ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
בעיה דומה עולה ביחס למלאכת מכה בפטיש. לכאורה החלק האחרון של כל עשייה, של כל יצירה, כלולה במלאכת המכה בפטיש. וכפי שרבה ורבי זירא מגדירים (שבת דף עה ע"ב) כל דבר שיש בו גמר מלאכה הוא מכה בפטיש!
האחת היא שמלאכת מכה בפטיש שלפי זה האיסור רחב מאוד, הוא קיים בכל אחת מהמלאכות.
בעיה נוספת היא בעיית הגבול בין מכה בפטיש ומלאכת בונה. בעיה זו באה לידי ביטוי בסוגיה (שם דף קב ע"ב) בהמשך.
הגמרא מציגה מחלוקות על שלושה מקרים, בכולם רב אומר שחייב משום בונה, ושמואל אומר שחייב משום מכה בפטיש: א. מסתת את האבן עד שהוא מוכן לחיבור בבניין. ב. נקיבת לול תרנגולים. ג. הידוק יתר בראש המעדר.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
13 - האם גם מלאכת בונה היא "מלאכה גרועה"?
14 - בין בונה ומכה בפטיש
15 - מה מייחד את תוספת יום הכיפורים?
טען עוד
מעניין שלכאורה היה מקום לשיטה נוספת: שהאיסור אינו מכה בפטיש, וגם לא בונה. לחילופין, היה מקום לחשוב על שיטה הסוברת שחייב משום מכה בפטיש וגם משום בונה!
המנחת חינוך באמת סובר כך. הוא אומר שוודאי שבכל אלו חייב גם משום מכה בפטיש. עולה שלפי המנחת חינוך זו המחלוקת: לפי שמואל, חייב רק משום מכה בפטיש. לפי רב, החיוב משום מכה בפטיש הוא בנוסף על החיוב משום בונה. כלומר: הדבר האחרון שנעשה לצורך הבניין אסור משום מכה בפטיש. בנוסף יתכן ואסור גם משום בונה.
פירוש נוסף מופיע בפני יהושע על הסוגיה. הוא מגדיר את איסור המכה בפטיש והבונה בדרכים שונות: מכה בפטיש זו ההכנה הסופית הדרושה כדי שהחפץ יהיה בר שימוש. הבונה הוא המחבר את החלקים ומשלים אותם לדבר אחד. אלו שתי הגדרות שונות, אך במצבים מסוימים ישנה התלבטות מהו המאפיין העיקרי. במקרים הללו רב ושמואל חולקים. מדוע? נראה שלפי שמואל, הכנת החפץ לשימוש הוא הדבר המרכזי שאדם בא לעשות, ולכן אם הפעולה הכינה את החפץ לשימוש, זה יהיה מכה בפטיש. אילו לא היה ניתן לזהות את ההכנה הסופית לשימוש אזי האיסור הוא משום בונה. רב, לעומתו, רואה את הבונה כמלאכה המרכזית, ואילו מלאכת מכה בפטיש תהיה רק אם אין אפשרות לשייך את הפעולה לאב מלאכה אחר, ואז נאמר שלמרות שאין אפשרות לשייך את הפעולה למלאכה אחרת, היא אסורה מפני שהיא משלימה את ההכנה לשימוש של בני האדם משום מכה בפטיש.
המאירי הולך בדרך זו האחרונה ביחס למחלוקת כולה. הוא אומר שזהו אופיה הקבוע והרגיל של מלאכת מכה בפטיש. כאשר נעשית פעולה שברור לנו שהיא מכינה דברים בעולם לשימוש, אך לא ניתן להגדיר את הפעולה תחת אבות המלאכה האחרים, אנו נמצאים במצב מורכב: יש פעולה שברור לנו שהיא מלאכה, היא פועלת במציאות באופן יצירתי, אך היא איננה כלולה באבות המלאכה האחרים. לדברים הללו נקרא 'מכה בפטיש'.
ניתן להבחין בכך בירושלמי (שבת פרק ז הלכה ב). שם נאמר שרבי יוחנן וריש לקיש הגדירו את כל הפעולות האסורות בשבת. מה שהצליחו לשייך תחת מלאכה מסוימת – שייכו, ומה שלא, הגדירו כ'מכה בפטיש'. לכאורה זה נשמע משונה: אם אין אפשרות למצוא אב מלאכה לפעולה, מדוע לאסור אותה ובדיעבד לקרוא לה 'מכה בפטיש'? נראה שהם סוברים כעיקרון של המאירי: המכה בפטיש זו הפעולה שברור לעינינו שהיא אסורה, אך היא אינה כלולה באבות המלאכה.
בעזרת ה' בהמשך נחדד את הנקודה שהערנו לעיל, ונגדיר את הבנייה במחובר לקרקע האסורה בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
