ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בשבת הקרובה, שחל בה יום טוב של סוכות אנו נקרא בעזרת ה' בפרשת אמור (ויקרא כב). המעניין הוא, שהתורה הקדימה הלכות ארבעת המינים להלכות סוכה, למרות שאת מצות סוכה מקיימים קודם, שכן אנו נכנסים לסוכה כבר מליל יום טוב ראשון, ואילו את ארבעת המינים נוטלים בבוקר של יום טוב ראשון. וכך כתוב בתורה (שם, לט-מג):
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".
והנראה לבאר בזה הוא, כיון שלא ניתן לעשות קניין בשבת וביום טוב (ולכן פדיון הבן שחל יום השלושים ואחד שלו בשבת, אין פודים את התינוק בשבת, אלא ממתינים עד לאחר השבת - ומכל מקום מעיקר הדין, יכולים לתת לכהן הפודה את חמשת הסלעים של הפדיון מערב שבת, ואומר לו אבי הבן שאיננו מקנה לו את חמשת הסלעים אלא עד ליום שבת, אבל לא נוהגים לעשות כן כיון שיש בזה כעין קניין) - וקניית ארבעת המינים מתאפשרת רק קודם החג, לכן הקדימה התורה את ענין ארבעת המינים לדין סוכה.
סוכה - זכר לענני כבוד וליציאת מצרים
יש מי שאומר שאת חג הסוכות אנו עושים זכר לענני כבוד שהקיפו את ישראל בצאתם ממצרים (עיין סוכה י"א ע"ב). ויש מי שאומר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ככתוב: (ויקרא כג, מג):
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".,
וז"ל הגמרא (שם):
"תניא, כי בסכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם".
ענני "כבוד" נקראו כך, משום שכל מי שהיה חוטא אפילו חטא קל שבקלים היה הענן פולטו, ולכן מי שהיה זוכה להשאר בתוך ענני הכבוד היה ודאי אדם חשוב ומכובד, ולכן נקראו "ענני כבוד". וטעמו של רבי עקיבא שסובר שהיו יושבים במדבר בסוכות ממש הוא, כי רצה להדגיש את הנס הגדול שנעשה להם במדבר שהוא מקום שמם ויבש, ואף על פי כן זימן להם הקב"ה עצים לסוכה וסכך, ולכן ר"ע אמר שסוכות ממש עשו להם. רבנו יעקב סופר זצוק"ל, בעל "כף החיים", השכין שלום בין כל הדעות, ולדעתו הקב"ה רצה שבחג סוכות כל עם ישראל יהיו מאוחדים וישבו בסוכות, ואחרי שהושיב אותם בסוכות, הקיף את הסוכות בענני כבוד, כך שלא היה הבדל בין שום אדם ואדם מעם ישראל. ולפי זה, מתקיימת גם דעת רבי אליעזר וגם דעת רבי עקיבא ואין מחלוקת בניהם.
מדוע יש שמחת חג בסוכות דוקא?
חכמי המוסר שואלים, מדוע הפליגה התורה בשמחה המיוחדת שבחג הסוכות דוקא, ולא ציותה לשמוח גם בשאר המועדים? ומבארים, מכיון שחג סוכות הוא החג הראשון שאחרי יום הכיפורים שממנו יצאנו זכים וברים ונקיים מכל עוון, ממילא יש בו שמחה מיוחדת. ועוד נראה לומר, כיון שבחג הסוכות שוררת אחדות בין כל שכבות העם, לכן הדגישה התורה את ענין השמחה המיוחד לחג זה; הנה, ישנם אנשים שהם ב"ה אמידים ועשירים, וגרים בבתים מפוארים ביותר, ויש שגרים בבתים פשוטים ביותר - אבל בחג הסוכות, כולם יוצאים מבתיהם והולכים לגור בבית פשוט מעץ...וסמל אחדות זה הוא שמחייב שמחה יתירה בחג הסוכות דוקא.
וה' בירך את אברהם בכל
כתוב (בראשית כד, א) "וה' בירך את אברהם בכל" - המילה "בכל" רומזת ל- ג' פסוקים: "ב סוכות תשבו שבעת ימים.. כ ל האזרח וכו' ל מען ידעו דורותיכם" וכו' - ר"ת "בכל". כמו שאברהם אבינו אמר לאורחים "והשענו תחת העץ" שיהא להם לצל, כך הסוכה היא צילא דמיהמנותא שמגינה עלינו, וניתנה לנו בזכות אברהם אע"ה.
וכתוב (בראשית יח, ח) "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". אומר הזהר הקדוש (בראשית קב ע"ב) שהיה העץ מורה לאברהם למי מהאורחים יש עבודה זרה בכיסו. שאם העלים של העץ היו נוטים כלפי מעלה ולא עושים לאותו אדם צל, סימן לכך שהיתה לו ע"ז, ואם היו יורדים ומכסים אותו, סימן הדבר שהוא נקי מע"ז. יש מהאחרונים שאומרים שהיה אברהם אומר לאדם שיש בו ע"ז שאם הוא רוצה לאכול, שיוציא את העבודה זרה, ויבקש ממנה אוכל. ואותו אדם היה יושב ומבקש אוכל מהע"ז ואין עונה, והיה אברהם אבינו מלמדם שהקב"ה זן ומפרנס לכל.
"על כן קרא שם המקום סוכות"
כתוב "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות" (בראשית לג, יז) - שואל החיד"א מדוע יעקב קורא למקום סוכות, היה צריך לקרוא למקום בית על שם העיקר, ולא ע"ש הסוכות שעשה לבהמותיו! אלא מסביר הרב: בית - זה בעולם האמת, כי הבית של האדם שם נבנה על ידי מצוות ומעשים טובים ולימוד תורה. אבל קנייני העולם הזה הם ארעיים, לכן לענייני העולם הזה קרא יעקב אבינו סוכות.
ועל זה מספרים, פעם אחת שאל המלך את רבי שלמה אבן גבירול: מה שווי רכושך? אמר לו רבי שלמה: מחר אני אתן לך תשובה. למחרת בא ואמר למלך, כי שווי רכושו מוערך למשל במיליון שקל זהב. אמר לו המלך: והרי יש לך חנויות ובתים ופרדסים, וכי אתה משקר לי?! ומיד ציוה לאסור אותו בבית הסוהר והחרים את כל רכושו. בלילה, סיפר המלך לאשתו את שאירע עם רבי שלמה. אמר לו אשתו: הרי הרב הזה פיקח, והוא יודע שיש לך יכולת לבדוק את חשבונותיו בבנק, ולכן לך מחר ותשאל ותחקור אותו מדוע אמר לך כך. למחרת שאל המלך את רבי שלמה: מדוע אמרתי לי כך? אמר לו רבי שלמה: את כל הכסף שיש לי בעין החרמת לי, אבל הכסף שנתתי לצדקה נמצא בשמים ואף אחד אינו יכול לקחתו מידי, וזה החשבון שאמרתי לך, כי זו ההשקעה הטובה ביותר, ועל זה נאמר (הושע י, יב) "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד".
דאגה לעניים גם בסוכות
בפעם הראשונה שהביאו לי את העיתון של כפר חב"ד, ראיתי שהאדמו"ר כתב שם שלא רק בפסח נותנים 'קמחא דפסחא', אלא גם בסוכות יש לעשות כן ולחלק מזון לעניים. אמרתי לרב שהביא לי את העיתון: במחילה מכבוד האדמו"ר שלכם, הוא לא מחדש כלום, שהרי דבר זה כבר כתוב בזהר הקדוש ובדברי האר"י ז"ל. הלך אותו רב ואמר את דברי לאדמו"ר, אמר האדמו"ר: לא אמרתי שאלו דברי שלי, אלא אמרתי שכך כתוב בזהר וכך מובא בדברי האר"י הקדוש.
כיום אם ישלח לעני אוכל, הוא ישאל איזו השגחה זו, ואולי מה שנתן לו אינו תחת השגחה שהוא מעדיף, ועל כן יתן לו כסף והוא כבר יקנה מה שליבו חפץ.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ללמוד להתייחס
איך עושים קידוש?
רמב"ם וכוזרי
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
