ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
העובדה שיש הבדל פיזי בין אבני הארץ לאבני חוץ לארץ, באה לבטא את האמירה שהמפגש עם ה' מתרחש בארץ גם ברמה הגשמית המוחשית. הארץ היא קודם כל אדמת קודש, בה אפילו האדמה – הדומם הנמוך ביותר, שכולם דורכים עליו – קדושה. וכדי להמחיש זאת, יש אמירות בחז"ל, שלאדמת ארץ ישראל יש מאפיינים פיזיים שונים מאדמת חוץ לארץ.
ואכן היו מגדולי ישראל שהבינו את קדושת ארץ ישראל כפשוטה, שהיא טבועה ב'חפצא' של כל אבן וכל גרגיר חול. וכך מסופר על הסבא מסלבודקא, מגדולי תנועת המוסר, שבזמן ששכב בחודשיו האחרונים על ערש דווי בירושלים, והצטער על כך שלעיתים לא היה בכוחו לעסוק בתורה, ניחם עצמו בכך שהוא שואף לקרבו את אווירה של ירושלים, שכל נשימה ונשימה בה היא בקדושה. ועל רבי אליהו לופיאן מסופר שבתחילת בואו לארץ ישראל, כשהיה צריך לירוק, היה יורק לתוך מטפחת ולא על האדמה, כי לא רצה לירוק על אדמת הארץ הקדושה (שו"ת עטרת פז, ח"א, כרך ג, אבן העזר, הערה יב בהקדמה).
בעת ששהה דוד במדבר יהודה, בארץ ציה ועיף בלי מים, הוא זעק ממעמקי לבבו: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי" (תהילים סב). זעקה זו תמוהה היא עד מאוד – הנפש צמאה לאלוקים, אך הבשר כמה הוא לאוכל ומים, הכיצד ממיר דוד את צמאון הבשר למים לכמיהה עד כלות לאלוקים?
יש כאן אמירה עמוקה מאוד, אכן גם בגוף ובבשר יש ניצוץ אלוקי, ואף הוא כמה ומשתוקק להיפגש עם מקורו האלוקי.
הכמיהה לאלוקים היא תאוות בשרים ממש!
בגלות, עת הֵשַׁלְנוּ מעלינו מבחינות רבות את המימוש המעשי והחומרי של תורתנו, והפכנו להיות אומה הפורחת באוויר, ללא אדמה ומצוות הארץ, פגשנו את ה' רק בנשמה ובנפש. אולם, השיבה לארץ היא גם השיבה לבשר, שיבת המפגש עם ה' בכל רבדי החיים.
לאור זאת, דומה, שעד שנשוב למקדש ונאכל מבשר הקרבנות, הביטוי העמוק ביותר לכמיהת הבשר לה' – מצוי בפירות הארץ. כשיהודי משתוקק לטעמו הערב של הפרי, אוכל אותו, מתענג על מתיקותו, הוא חש בפיו ובבשרו את המפגש עם ה' המתגלה בקדושתו של הפרי.
כך למעשה, כיום, אכילת פירות הארץ מתוך כוונת הלב למפגש עם ה', היא היכולת לגלות את ה' ברובד הבשר, רובד נוסף ו'תחתון' יותר בעולם, וכך אנו מממשים באופן שלם יותר את תכלית בריאתנו בעולם, "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, עליונים ותחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים" (תניא, פרק לג).
בימים אלה, יצא חוק חדש המחייב את רשתות השיווק לסמן בחנויות את מקורו של כל פרי וירק. כעת, אפשר בקלות להשתדל לרכוש דווקא מפירות ארצנו הקדושה, ולקדש את גופינו ונפשנו. (וכמובן, לחזק בכך גם את החקלאים השומרים במסירות על גבולות ארצנו).
ט"ו בשבט שיחול בשבוע הקרוב הוא היום שקבעו גדולי ישראל להתעורר לעניין זה, הבה נתחזק ב'כמה לך בשרי', ונזכה בקרוב לאכול מבשר הקודשים בבית המקדש!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















