ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
התורה מכונה בכתוב אור: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
ננסה להבין מהי המשמעות של תורה מבחינת הזמן והמקום, ומה הקשר שלה לאור?
חג השבועות הוא היחיד מבין חגי ישראל, שהמועד המדויק שלו נעדר מלשון הכתוב. הוא נחגג ביום החמישים לאחר ספירת שבע שבועות מלאים, "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא כג, טז). כלומר, חמישים יום ממחרת יום טוב הראשון של חג המצות, שנחגג, לעולם, בט"ו בניסן. כיוון שהחודשים ניסן ואייר יכולים להיות בני עשרים ותשעה ימים או שלושים ימים, זמנו של חג השבועות איננו קבוע. (במאמר מוסגר נציין כי גם התאריך הקבוע ליום העצמאות, והשייך מהותית לתקופה שבין יום השואה לשבועות, נדחה או מוקדם, משיקולים של קודש).
תורה ניתנה בסיני, גם מקומו של ההר לא ברור. לא מצינו כי עם ישראל לדורותיו הפך מקום זה למקום קדוש, שיש לעבוד בו את הקב"ה, או שיש לו הלכות מיוחדות לדורות.
אומנם, אי אפשר לקיים את מצוות התורה בלי להיות במקום (לכתחילה דווקא ארץ ישראל), ובלי לחיות בתוך מסגרת הזמן, אבל יש דרך להשתחרר מהם. לימוד התורה מאפשר לנו להתעלות מעל שני הפרמטרים הגשמיים. בזמן לימוד התורה אנו מנסים להתנתק מהמקום הפיזי שלנו, ולהתקשר עם המקום, עם מי שהוא מקומו של עולם. אנו אמורים להתרומם אל השמים, שגם הם מושג רוחני , שנקרא גם המקום. (עיינו בדברינו לפרשת במדבר תשפ"ד). באמצעות עיסוק בתורה יש לנו אפשרות לבנות עולמות רוחניים עליונים, שנמצאים מעבר לעולם הפיזי. עולמות אלה, גם הם אינם תחת ממשלת הזמן.
ואכן, העיסוק בלימוד התורה משחרר אותנו מכבלי הזמן, מכיוון שהתורה, ואחריה הנביאים והכתובים, הגיעו אלינו משמים (כל חלק בדרגה שלו). כאמור לעיל, השמים הם המקום שאיננו מקום ואין בו זמן. זו הסיבה לכך שאחד הכללים החשובים ביותר בלימוד התנ"ך הוא הכלל ש"אין מוקדם ומאוחר". התורה היא מסר של ההוויה, שבמהותה היא כוללת את כל הזמנים - היה, הווה ויהיה בלי תלות בהם. העיסוק בתורה מאפשר לנו, באמצעות המחשבות, לצאת מכבלי החומר אל החופש, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
הלוחות שניתנו במעמד הר סיני הן בבחינת: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז). וכמוסבר במשנה: "אל תקרא חרות אלא חירות" (אבות פ"ו מ"ב). (חזרנו שוב אל יום העצמאות, שראשיתו ומקורו בתורה הוא בחג החירות הוא חג המצות, שפת אמת).
כאמור, התורה נמשלה לאור. האור הוא קצה המציאות החומרית, ומהעבר השני שלו מצויה האנרגיה. מהירות האור היא אחד הגבולות של עולם החומר. ההגדרה של מהירות היא דרך (מקום פיזי) חלקי זמן. חישוב האנרגיה הוא באמצעות הכפלה של המסה במהירות האור בריבוע.
נתינת התורה, תחילתה בקבלת עשרת הדיברות. העולם נברא בעשרה מאמרות שתחילתם ב"יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). זהו הרמז לחיבור המופלא בין אור לתורה.
הבה נתפלל כי אור התורה יאיר את העולם כולו. גם האומות יבואו לבקש תורה מירושלים שגם היא אורו של עולם.
הרשע יושמד והטוב יתגבר ויוערך. החטופים יחזרו, הפצועים יחלימו, הנחמה תשרור בביתן של המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל. האחדות תנחה את דרכנו הפרטית והציבורית ויחד נתקדם בדרך אל הגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












