ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
העובדה שיש הבדל פיזי בין אבני הארץ לאבני חוץ לארץ, באה לבטא את האמירה שהמפגש עם ה' מתרחש בארץ גם ברמה הגשמית המוחשית. הארץ היא קודם כל אדמת קודש, בה אפילו האדמה – הדומם הנמוך ביותר, שכולם דורכים עליו – קדושה. וכדי להמחיש זאת, יש אמירות בחז"ל, שלאדמת ארץ ישראל יש מאפיינים פיזיים שונים מאדמת חוץ לארץ.
ואכן היו מגדולי ישראל שהבינו את קדושת ארץ ישראל כפשוטה, שהיא טבועה ב'חפצא' של כל אבן וכל גרגיר חול. וכך מסופר על הסבא מסלבודקא, מגדולי תנועת המוסר, שבזמן ששכב בחודשיו האחרונים על ערש דווי בירושלים, והצטער על כך שלעיתים לא היה בכוחו לעסוק בתורה, ניחם עצמו בכך שהוא שואף לקרבו את אווירה של ירושלים, שכל נשימה ונשימה בה היא בקדושה. ועל רבי אליהו לופיאן מסופר שבתחילת בואו לארץ ישראל, כשהיה צריך לירוק, היה יורק לתוך מטפחת ולא על האדמה, כי לא רצה לירוק על אדמת הארץ הקדושה (שו"ת עטרת פז, ח"א, כרך ג, אבן העזר, הערה יב בהקדמה).
בעת ששהה דוד במדבר יהודה, בארץ ציה ועיף בלי מים, הוא זעק ממעמקי לבבו: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי" (תהילים סב). זעקה זו תמוהה היא עד מאוד – הנפש צמאה לאלוקים, אך הבשר כמה הוא לאוכל ומים, הכיצד ממיר דוד את צמאון הבשר למים לכמיהה עד כלות לאלוקים?
יש כאן אמירה עמוקה מאוד, אכן גם בגוף ובבשר יש ניצוץ אלוקי, ואף הוא כמה ומשתוקק להיפגש עם מקורו האלוקי.
הכמיהה לאלוקים היא תאוות בשרים ממש!
בגלות, עת הֵשַׁלְנוּ מעלינו מבחינות רבות את המימוש המעשי והחומרי של תורתנו, והפכנו להיות אומה הפורחת באוויר, ללא אדמה ומצוות הארץ, פגשנו את ה' רק בנשמה ובנפש. אולם, השיבה לארץ היא גם השיבה לבשר, שיבת המפגש עם ה' בכל רבדי החיים.
לאור זאת, דומה, שעד שנשוב למקדש ונאכל מבשר הקרבנות, הביטוי העמוק ביותר לכמיהת הבשר לה' – מצוי בפירות הארץ. כשיהודי משתוקק לטעמו הערב של הפרי, אוכל אותו, מתענג על מתיקותו, הוא חש בפיו ובבשרו את המפגש עם ה' המתגלה בקדושתו של הפרי.
כך למעשה, כיום, אכילת פירות הארץ מתוך כוונת הלב למפגש עם ה', היא היכולת לגלות את ה' ברובד הבשר, רובד נוסף ו'תחתון' יותר בעולם, וכך אנו מממשים באופן שלם יותר את תכלית בריאתנו בעולם, "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, עליונים ותחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים" (תניא, פרק לג).
בימים אלה, יצא חוק חדש המחייב את רשתות השיווק לסמן בחנויות את מקורו של כל פרי וירק. כעת, אפשר בקלות להשתדל לרכוש דווקא מפירות ארצנו הקדושה, ולקדש את גופינו ונפשנו. (וכמובן, לחזק בכך גם את החקלאים השומרים במסירות על גבולות ארצנו).
ט"ו בשבט שיחול בשבוע הקרוב הוא היום שקבעו גדולי ישראל להתעורר לעניין זה, הבה נתחזק ב'כמה לך בשרי', ונזכה בקרוב לאכול מבשר הקודשים בבית המקדש!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך מותר להכין קפה בשבת?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה זה בכלל אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
