ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי ברסלב
- ליקוטי מוהר"ן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
[לשון החברים] בטח בה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים ל"ז) הנה הכלל ש צריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ו בכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ו אף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזהר הקדוש (בראשית דף כה:) : משיח דא משה, כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב (במדבר י"ב) : "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר חשיבות ישראל יכול למסר את נפשו בעדם ו אימתי יכול לראות שפלותו ? בשבת (שמות ט"ז) : "ראו כי ה נתן לכם את השבת" כי שב"ת הוא שי"ן בת שי"ן, תלת גונין דעינא, ב"ת בת עין ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו (שם) הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא ועל כל פנים, "אל יצא איש ממקומו", הינו למעלה ממדרגתו כגון עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס (סוטה כ"ב:) ואימתי יכול לראות שפלותו בשבת ? כשעושה תשובה שלמה, שהיא שבת כמו שכתוב (דברים ל) : "ושבת עד ה אלקיך, אתון דדין כאתון דדין" כי יש שני תשובות אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון (יחזקאל א) : "החיות רצוא ושוב" ש אין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור כשר ופסול, אסור ומתר וזהו בחינות ששת ימי חול אבל תשובה שלמה הוא בחינות שבת, שיש לו ניחא כי בא שבת בא מנוחה (רש"י בראשית ב פסוק ב) ש יש לו מנוחה מכל וכל, ונדחה הרע לגמרי ותדע נאמנה, ש תשובה שלמה הוא בחינות שבת כי איתא במדרש רבה (בראשית פרשה כ"ב) כשפגע אדם הראשון לקין, ושאל לו מה נעשה בדינך והשיב לו שעשה תשובה אמר, אם כך תקיף חילא דתשובה, פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת" ולכאורה, מה ענין שבת אצל תשובה אבל לפי דברינו מכון היטב כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ויש לו ניחא זהו בחינות שבת, ובחינת שדי, ובחינת מט"ט כי מה הוא שדי, שאמר לעולמו די (חגיגה י"ב בראשית רבה פרשה מ"ו) ובחינות שבת גם כן כך כמו שכתוב (בראשית ב) : "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו", ואמר די ובחינות מט"ט, הוא גם כן בחינות שדי כנודע (בראשית דף כ"ז) על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו בגן עדן" וכו ויקח מאן נטל לה ? אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה וכו ואי עבר על אוריתא, אתשקיה ממרירו דאילנא רע, דאיהו יצר הרע ואם תיבין בתיובתא אתמר בהון "ויורהו ה עץ", דא עץ החיים ובה "וימתקו המים" ודא משה משיח דאתמר בה "ומטה האלקים בידי" מטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה עד כאן לשונו וזה כמו שפרשנו הינו כשעושה תשובה שלמה שידחה הרע לגמרי ונעשה כלו טוב זהו בחינות משה משיח, דאתמר בה "ומטה האלקים בידי" הינו שהיה בידו להפך [מרע לטוב] ומטה דא מט"ט, מסטרה חיים ומסטרה מיתה כי מט"ט הוא בחינות משנה, שזהו בחינות ששת ימי החל שהם בחינות ששה סדרי משנה שכלולים מששה בחינות כשר ופסול טמא וטהור אסור ומתר כנודע ועל כן אלו בני אדם שאינם קבועים עדין בעבודת הבורא יתברך ואין תשובתם שלמה עדין רק לפעמים נופל לו הרהור תשובה ומתחיל קצת בעבודתו יתברך ו אחר כך נופל מזה וחוזר למקומו ואחר כך הוא חוזר ונתעורר וחוזר ונופל וכן משתנה בכל פעם מטוב לרע ומרע לטוב זאת התשובה היא בחינות ששת ימי החל שהם בחינות כשר ופסול וכו כנ"ל כי הוא גם כן פעם כשר ופעם פסול, פעם טמא ופעם טהור וכו כי אין לו ניחא אבל כשעושה תשובה שלמה, זהו בחינות שבת, כמו שפרשנו וזהו בחינת משה משיח ש היה בידו להפך מרע לטוב, ונדחה הרע לגמרי וזהו בחינות שדי, ו יש לו ניחא מכל וכל ו בחינת מט"ט גם כן בחינות שדי אף על פי שאמרנו שבחינות מט"ט הוא משנה זהו בששת ימי החל אבל כשבא שבת בא מנוחה, "וישבת מכל מלאכתו" וזהו בחינת שדי [אזי נכלל מט"ט בבחינת שד"י] היוצא לנו מזה שכשעושה תשובה שלמה שהוא בחינת שבת כמו שאמרנו על ידי זה יכול לראות שפלותו כנ"ל וזה הוא בטח בה לשון השקט ובטח, שיש לו מנוחה מכל וכל ועשה טוב, הינו שנתהפך מרע לטוב גמור שכן ארץ, הינו בחינות נפש, כמה דאת אמר (תהלים קמ"ג) "נפשי כארץ" וכו הינו שהנפש יש לו ניחא, מחמת שעשה תשובה שלמה כנ"ל וכשעושה תשובה שלמה הוא בחינות שבת, ויכול לראות שפלותו, וחשיבות וגדלות ישראל ו רעה אמונה, הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא שיכול למסר את נפשו בעד ישראל. שיך לעיל, לענין שפלות, שהוא בחינות "שבו איש תחתיו" דהינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו שוב שמעתי משמו, זכרונו לברכה, בענין זה ש על ידי זה שזוכין לראות שפלותו באמת על ידי זה אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" הינו על ידי שזוכין לשפלות, שזהו בחינות "שבו איש תחתיו" שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו כנ"ל על ידי זה "אל יצא איש ממקומו" כי שום אדם לא יוכל להוציאו ממקומו דהינו לדחותו מפרנסתו, חס ושלום כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין פ"א) : כל היורד לאמנות חברו כאלו בא על אשת איש וכו כי מאחר שיורד לאמנות חברו ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל בחינת: "שבו איש תחתיו" וכו כנ"ל ועל כן הוא כאלו בא על אשת איש כי אשת ראשי תבות שבו איש תחתיו הינו שפוגם בבחינת ענוה ושפלות שהוא בחינת שבו איש תחתיו שעל ידי זה אל יצא איש ממקומו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן (86)
הרב יהודה מלמד
82 - בא שבת בא מנוחה
83 - כל אשר דיבר ה' נעשה
84 - עיקר הולדה על ידי הדעת
טען עוד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
