בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הסוכה והלכותיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

"קול צופייך" - גיליון 375

הלכות סוכה

מדוע הקדימה התורה ד' מינים לסוכה? סוכה - זכר לענני כבוד וליציאת מצרים; מדוע יש שמחת חג בסוכות דוקא? דאגה לעניים גם בסוכות.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

תשרי תשס"ז
4 דק' קריאה
מדוע הקדימה התורה ד' מינים לסוכה?
בשבת הקרובה, שחל בה יום טוב של סוכות אנו נקרא בעזרת ה' בפרשת אמור (ויקרא כב). המעניין הוא, שהתורה הקדימה הלכות ארבעת המינים להלכות סוכה, למרות שאת מצות סוכה מקיימים קודם, שכן אנו נכנסים לסוכה כבר מליל יום טוב ראשון, ואילו את ארבעת המינים נוטלים בבוקר של יום טוב ראשון. וכך כתוב בתורה (שם, לט-מג):
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

והנראה לבאר בזה הוא, כיון שלא ניתן לעשות קניין בשבת וביום טוב (ולכן פדיון הבן שחל יום השלושים ואחד שלו בשבת, אין פודים את התינוק בשבת, אלא ממתינים עד לאחר השבת - ומכל מקום מעיקר הדין, יכולים לתת לכהן הפודה את חמשת הסלעים של הפדיון מערב שבת, ואומר לו אבי הבן שאיננו מקנה לו את חמשת הסלעים אלא עד ליום שבת, אבל לא נוהגים לעשות כן כיון שיש בזה כעין קניין) - וקניית ארבעת המינים מתאפשרת רק קודם החג, לכן הקדימה התורה את ענין ארבעת המינים לדין סוכה.

סוכה - זכר לענני כבוד וליציאת מצרים
יש מי שאומר שאת חג הסוכות אנו עושים זכר לענני כבוד שהקיפו את ישראל בצאתם ממצרים (עיין סוכה י"א ע"ב). ויש מי שאומר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ככתוב: (ויקרא כג, מג):
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".,

וז"ל הגמרא (שם):
"תניא, כי בסכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם".

ענני "כבוד" נקראו כך, משום שכל מי שהיה חוטא אפילו חטא קל שבקלים היה הענן פולטו, ולכן מי שהיה זוכה להשאר בתוך ענני הכבוד היה ודאי אדם חשוב ומכובד, ולכן נקראו "ענני כבוד". וטעמו של רבי עקיבא שסובר שהיו יושבים במדבר בסוכות ממש הוא, כי רצה להדגיש את הנס הגדול שנעשה להם במדבר שהוא מקום שמם ויבש, ואף על פי כן זימן להם הקב"ה עצים לסוכה וסכך, ולכן ר"ע אמר שסוכות ממש עשו להם. רבנו יעקב סופר זצוק"ל, בעל "כף החיים", השכין שלום בין כל הדעות, ולדעתו הקב"ה רצה שבחג סוכות כל עם ישראל יהיו מאוחדים וישבו בסוכות, ואחרי שהושיב אותם בסוכות, הקיף את הסוכות בענני כבוד, כך שלא היה הבדל בין שום אדם ואדם מעם ישראל. ולפי זה, מתקיימת גם דעת רבי אליעזר וגם דעת רבי עקיבא ואין מחלוקת בניהם.

מדוע יש שמחת חג בסוכות דוקא?
חכמי המוסר שואלים, מדוע הפליגה התורה בשמחה המיוחדת שבחג הסוכות דוקא, ולא ציותה לשמוח גם בשאר המועדים? ומבארים, מכיון שחג סוכות הוא החג הראשון שאחרי יום הכיפורים שממנו יצאנו זכים וברים ונקיים מכל עוון, ממילא יש בו שמחה מיוחדת. ועוד נראה לומר, כיון שבחג הסוכות שוררת אחדות בין כל שכבות העם, לכן הדגישה התורה את ענין השמחה המיוחד לחג זה; הנה, ישנם אנשים שהם ב"ה אמידים ועשירים, וגרים בבתים מפוארים ביותר, ויש שגרים בבתים פשוטים ביותר - אבל בחג הסוכות, כולם יוצאים מבתיהם והולכים לגור בבית פשוט מעץ...וסמל אחדות זה הוא שמחייב שמחה יתירה בחג הסוכות דוקא.

וה' בירך את אברהם בכל
כתוב (בראשית כד, א) "וה' בירך את אברהם בכל" - המילה "בכל" רומזת ל- ג' פסוקים: "ב סוכות תשבו שבעת ימים.. כ ל האזרח וכו' ל מען ידעו דורותיכם" וכו' - ר"ת "בכל". כמו שאברהם אבינו אמר לאורחים "והשענו תחת העץ" שיהא להם לצל, כך הסוכה היא צילא דמיהמנותא שמגינה עלינו, וניתנה לנו בזכות אברהם אע"ה.

וכתוב (בראשית יח, ח) "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". אומר הזהר הקדוש (בראשית קב ע"ב) שהיה העץ מורה לאברהם למי מהאורחים יש עבודה זרה בכיסו. שאם העלים של העץ היו נוטים כלפי מעלה ולא עושים לאותו אדם צל, סימן לכך שהיתה לו ע"ז, ואם היו יורדים ומכסים אותו, סימן הדבר שהוא נקי מע"ז. יש מהאחרונים שאומרים שהיה אברהם אומר לאדם שיש בו ע"ז שאם הוא רוצה לאכול, שיוציא את העבודה זרה, ויבקש ממנה אוכל. ואותו אדם היה יושב ומבקש אוכל מהע"ז ואין עונה, והיה אברהם אבינו מלמדם שהקב"ה זן ומפרנס לכל.

"על כן קרא שם המקום סוכות"
כתוב "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות" (בראשית לג, יז) - שואל החיד"א מדוע יעקב קורא למקום סוכות, היה צריך לקרוא למקום בית על שם העיקר, ולא ע"ש הסוכות שעשה לבהמותיו! אלא מסביר הרב: בית - זה בעולם האמת, כי הבית של האדם שם נבנה על ידי מצוות ומעשים טובים ולימוד תורה. אבל קנייני העולם הזה הם ארעיים, לכן לענייני העולם הזה קרא יעקב אבינו סוכות.

ועל זה מספרים, פעם אחת שאל המלך את רבי שלמה אבן גבירול: מה שווי רכושך? אמר לו רבי שלמה: מחר אני אתן לך תשובה. למחרת בא ואמר למלך, כי שווי רכושו מוערך למשל במיליון שקל זהב. אמר לו המלך: והרי יש לך חנויות ובתים ופרדסים, וכי אתה משקר לי?! ומיד ציוה לאסור אותו בבית הסוהר והחרים את כל רכושו. בלילה, סיפר המלך לאשתו את שאירע עם רבי שלמה. אמר לו אשתו: הרי הרב הזה פיקח, והוא יודע שיש לך יכולת לבדוק את חשבונותיו בבנק, ולכן לך מחר ותשאל ותחקור אותו מדוע אמר לך כך. למחרת שאל המלך את רבי שלמה: מדוע אמרתי לי כך? אמר לו רבי שלמה: את כל הכסף שיש לי בעין החרמת לי, אבל הכסף שנתתי לצדקה נמצא בשמים ואף אחד אינו יכול לקחתו מידי, וזה החשבון שאמרתי לך, כי זו ההשקעה הטובה ביותר, ועל זה נאמר (הושע י, יב) "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד".

דאגה לעניים גם בסוכות
בפעם הראשונה שהביאו לי את העיתון של כפר חב"ד, ראיתי שהאדמו"ר כתב שם שלא רק בפסח נותנים 'קמחא דפסחא', אלא גם בסוכות יש לעשות כן ולחלק מזון לעניים. אמרתי לרב שהביא לי את העיתון: במחילה מכבוד האדמו"ר שלכם, הוא לא מחדש כלום, שהרי דבר זה כבר כתוב בזהר הקדוש ובדברי האר"י ז"ל. הלך אותו רב ואמר את דברי לאדמו"ר, אמר האדמו"ר: לא אמרתי שאלו דברי שלי, אלא אמרתי שכך כתוב בזהר וכך מובא בדברי האר"י הקדוש.

כיום אם ישלח לעני אוכל, הוא ישאל איזו השגחה זו, ואולי מה שנתן לו אינו תחת השגחה שהוא מעדיף, ועל כן יתן לו כסף והוא כבר יקנה מה שליבו חפץ.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il