ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
התורה מכונה בכתוב אור: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
ננסה להבין מהי המשמעות של תורה מבחינת הזמן והמקום, ומה הקשר שלה לאור?
חג השבועות הוא היחיד מבין חגי ישראל, שהמועד המדויק שלו נעדר מלשון הכתוב. הוא נחגג ביום החמישים לאחר ספירת שבע שבועות מלאים, "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא כג, טז). כלומר, חמישים יום ממחרת יום טוב הראשון של חג המצות, שנחגג, לעולם, בט"ו בניסן. כיוון שהחודשים ניסן ואייר יכולים להיות בני עשרים ותשעה ימים או שלושים ימים, זמנו של חג השבועות איננו קבוע. (במאמר מוסגר נציין כי גם התאריך הקבוע ליום העצמאות, והשייך מהותית לתקופה שבין יום השואה לשבועות, נדחה או מוקדם, משיקולים של קודש).
תורה ניתנה בסיני, גם מקומו של ההר לא ברור. לא מצינו כי עם ישראל לדורותיו הפך מקום זה למקום קדוש, שיש לעבוד בו את הקב"ה, או שיש לו הלכות מיוחדות לדורות.
אומנם, אי אפשר לקיים את מצוות התורה בלי להיות במקום (לכתחילה דווקא ארץ ישראל), ובלי לחיות בתוך מסגרת הזמן, אבל יש דרך להשתחרר מהם. לימוד התורה מאפשר לנו להתעלות מעל שני הפרמטרים הגשמיים. בזמן לימוד התורה אנו מנסים להתנתק מהמקום הפיזי שלנו, ולהתקשר עם המקום, עם מי שהוא מקומו של עולם. אנו אמורים להתרומם אל השמים, שגם הם מושג רוחני , שנקרא גם המקום. (עיינו בדברינו לפרשת במדבר תשפ"ד). באמצעות עיסוק בתורה יש לנו אפשרות לבנות עולמות רוחניים עליונים, שנמצאים מעבר לעולם הפיזי. עולמות אלה, גם הם אינם תחת ממשלת הזמן.
ואכן, העיסוק בלימוד התורה משחרר אותנו מכבלי הזמן, מכיוון שהתורה, ואחריה הנביאים והכתובים, הגיעו אלינו משמים (כל חלק בדרגה שלו). כאמור לעיל, השמים הם המקום שאיננו מקום ואין בו זמן. זו הסיבה לכך שאחד הכללים החשובים ביותר בלימוד התנ"ך הוא הכלל ש"אין מוקדם ומאוחר". התורה היא מסר של ההוויה, שבמהותה היא כוללת את כל הזמנים - היה, הווה ויהיה בלי תלות בהם. העיסוק בתורה מאפשר לנו, באמצעות המחשבות, לצאת מכבלי החומר אל החופש, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
הלוחות שניתנו במעמד הר סיני הן בבחינת: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז). וכמוסבר במשנה: "אל תקרא חרות אלא חירות" (אבות פ"ו מ"ב). (חזרנו שוב אל יום העצמאות, שראשיתו ומקורו בתורה הוא בחג החירות הוא חג המצות, שפת אמת).
כאמור, התורה נמשלה לאור. האור הוא קצה המציאות החומרית, ומהעבר השני שלו מצויה האנרגיה. מהירות האור היא אחד הגבולות של עולם החומר. ההגדרה של מהירות היא דרך (מקום פיזי) חלקי זמן. חישוב האנרגיה הוא באמצעות הכפלה של המסה במהירות האור בריבוע.
נתינת התורה, תחילתה בקבלת עשרת הדיברות. העולם נברא בעשרה מאמרות שתחילתם ב"יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). זהו הרמז לחיבור המופלא בין אור לתורה.
הבה נתפלל כי אור התורה יאיר את העולם כולו. גם האומות יבואו לבקש תורה מירושלים שגם היא אורו של עולם.
הרשע יושמד והטוב יתגבר ויוערך. החטופים יחזרו, הפצועים יחלימו, הנחמה תשרור בביתן של המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל. האחדות תנחה את דרכנו הפרטית והציבורית ויחד נתקדם בדרך אל הגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
