ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
----------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
בכל תחום שהתורה מדריכה את האדם והוא אינו יודע מה דעת התורה עליו לשאול רב. ונפרט: התורה מורה לקיים תרי"ג מצוות ובכל שאלה הלכתית שאדם אינו יודע מה הדין עליו לשאול רב.
התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב.
אין צריך לשאול רב איזה מפעל כלכלי להקים, אך יש לשאול רב בשאלות הנוגעות להלכה כגון הלכות ריבית או יורד לאומנות חברו וכדומה.
אין צריך לשאול רב היכן לקנות דירה, אך במידה שהדבר נוגע לענייני תורה, כגון מקום שבו יוכל לקבוע עיתים לתורה ולחנך את בניו לתורה ולמצוות, לעומת מעלות אחרות במקום אחר, כאן בוודאי צריך להתייעץ עם רב. שאלה זו חשובה יותר מאשר שאלות הלכתיות פרטיות, כי זה נוגע להנהגה הכללית על פי התורה.
ככל שאדם גדל יותר בתורה הרי הוא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו צריך לשאול. כמו כן, ככל שהשאלות יותר פרטיות,כך יש מקום להפעיל שיקול דעת עצמאי. כגון במקרה שיש לאדם עשר דקות ללמוד לפני התפלה, והוא מתלבט מה ילמד אמונה או הלכה, עדיף שיחליט לבד מאשר שישמע תשובה מרב, כי רב צריך לרדת לסוף דעתו מה יותר מתאים ומועיל לו. זו אינה שאלה עקרונית, והתשובה תהיה שונה מאדם לאדם.
גם בשאלות ציבוריות, בשאלות פוליטיות ומדיניות, התורה מדריכה את עם ישראל. בדרך כלל יש לשאלות הציבוריות השלכות הנוגעות לענייני תורה. ועל כן כאשר המלך שוקל לצאת למלחמה עליו להוועץ בסנהדרין. הסנהדרין לא יתנו הדרכה איך לנהל את הקרב אך יתנו חוות דעת על עצם ההחלטה באם לצאת למלחמה או לא, שכן הדבר נוגע לפיקוח נפש. כמו כן יתנו דעתם בשאלות מוסריות והלכתיות הקשורות למלחמה.
----------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים
בשאלות מסוימות
בנושאים מסוימים חובה לשאול רב, בנושאים אחרים הרשות ביד השואל, וישנם שאלות שלא רצוי לשאול רב. ברור, שבכל ספק בשאלות הלכתיות חייב האדם להתייעץ עם רב ואסור לו להחליט לבדו, אם אינו בקי בהלכה. ואם השואל הוא תלמיד חכם עליו לשאול בתחומים בהם הוא נוגע בדבר, למשל: דיני ממונות, התרת נדרים שלו, של בני ביתו או קרובים ושותפים, שאלות איסור והיתר ועוד.
חשוב גם לשאול בנושאים שנוגעים ליצירת דרך חיים תורנית, כגון - האם לשאת אישה שמתאימה לאדם מבחינות רבות, אך מאידך יש חשש שאיננה מקפידה בעניינים תורניים, או שמשפחתה עלולה להתערב ולהזיק בענייני תורה או משפחה. דוגמא נפוצה נוספת - ענייני עסקים בהם יש חשש לנפילה באיסורי גזל, עריות וכדומה.
אולם יש גם נושאים שאין בהם שום שאלה שקשורה לתורה. בנושאים אלו - אם השאלה חשובה, ודרושה עצה שאינה מקצועית אלא אנושית - מוסרית וכדומה, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם. אך אם השאלה דורשת מומחיות מקצועית, לא תורנית, אין להטריד בה את הרב, ואם שואלים אותו אולי יש בכך חשש איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול", שמא ייתן עצה שאינה טובה. כמובן, גם בשאלות אלו אפשר לבקש ברכה מהרב לאחר התייעצות עם מומחים.
חשוב להדגיש: רצוי לא להטריד את הרב בשאלה, אם מראש לא מוכנים לקבל כל תשובה שהרב יפסוק. ראשית, מפני שזמנו של הרב יקר ומוקדש למען הציבור, וזו גם פגיעה בכבודו של הרב. ושנית, מפני שהשואל עלול להיענש משמים ח"ו, אם לא ישמע לתשובה שיקבל. במקרה זה עדיף שיחליט לבד, ויבקש רחמי שמיים שלא יכשל.
----------
הרב בן ציון עמר שליט"א - רב הישוב 'שבות רחל'
תורת חיים
תורתנו היא תורת חיים ויעודה להשפיע על הבריאה כולה, לפיכך שאלה זו נוגעת לבסיס קיומה של היהדות.
בשלב א' התורה נבראה תתקע"ד שנה קודם בריאת העולם, וכלשון חז"ל: "הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא" (הסתכל בתורה וברא את העולם). בשלב ב' ניתנה התורה לעם ישראל, כדי שיוכל לקיים את ייעודו - הפיכת העולם המעשי לעולם שמבטא את שם ה', וכדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ג' א'): "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו... חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חיבה יתרה נודעת להם...". וכדברי הפסוק: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". אחריות גדולה רובצת על עם ישראל לקיומה של תורה, באופן טבעי גדולי תורה ותלמידי חכמים ששקדו ושוקדים על תורתם, הם העתידים להביא לקיומו של ייעוד זה.
לו זכינו היו הדברים מתקיימים במהרה - בית המקדש היה נבנה, והתורה בשלמותה הייתה מתגלית בחיינו. אלא שגלותנו ונטישתנו את ארצנו גרמו לביטול התורה והנבואה. אולם איננו אובדי עצות, שבנו עתה לארצנו להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את התורה והנבואה על כנה. החכמים בעמלם בתורה מכוונים להוציא מן הכח אל הפועל את השפעת התורה על כל תחומי החיים, חלקם במעגלים המרכזיים כמו חינוך ומשפט, וחלקם במעגלים נושקים. אי לכך לא ניתן לקיים הרבה תחומים מחיי היום יום ללא הכוונה של תורה.
האם נסיק מכך שהתורה עוסקת בענייני העולם - רפואה, בחירת מקצוע, כלכלה וכו' עד הפרט האחרון? לא ולא! אך בכל זאת התורה היא "תורת חיים", ולתלמידי חכמים העוסקים בתורה, שדפוסי החשיבה שלהם יונקים מתורה יש סייעתא דשמיא, ובכוחם לכוון תחומים רבים מצד הקשר של אותו תחום לעולמה של תורה. רוח זו יונקים הם מרבותיהם, שאליהם השתלשלה התורה ממעמד הר סיני. לדוגמה: לו היתה יודעת מדינת ישראל כיצד חובק עולם הכשרות עולמות וחוצה גבולות, כאלה הנוגעים לנזקי נפשות, נזקי ממון, איכות הסביבה ועוד, הייתה ממנה שר לענייני כשרות בממשלתה. מתוך כך אנו מצווים לשאול תלמידי חכמים מה יש לתורה לומר בכל תחום שבו אנו עוסקים - פסיכולוגיה, חברה, חינוך, משפט, תרבות, ועוד. כך תאציל התורה מרוחה על הבריאה כולה, ונשיב את כל העולם לצור מחצבתו, בב"א.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













