל, לענין שפלות, שהוא בחינות "שבו איש תחתיו" דהינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו שוב שמעתי משמו, זכרונו לברכה, בענין זה ש על ידי זה שזוכין לראות שפלותו באמת על ידי זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" הינו על ידי שזוכין לשפלות, שזהו בחינות "שבו איש תחתיו" שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו כנ"ל על ידי זה "אל יצא איש ממקומו" כי שום אדם לא יוכל להוציאו ממקומו דהינו לדחותו מפרנסתו, חס ושלום כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין פ"א) : כל היורד לאמנות חברו כאלו בא על אשת איש וכו כי מאחר שיורד לאמנות חברו ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל בחינת: "שבו איש תחתיו" וכו כנ"ל ועל כן הוא כאלו בא על אשת איש כי אשת ראשי תבות שבו איש תחתיו הינו שפוגם בבחינת ענוה ושפלות שהוא בחינת שבו איש תחתיו שעל ידי זה אל יצא איש ממקומו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן (86)
הרב יהודה מלמד
82 - בא שבת בא מנוחה
83 - כל אשר דיבר ה' נעשה
84 - עיקר הולדה על ידי הדעת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
