ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לעניות דעתי, אם נוריד רק חמישה אחוז של קיצוניים מכל צד, תשעים האחוז הנותרים יגיעו להסכמה מתוך כבוד הדדי, על תשעים ושמונה אחוז של השאלות העומדות על הפרק (על שני האחוזים נגיע להסכמה שלא מסכימים).
אני קורא מכאן בקול צלול וגם רועד, די! לפני שח"ו יהיה מאוחר מדי. קריאה מקרב לב לשינוי של השיח לחיובי ומכבד,
חייבת להופיע במרכז הבמה, עכשיו !!! אם הלהבות יתגברו, אויבינו ירקדו, ח"ו, סביב המדורות.
נמשיך לבחון את הסוגיה באמצעות עיון בפרשיות השבוע.
להתנחלות בגלעד מקום מרכזי בפרשיות הקרובות מטות, מסעי ודברים.
מצד אחד, אזור הגלעד השוכן בעבר הירדן המזרחי, הוא המקום הראשון שממנו גלו תושביו, כבר לפני למעלה מאלפיים שבע מאות שנים. גם אליהו הגלעדי בא משם, אליהו הקנאי (עיינו מלכים א' י"ט, י-יד. הקנאות מופיעה שם ארבע פעמים). לפי חלק מהדעות בחז"ל, פנחס זה אליהו (עיינו כדוגמא רד"ק שופטים, כ' כח). פנחס מכונה קנאי כבר בתורה (עיינו במדבר כ"ה יא-יג, תואר זה מופיע שם ארבע פעמים).
גם פרשת שש ערי מקלט הדנה בעניינם של הרוצחים בשוגג, ר"ל, שחציין שוכנות בעבר הירדן המזרחי, מופיעה בפרשיותינו (עיינו במדבר ל"ה ו-לד). הנביא הושע מתייחס לתושבי הגלעד בביקורת קשה: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם: וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ" (ו' ח – ט).
גם חז"ל, בהקשר של ערי המקלט והפסוקים בהושע, קבעו: "בגלעד שכיחי רוצחים" (מכות דף ט ע"ב).
מצד שני, הגלעד מהווה גם מקום מפגש נפלא לרבים מבני השבטים! גרים בו בני רחל וגם בני לאה. גם השבטים המיוחסים ביותר, שתפשו מקום חשוב בהנהגת עם ישראל וגם בני השפחות, שלצערנו הרב לעתים זלזלו בהם. כמבואר בפרשיותינו, בגלעד התיישב חצי שבט מנשה, בכורו של יוסף (במדבר ל"ב לט-מב). בספר שופטים מבואר כי בגלעד גרו גם בני אפרים בן יוסף: "כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה" (י"ב ד) וגם בספר שמואל ב' (י"ח ו). אפרים הוא נכדו המועדף של יעקב אבינו, שהניח על ראשו את ידו הימנית, הקדים שמו לשם אחיו הבכור וכך העניק לו עדיפות (בראשית מ"ח יד-כ).
גם משה רבנו בחר ביהושע בן שבט אפרים כיד ימינו והעניק עדיפות לשבטו (עיינו דברים ל"ג יז).
יחד עמם גרים שם בני יהודה, שהרי חצרון - בכורו של פרץ - ראש השושלת המלכותית, (עיינו רות ד' יח-כב) - בכורו של יהודה מתמר, נשא את בתו של מכיר אבי גלעד משבט מנשה, וצאצאיהם התיישבו בגלעד וייסדו שם עשרות ערים (עיינו דבהי"א ב' כא-כב). מכיר, אבי גלעד בן מנשה, השיא את בנותיו לבניו של בנימין לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים - דודו של מנשה (עיינו דבהי"א ז' טו).
לא רחוק משם גר שבט גד, צאצאיה של זלפה - שפחת לאה.
לכן כפי שפתחנו, לגלעד יש גם פוטנציאל של השפעה מאחדת על עמנו.
יש מקום אחד בכל ארץ ישראל שלא נתחלק בין השבטים: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכ"ב ג).
יש קונצנזוס בחז"ל: "וקיימא לן ירושלים לא נחלקה לשבטים" (מדרש אגדה בראשית פרק מט פסוק כז).
לכן ירושלים היא סמל האחדות.
נחזור לימינו, יש בירושלים ממשלה נבחרת, כל הציבור צריך לכבד אותה. גם הממשלה חייבת להפנים שהיא חייבת בכבודו של כל אחד מחלקי הציבור. כל שינוי ובוודאי כל ניסיון למהפכה בתחום כה רגיש, כמו הפרת האיזון בין הרשויות (גם אם צד אחד מאמין שהוא לטובה) חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה, שרוב גדול של הציבור יתמוך בה. הדיונים חייבים להתבצע בלשון מכבדת ומתוך מגמת הכלה של כולם.
רק אם ננהג כך, נזכה שגם אליהו הנביא ישנה כיוון, כמו שנצטווה, ויעסוק בעיקר במשימה האחרונה שהוטלה על נביא כלשהו:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא... וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג' כג-כד) בב"א!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תורה מן השמים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
הקשבה בזמן של פילוג
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
