ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
בראש השנה אנו קוראים לכל באי עולם להתאחד עִם עַם ישראל, בטקס ההמלכה השנתי של בורא עולם על כל היצורים והפעולים.
ביום הכיפורים אנו נקראים לטפל בחיזוק הקשרים שבין אדם לחבירו ולהתרכז במחילה הדדית האחד לשני, כך נזכה גם לכפרה מלמעלה. בסוכות אנו מאגדים את כולם יחד, הערבה עם האתרוג ההדס והלולב ואז מתחילים מבראשית.
גם השבוע נמשיך לעסוק בנושא זה מנקודת מבטו של בעל ה"שפת אמת".
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". על פסוק זה, הראשון בתורה, הוא מעיר ומאיר:
"עשרת ימי תשובה הם נגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וראש השנה נגד בְּרֵאשִׁית, כדאיתא בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא (ראש השנה דף לב ע"א). והוא כולל כולן. ועל זה אמרו והלא במאמר אחד יכול להבראות...(אבות פ"ה מ"א), שהוא מאמר האחדות שעלה במחשבה לפניו יתברך. וכמו שיהיה לעתיד כשיתוקן הכל. ועל זה אמרו חז"ל גם כן עלה במחשבה לבראות במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדת הרחמים (רש"י בראשית א' א). והכלל כי קודם חטא אדם הראשון היה מוכן להיות בחינת מאמר אחד כנ"ל. אך על ידי התערובת נעשה בחינת השיתוף מדת הרחמים והיה הבריאה בעשרה מאמרות, ליתן שכר ועונש כדאיתא במשנה (אבות שם)". (ראש השנה תרמ"ב).
האדמו"ר מגור פותח בפסקא זו כיוון חדש ומהפכני בהבנת סיפורי הבריאה.
הסיפור הראשון הפותח במילה בְּרֵאשִׁית, מתאר את העולם כפי שהיה יכול להיברא לפני חטאו של אדם הראשון, ואח"כ כפי שהוא נברא בפועל, בגלל ההכרח לשתף את מידת הרחמים, כפי שיבואר בהמשך.
מצד אחד, בְּרֵאשִׁית הוא מאמר כמבואר בסוגיא במסכת ראש השנה:
"הני עשרה מלכיות כנגד מי? ... רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם (בראש השנה – רש"י). הי נינהו (מי הם המאמרות?) - ויאמר (הביטוי וַיֹּאמֶר הוא המאמר) – (מקשה הגמרא והרי הביטוי) וַיֹּאמֶר דבראשית (בסיפור הבריאה הראשון, מופיע רק) תשעה הוו! (תשע פעמים) – (ומתרצת) בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא, דכתיב בִּדְבַר יְקֹוָק שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: (תהילים ל"ג ו) (ואף על גב דלא כתיב ביה ויאמר יהי שמים - כמאן דכתיב דמי, דבאמירה נמי איברי ולא בידים – רש"י)" (דף לב ע"א).
מצד שני, הוא עומד בפני עצמו ולכן הוא מופיע כביטוי אחר, גם אם יש לו את אותה משמעות, בְּרֵאשִׁית בָּרָא = מאמר - וַיֹּאמֶר. לכן, מסביר השפת אמת כי הביטוי בְּרֵאשִׁית כולל בתוכו את כל עשרת המאמרות – "והוא כולל כולן".
תירוצו של האדמו"ר פותח פתח להבנה חדשה של המשנה במסכת אבות:
"בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" (פרק ה מ"א).
המשנה איננה מסבירה מתי ומהיכן הגיע החשש מפני הרשעים, שגרם לכך שהעולם נברא בעשרה מאמרות, ולא במאמר אחד שמאחד את כולם בְּרֵאשִׁית. לכן השפת אמת מסביר, שהעולם בו אנו חיים, בעולם העשייה, איננו מתואר בסיפור הראשון, הוא מתואר בסיפור השני. למי שנברא בצלם אלקים אין בחירה וממילא אין שכר ועונש! רק למי שנוצר מעפר מן האדמה יש בחירה, ולכן הוא מקבל שכר על הבחירות הנכונות, וממילא יש בו גם רשעים שאינם מקבלים שכר אלא נפרעים מהם, ח"ו. אומנם, בפוטנציאל, הרשעים כבר נמצאים ביום הראשון, ולכן האור של היום הראשון נגנז כדי שהם לא ישתמשו בו. הוא יחזור רק לעתיד לבא, בזמן התיקון (הרחבת דברים תוכלו למצוא בספרי 'צפנת שמואל' – מלכות דוד בפרק המבוא, תחת הכותרת מה בין שאול לדוד).
לפיכך, עולם המעשה הוא תוצאה של עשרה מאמרות. תיקון הפירוד שנוצר מכך הוא בתשובה = מידת הרחמים, המחזקת את האחדות. השופר בראש השנה רומז לכל אחד לשאוף לתקן את הרצון ל'תיקון העולם', הדרך היא האחדות, התקיעה הפשוטה לפני, והתקיעה הפשוטה אחרי, שמאחות את השברים.
נסיים בתפילה לבורא עולם שישלח נחמה למשפחות, רפואה שלמה לפצועים ושחרור מהיר לחטופים.
נהלל את כוחות הביטחון הגיבורים ונתפלל לקב"ה שישמור צאתם ובואם ויעזרם בהשלמת משימותיהם.
נציין לשבח את רוח ההתנדבות של מגזרים רבים, שפועלים באחדות שכם אל שכם, ותורמים רבות לרומם את רוח העם ולגלות את רצונו ושאיפותיו, לפעול תמיד ברוח כל ישראל ערבים זה לזה. באחדותנו ננצח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
