ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לעניות דעתי, אם נוריד רק חמישה אחוז של קיצוניים מכל צד, תשעים האחוז הנותרים יגיעו להסכמה מתוך כבוד הדדי, על תשעים ושמונה אחוז של השאלות העומדות על הפרק (על שני האחוזים נגיע להסכמה שלא מסכימים).
אני קורא מכאן בקול צלול וגם רועד, די! לפני שח"ו יהיה מאוחר מדי. קריאה מקרב לב לשינוי של השיח לחיובי ומכבד,
חייבת להופיע במרכז הבמה, עכשיו !!! אם הלהבות יתגברו, אויבינו ירקדו, ח"ו, סביב המדורות.
נמשיך לבחון את הסוגיה באמצעות עיון בפרשיות השבוע.
להתנחלות בגלעד מקום מרכזי בפרשיות הקרובות מטות, מסעי ודברים.
מצד אחד, אזור הגלעד השוכן בעבר הירדן המזרחי, הוא המקום הראשון שממנו גלו תושביו, כבר לפני למעלה מאלפיים שבע מאות שנים. גם אליהו הגלעדי בא משם, אליהו הקנאי (עיינו מלכים א' י"ט, י-יד. הקנאות מופיעה שם ארבע פעמים). לפי חלק מהדעות בחז"ל, פנחס זה אליהו (עיינו כדוגמא רד"ק שופטים, כ' כח). פנחס מכונה קנאי כבר בתורה (עיינו במדבר כ"ה יא-יג, תואר זה מופיע שם ארבע פעמים).
גם פרשת שש ערי מקלט הדנה בעניינם של הרוצחים בשוגג, ר"ל, שחציין שוכנות בעבר הירדן המזרחי, מופיעה בפרשיותינו (עיינו במדבר ל"ה ו-לד). הנביא הושע מתייחס לתושבי הגלעד בביקורת קשה: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם: וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ" (ו' ח – ט).
גם חז"ל, בהקשר של ערי המקלט והפסוקים בהושע, קבעו: "בגלעד שכיחי רוצחים" (מכות דף ט ע"ב).
מצד שני, הגלעד מהווה גם מקום מפגש נפלא לרבים מבני השבטים! גרים בו בני רחל וגם בני לאה. גם השבטים המיוחסים ביותר, שתפשו מקום חשוב בהנהגת עם ישראל וגם בני השפחות, שלצערנו הרב לעתים זלזלו בהם. כמבואר בפרשיותינו, בגלעד התיישב חצי שבט מנשה, בכורו של יוסף (במדבר ל"ב לט-מב). בספר שופטים מבואר כי בגלעד גרו גם בני אפרים בן יוסף: "כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה" (י"ב ד) וגם בספר שמואל ב' (י"ח ו). אפרים הוא נכדו המועדף של יעקב אבינו, שהניח על ראשו את ידו הימנית, הקדים שמו לשם אחיו הבכור וכך העניק לו עדיפות (בראשית מ"ח יד-כ).
גם משה רבנו בחר ביהושע בן שבט אפרים כיד ימינו והעניק עדיפות לשבטו (עיינו דברים ל"ג יז).
יחד עמם גרים שם בני יהודה, שהרי חצרון - בכורו של פרץ - ראש השושלת המלכותית, (עיינו רות ד' יח-כב) - בכורו של יהודה מתמר, נשא את בתו של מכיר אבי גלעד משבט מנשה, וצאצאיהם התיישבו בגלעד וייסדו שם עשרות ערים (עיינו דבהי"א ב' כא-כב). מכיר, אבי גלעד בן מנשה, השיא את בנותיו לבניו של בנימין לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים - דודו של מנשה (עיינו דבהי"א ז' טו).
לא רחוק משם גר שבט גד, צאצאיה של זלפה - שפחת לאה.
לכן כפי שפתחנו, לגלעד יש גם פוטנציאל של השפעה מאחדת על עמנו.
יש מקום אחד בכל ארץ ישראל שלא נתחלק בין השבטים: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכ"ב ג).
יש קונצנזוס בחז"ל: "וקיימא לן ירושלים לא נחלקה לשבטים" (מדרש אגדה בראשית פרק מט פסוק כז).
לכן ירושלים היא סמל האחדות.
נחזור לימינו, יש בירושלים ממשלה נבחרת, כל הציבור צריך לכבד אותה. גם הממשלה חייבת להפנים שהיא חייבת בכבודו של כל אחד מחלקי הציבור. כל שינוי ובוודאי כל ניסיון למהפכה בתחום כה רגיש, כמו הפרת האיזון בין הרשויות (גם אם צד אחד מאמין שהוא לטובה) חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה, שרוב גדול של הציבור יתמוך בה. הדיונים חייבים להתבצע בלשון מכבדת ומתוך מגמת הכלה של כולם.
רק אם ננהג כך, נזכה שגם אליהו הנביא ישנה כיוון, כמו שנצטווה, ויעסוק בעיקר במשימה האחרונה שהוטלה על נביא כלשהו:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא... וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג' כג-כד) בב"א!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













