בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חקת
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
16 דק' קריאה 60 דק' צפיה
קדמו לבריאת העולם
זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ
חכמינו במדרש אמרו: "ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות". הראשון שבהם הוא התורה (ב"ר). על קדימת התורה נאמר בגמרא: "בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?" (שבת פח ע"ב).
רש"י מביא את המקור למספר 974 דורות מהפסוק בתהילים "זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם. וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק. לְיִשְֹרָאֵל בְּרִית עוֹלָם וכו'" (דברי הימים א). שבפסוק זה כתוב שה' כרת איתנו ברית והעמיד אותה ליעקב לחוק אלף דורות לפני מתן תורה, וכיוון שמתן תורה היה 26 דורות אחרי בריאת העולם, לכן כתוב בגמרא שהתורה קיימת 974 דורות קודם בריאת העולם.

מילה קדמה לעולם
המדרש (בראשית רבה בראשית) לומד כי הפסוק "דבר ציוה לאלף דור" הוא על ברית המילה. לפי זה הברית קדמה לעולם תתק"פ דורות, דהיינו 980 דורות לפני שהברית ניתנה בפועל לאברהם אבינו 20 דורות אחרי בריאת העולם. זו הסיבה שבגללה אנחנו מזכירים בכל ברית מילה את הפסוקים מתהילים "וְנֶאֱמַר. זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם. וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְֹחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק. לְיִשְֹרָאֵל בְּרִית עוֹלָם" (תהילים קה).

ברית על ארץ ישראל
מי שמתבונן בפסוקים רואה שהברית המדוברת היא ברית כוללת גם על כך שארץ ישראל תהיה לעם ישראל, גם על התורה שלא תמוש מעם ישראל וגם על עם ישראל שייקרא בשם ה' בכל העולם כמו שעשו האבות, ובכל אלה עוסק הפרק בתהילים שמתחיל במילים "הוֹדוּ לה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו".
זאת אומרת שהשייכות של עם ישראל לארץ ישראל ולהפצת התורה היא כל כך יסודית שאין יסודית ממנה. וחשוב שגם אומות העולם יבינו את עומק הקשר בין העם לבין ארץ ישראל. ולכן הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.

מקימי אביתר הענקים
אני מזכיר את הדבר הזה כי השבוע הכירו ביישוב אביתר שהוקם בשומרון כחלק מאדמות המדינה, יחד עם עוד ארבעה יישובים אחרים. היישובים הללו הוקמו למרות שנשיא ארה"ב הנוכחי התנגד לכל הקמת יישוב ביהודה ושומרון, ובמיוחד להקמת אביתר. כך התפרסם שהאיחוד האירופי מתנגד להקמת היישוב, כך התנגד מזכ"ל האו"ם וכך התנגדו חלק מכלי התקשורת ומערכות המשפט.
הנשיא האמריקני נראה כמו ענק, עושה קולות של עוצמה וחושב את עצמו למנהל העולם. כך גם כל הגופים האחרים הללו. מסתבר שיש אלוקים שיותר גדול מהם. החשוב הוא שהיהודים לא יסתכלו על הגויים הללו כענקים ויחשבו את עצמם לחגבים. אנחנו חלק מהעם הגדול שה' הקים באברהם. למזלנו יש יהודים שלא מסתכלים על עצמם כמו על חגבים, והקימו את היישובים הללו ואחרים ולא פחדו, ומגיע להם יישר כוח גדול.

וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ
עם כל זאת, אנחנו צריכים לזכור כי לא בכוחנו יכולנו להם. "וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (דברים ט ו). "וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם: לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים ד).

רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם
זו הזדמנות להתבונן במציאות המופלאה שמתרחשת מול עינינו. "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד". כל המאמצים של הנשיאים וראשי הממשלות לא עזרו להם "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים". וזו לא הפעם הראשונה. הסולטאן הטורקי ששלט על אימפריה אדירה לא הצליח למנוע מעם ישראל להתיישב בארץ ישראל. האפיפיור וכל הוותיקן עם כל עוצמתו הכלכלית לא הצליח.
מדינות ערב העשירות בנפט לא הצליחו. כל האנטישמים באנגליה לא הצליחו, כל הרבאיים הרפורמים שניסו לעצור את הצהרת בלפור לא הצליחו. כל מדינות ערב שפלשו למדינת ישראל הקטנה והחלשה לא הצליחו. "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר". קיום ההבטחות מלמד כי ה' ימשיך לקיים את ההבטחות כולן, וכל האומות צריכות ללמוד מזה על העתיד, ולכן "יִירְאוּ מה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל ישְׁבֵי תֵבֵל".

תוכנית אלוקית בידיים אנושיות
בסופו של דבר ההחלטה הייתה החלטה אנושית של שרים בממשלת ישראל, שמימשו את ההחלטה של מעלה. וכך זה תמיד, בעת שגלינו מארצנו ה' קיים את דברו ביד נבוכדנצר וטיטוס. לכן יצאה בת קול ואמרה לו "קמח טחון טחנת, בית שרוף שרפת". כך גם עכשיו ה' מקיים את הבטחתו בידי בשר ודם. זכה השר בצלאל סמוטריץ' שעמד על העניין, זכו ראש הממשלה וכל השרים לממש נבואות שנאמרו לפני למעלה מ-2500 שנים. "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון".
הסתכלות הרבי מחב"ד על ירושת הארץ
אין לך קץ מגולה מזה
השיעור הזה ניתן ביום אזכרת הרבי מחב"ד, ג' תמוז. בפגישה שהייתה לרבי מחב"ד עם הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל והרה"ג אברהם שפירא זצוק"ל, בשנת תשד"מ, הם דיברו על הפלא הזה ועל הפלא הגדול של כל הנבואות שמתגשמות בדורנו. וכך אמר הרבי:
"כל הסימנים שהובאו בחז"ל אודות סוף הגלות - נתקיימו כבר, ולדוגמה, הסימנים בעניינים בלתי-רצויים שבסוף מסכת סוטה: "חוצפא יסגא.. נערים פני זקנים ילבינו.. בת קמה באמה, כו'" עניינים אלו נתקיימו כבר... ובאופן של "הידור דהידור" (ח"ו ללמד היפך הזכות על בנ"י, אבל, לדאבוננו, כך הם פני הדברים).
וכמו כן הסימן ד"מלכיות מתגרות אלו באלו" (שעל זה אמרו חז"ל "אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח") - כפי שרואים בתקופה הכי אחרונה: וכן בנוגע לסימנים בעניינים טובים, ולדוגמה: "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'". "כשתתן ארץ ישראל פרי' בעין יפה, אז יקרב הקץ כו'" (סנהדרין צח ע"א). הסימן היחיד שלדאבוננו לא נתקיים עדיין הוא - מאמר הזוהר (הנ"ל) ש"כד יהא קריב ליומא משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא".

מרוב אור מתגבר החושך
הרבי אמר בימים ההם כי כשיש כזה אור גדול, החושך לא ישב בשקט וינסה בכל כוחו לעצור. כך מלמד אותנו הרבי לא לפחד מהתגברות הניסיונות בדור הזה, כי הם סימן לגאולה. "יש לומר, שההתקרבות לביאת משיח צדקנו היא גם הסיבה להתגברות החושך בעולם, שבגלל התגברות הקדושה נעשית גם התגברות הלעומת-זה שמנגד לביאת משיח צדקנו, ויש צורך ללחום עם המנגד, שזהו עניין "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח" (מהתוועדות שבת-קודש פרשת מקץ, שבת חנוכה ה'תשנ"ב).

לא להתיש כח הסט"א אלא להמשיך אורות עליונים יותר
אמנם הרבי לא הרבה לדבר על החושך, כי כפי הגדרתו את החושך מנצחים באור, ולא במלחמה. להוסיף אור שמגרש את החושך. "הרי מכאן ולהבא יהיו אותות ומופתים רק לצורך מתוך הרווחה והרחבה ובסגנון רבנו הזקן באגה"ק הידועה שלו, לא בשביל להתיש כח הסט"א כי יופרד הרע מהטוב ויתפרדו כל פועלי און, כי אם להמשיך אורות עליונים יותר כו', ללכת מחיל אל חיל, מטוב לטוב יותר כו' (אגה"ק סוף סי' כ"ו). ולכן העיקר בימינו הוא להוסיף אור של תורה.

שינוי בחשיבה העולמית - הסכם ביטול הנשק הגרעיני
ביטול מלחמות ועזרה הדדית
התיקון הוא גם בעם ישראל וגם בעולם, והרבי מביא כמה דוגמאות על תיקון העולם. אחת מהן היא הסכמת אומות העולם לפירוק הנשק הגרעיני. ההסכם שבמסגרתו פורקו 80% מהנשק הגרעיני כימי וביולוגי בעולם לא קורה מאליו. אחרי שהמדינות הללו השקיעו מיליארדים רבים של דולרים ורובלים בפיתוח נשק גרעיני, זה לא מובן מאליו שהם מסכימים להסיר את החשדנות שלהם, לפרק את הנשק הזה ולהשקיע את כספם בפיתוח מפעלים של חיים ושלום.
כדי שהסכם זה יתרחש צריך להיות שינוי במחשבה ובהבנה וברצון של מיליארדי אנשים שבוחרים ראשי מדינות ומסכימים לפעולותיהם. תהליך זה החל בשנה שבה שוחררה ירושלים והתרחש במשך שנים ארוכות. תחילה היו שיחות ונחתמו ההסכם הראשון והשני, שהיו מצומצמים בהיקפם, ואחר כך בא ההסכם הגדול הזה.
"התאספו והתכנסו יחדיו ראשי מדינות גדולות וחשובות בעולם, ובראשם נשיאי שתי המעצמות הגדולות, והחליטו והכריזו על תקופה חדשה ביחסי מדינות העולם – ביטול מצב של מלחמות בין מדינות העולם, שיתבטא גם בצמצום וביטול כלי נשק, ועד לשלום ואחדות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין מדינות העולם לטובת האנושות כולה".

פעולת מלך המשיח
כל התהליך הזה הוא תחילת מימוש הנבואה שנאמרה בישעיהו (ב, ד): "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". ואלה דברים שנעשים על ידי מלך המשיח בעצמו אע"פ שהוא לא ניכר לציבור. "רואים כבר (מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים, "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וגו'" – על ידי זה שהקב"ה נותן בלב המלכים דאומות העולם ("לב מלכים ושרים ביד ה'") להחליט ולהכריז יחדיו על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים" (בשיחת פרשת משפטים תשנ"ב).

קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות
ההשפעה על רוחם של אנשים היא דרך מחשבתם. כך מסביר הרבי באותה שיחה: "במשך כל הדורות התנהלו ריבוי מלחמות בין אומות העולם שגרמו הרס וחורבן בעולם – בניגוד להמתחייב בשכל האנושי. ועל כרחך צריך לומר שהסיבה האמיתית לכך שבתקופה האחרונה ניכרת השאיפה לגמר ולסיום תקופת המלחמות בעולם, והתחלת תקופה חדשה של קיום העולם על פי צדק ויושר, שלום ואחדות, כמודגש ביותר בהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת זה, היא מפני שמתקרבים להזמן שאודותיו הכריזה התורה ("מסיני") "וכתתו חרבותם לאתים".

חינוך וצדקה דוחים מלחמות ואכזריות
"ואחדות ממלכיות אוה"ע התנהגו באופן אכזרי אחת אל השניה, והתעסקו בעיקר בתועלת עצמן, או בכיבוש מדינות אחרות וכיו"ב". אבל היום הם משקיעים גם בחינוך וגם בצדקה. "מהענינים הגלויים שנתוספו בימים אלו ממש שבהם רואים איך שהעולם ואוה"ע מכינים ומסייעים בדרך לגאולה – ע"י ענין הצדקה והחינוך, שני יסודות עיקריים בישובו של עולם, 'לשבת יצרה'. מדינה זו שלחה ריבוי אנשים ואנשי חיל מצבאה לסייע לפליטים במקומות ההם, ביחד עם מזון ובגדים ורפואות. במקום להשתמש במטוסים לעניני כיבוש, ובמקום להשתמש במזון ובגדים עבור אזרחי מדינה זו".

שינוי ביחס לעם ישראל
חלק מתיקון העולם הוא קריסת מלכות רוסיה הרשעה עם כל המדינות שהלכו אחריה. מדינות שדיכאו באכזריות במשך 70 שנה את התושבים היהודים ומנעו מהם לעזוב את ארצם, מנעו מהם לשמור שבת ולעשות ברית מילה, אסרו עליהם לשמור תורה ומצוות והשליכו רבים למחנות כפייה בסיביר. "וכעת נשתנה יחסם, שמתירים לבנ"י לקיים תומ"צ, ומתירים לבנ"י לצאת משם (ללא ההגבלות שהיו פעם), ואדרבה – הם אף מסייעים לבנ"י לנסוע לארץ הקודש. מעין הכנה להסיוע דאוה"ע שבנ"י יצאו מהגלות וילכו לארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה. והנה כל זה קורה כמעט בלי שפיכות דמים, רק על ידי התהפכות רוח העם שמאס בשיעבוד והתהפכות רוח המושלים שקיבלו את דעתם. כל זה אינו אלא פעולת רוחו של משיח על רוחם ונשמתם של בני אדם. ורואים בפועל איך שנפעל ה"ילחום מלחמות ה'" וינצח בכמה ענינים - ודוקא מתוך מלחמה של שלום" (חיי שרה התשנ"ב).

שינוי משטרים לטוב ולישר
גם על שינוי שיטות המשטר מדיקטטורה לשלטון של צדק כותב הרבי: "במדינות גדולות וחזקות הולכים ומשתנים סדרי השלטון והמשטר לטוב צדק ויושר, מעין ודוגמת והכנה לתיקון ושלימות העולם בימות המשיח, כולל בנוגע לבני ישראל – נתינת חופש בכל הקשור לעניני יהדות תורה ומצוותיה, עד ליציאתם של מאות אלפי יהודים לחירות, מעין ודוגמא והכנה לקיבוץ גלויות (בבחינת ״טועמיה חיים זכו״) בימות המשיח" (שיחת בראשית תנש"א). כן אמר עוד : "רואים בגלוי ממש שהתרחשו ומתרחשים ניסים ונפלאות בדוגמת הניסים ביציאת מצרים לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו " (שיחת כ"ו ניסן תשנ"א).

יש ימות משיח ויש התגלות משיח
כל השינויים הללו הם בגלל שרוחו של משיח כבר פועלת. השלב שבו נמצאת רוחו של משיח בעולם נקרא "ימות המשיח", והוא קודם להתגלות המשיח. בשלב הזה מתחילים בני האדם לפעול מכוח רוחו של משיח ומכינים את העולם לקראתו: "הענין ד'כל ימי חייך להביא לימות המשיח' מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – אויר של משיח, ובלשון חז"ל 'רוחו של מלך המשיח'.
ויש לומר, ש'אויר (רוח) של משיח' הוא למעלה גם מ'אורו של משיח'. כי אור של משיח מורה על ההתגלות דמשיח ע"י פעולותיו (כמו 'ילחם מלחמות ה'' עד ש'נצח', וכיו"ב), משא"כ אויר של משיח מורה על העצם (חיות) דמשיח. כלומר, התגלות מציאותו (מציאות שקיימת גם לפני זמן למלכות) בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות מציאותו ('אויר' שבאין ערוך מ'אורו של משיח'), מתחילה ההתגלות לעיני כל ע"י פעולותיו (אור של משיח)" (משיחות ליל ה’ פ’ תולדות, אדר"ח כסלו, וש"פ תולדות, ב’ כסלו ה’תשנ"ב).

כבר עשו תשובה
הרהרו תשובה
אחד החידושים הגדולים של הרבי היה ההסתכלות על עם ישראל בעיניים חודרות ואמיתיות. כולנו יודעים שחזרה בתשובה היא חלק מרכזי מגאולתם של ישראל, ובגמרא יש מחלוקת אם הגאולה תלויה בתשובה או לא. הרבי מזכיר פעמים רבות את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ז ה) שכתב:"כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'" . וכתב הרבי בשיחה ש"פ ויחי תנש"א כי התשובה הזו נעשתה. "אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה כמה פעמים במשך ימי חייו, שעל-ידי זה נעשה בשעה אחת וברגע אחד מרשע גמור צדיק גמור, כפסק-דין הגמרא ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו".

אוד מוצל מאש – נתכפר להם בייסורים
ומלבד זאת דורנו הוא אוד מוצל מאש, ואם חלילה חטא - בוודאי נתכפר לו בייסורים. דורנו זה, שארית הפליטה מהשואה שבה נהרגו על קידוש השם ששה מיליון יהודים השם יקום דמם, הוא בבחינת "אוד מוצל מאש", "כאוד שניצל משריפה". וחלילה וחס לקטרג עליהם, ועל-אחת-כמה-וכמה בקטרוג חמור, שהנהגתם עלולה להביא שואה נוספת, ר"ל, היל"ת, "לא תקום פעמיים צרה".
ומי שחטא הוא אפילו לא שוגג אלא תינוקות שנשבו: "מצאנו בדברי ימי ישראל בכל הדורות, שגדולי ישראל השתדלו להרבות בלימוד זכות על ישראל, גם כשהיו בשפל המדרגה. אבל בדורנו אין צורך אפילו לחפש לימוד זכות, מכיוון שהמציאות בפועל היא, שהחיסרון שיש בדור בקיום התורה והמצוות, הוא מפני האונס של 'תינוקות שנשבו'". והוא כותב עליהם כי הם "בגדר אנוסים, ואונס רחמנא פטריה. ולאידך גיסא, כאשר אותם 'תינוקות שנשבו' מקיימים אפילו מצווה אחת בלבד (ועל-אחת-כמה-וכמה הרבה מצוות) – הרי זה יקר וחשוב ביותר אצל הקב"ה".

עשרות אלפים חזרו מאורו של משיח
ועל התעוררות התשובה הוא כותב "דווקא בדורנו רואים את ההתעוררות הגדולה של אותם 'תינוקות שנשבו' לשוב לדרך התורה והמצוות, עד שעשרות אלפי יהודים התקרבו ונעשו שומרי תורה ומצוות בפועל ממש, ומוסיף והולך ביתר שאת וביתר עוז". לכן יכולה הגאולה לבוא תיכף ומיד. וכל זה הוא תחילת התגשמות הנבואה של "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם" (יחזקאל ל"ו כ"ה).

חזרה בתשובה של יהדות רוסיה
הרבי כותב כי החזרה ליהדות של חלק מיהודי רוסיה, אחרי שהיו תחת שלטון הקומוניסטים במשך עשרות שנים, היא נס גדול. "כפי שרואים זאת במיוחד אצל בני ישראל אלו שיוצאים (כביציאת מצרים) ממדינה ההיא, שמבלי הבט על הנסיונות שהם עברו ולחלק מהם לא היתה שייכות גלויה עם לימוד התורה וקיום המצוות, הרי ריבוי מהם הגיעו לארץ הקודש, ויש להם שייכות לתורה ומצוות בפועל, גם על ידי זה שעוזרים לעוד יהודי בזה, עד שהם עצמם – וילדיהם – נעשים לומדי תורה ומקיימי מצוות בהידור".

פקיחת העיניים
גאולה בפתח
הגאולה כבר פה. כן הוא אומר בשיחה עם הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל (ו' במרחשוון תשנ"ב): "לא זו בלבד שסוף הגאולה לבוא, אלא הגאולה כבר עומדת על סף הפתח ומחכה לכל אחד ואחת מישראל שיפתח את הדלת ו'יסחוב' את הגאולה לתוך החדר".
כן אמר "ובפרט שהנסים העכשויים מזכירים ומחזקים את ההרגש אצל יהודי 'לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים', וש'לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם' – גאולת מצרים היא ההתחלה וכוללת את כל הגאולות" (כולל אפילו גאולה ד"יגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו'").

צריכים רק לפתוח את העיניים ולהביט אל המאורעות
צריכים לפקוח את העיניים: "מזה ישנה התשובה ליהודים ששואלים: בעמדנו ב'שנת אראנו נפלאות' – איפה רואים נסים ונפלאות, ועד בדוגמת הנסים ונפלאות בעת יציאת מצרים ופורים?! צריכים רק לפתוח את העינים ולהביט אל המאורעות האחרונים בחלקו האחר של העולם, כפי שהודפס בעתונים – רואים בגלוי ממש שהתרחשו ומתרחשים נסים ונפלאות (בדוגמת הנסים ביציאת מצרים) לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו, החל מכך ש'למכה מצרים בבכוריהם', בכורי אומות העולם עצמם ביטלו את הכח והשליטה של צורר היהודים וצורר נגד אנשים אחרים (כולל לא יהודים), והוא מחזיר את מה שלקח, ומשלם את ההיזקות, כולל גם – הדברים הגנוזים שהחביאם".

ניסים גדולים מנס פורים
הרבי אומר כי הניסים שאנו זוכים להם בימינו הם הרבה יותר גלויים מהניסים בחג הפורים. "ואדרבה: נס פורים היה נס המלובש בדרכי הטבע, כך שרק ע"י הקשר של ההתחלה דמלכות אחשורוש עם 'בשנת שלוש למלכו' ועם 'בשנת שבע למלכותו' ועם 'חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלכותו' וסעודות אסתר לאחשורוש והמן וכו' – ועושים מכל זה המשך וענין אחד ומתבוננים בזה – ניכר בו יד השם. משא"כ במאורעות העכשויים מתרחשים נסים ונפלאות גלויים, גלויים לא רק לבני ישראל, אלא גם לאומות העולם" (שיחת כ"ו ניסן תנש"א).

וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה
פקיחת העיניים הכרחית להחיש את התקדמות הגאולה, ממש כשם שבני ישראל התעכבו ארבעים שנה במדבר אחרי שכבר יצאו ממצרים ואחרי שנקרע הים וקיבלו את התורה, הכול בגלל עצימת העיניים (וזה פלא איך אפשר לעצום עיניים כשהגאולה מתרחשת אל מול העיניים, אבל זה בדיוק מה שקרה ביציאת מצרים). כך אומר משה לעם ישראל בסוף שנת הארבעים ליציאת מצרים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ: הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם".
ואולם למרות שהכול התרחש אל מול עיניהם, הם לא שמו לכך לב. "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". רק כעבור ארבעים שנה הם שמו לב לתהליך המופלא שעובר עליהם מאז יציאת מצרים. וכשהם פוקחים את העיניים - נפתחת להם הדרך להיכנס לארץ ישראל. הרבי מברך אותנו שיהיו לנו עיניים לראות את הניסים הגלויים שקורים איתנו עכשיו: ויהי רצון שהקב"ה יעזור לכל אחד ואחד מישראל שיהיה לו את ה"עינים לראות ו(במילא) אזנים לשמוע" ו"לב לדעת" – לראות את "המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם", את הנסים הגלויים שקורים בכל יום.

אחרי שרואים – מודים בשמחה
הגמרא אומרת כי חזקיהו המלך לא אמר שירה, ועל כן לא זכה להיות משיח. "ועוד והוא העיקר: ההכרה וההודאה ונתינת השבח לה' על הניסים שהוא עושה, נוסף על היותם ענין של הכרת טובה – זה גם נוגע לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה, כפי שהגמרא אומרת: 'ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח .. אמרה מידת הדין לפני הקב"ה .. חזקי' עשית לו כל הניסים הללו (שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו) ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח'. על-פי זה מובן בעניננו, שפירסומי ניסא של הניסים שעושה הקב"ה בזמננו – הרי זה נוגע להבאת הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש!".

לעסוק בפרסומי ניסא
ומזה מתקבלת הוראה עיקרית: "מאחר שכבר עומדים לאחרי כל הענינים, והגאולה עדיין לא באה – דבר נכון ביותר הוא לעסוק בענין של 'פירסומי ניסא', לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עימנו, מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלימה!" (וישב התשנ"ב).

עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים
עוד כותב הרבי ואומר, כי השמחה על הניסים צריכה להיות כל כך גדולה עד שיוצאים עליה בריקוד: "ואפילו אם עדיין ישנו יהודי שצריך להסביר לו עד שיראה את הנסים (כיוון שהוא לא מבחין בקיומם לעת עתה) – הרי זה בא באופן הכי קל, בדרכי נועם ובדרכי שלום ובשמחה ובטוב לבב, מספיק שיעוררוהו על כך פעם אחת. ויה"ר שלא יצטרכו לדבר ולספר אחד לשני אודות הנסים, כיון שכל אחד ואחד יראה ורואה זאת בגלוי, מראה באצבעו ואומר זה, ומכיר ומודה לה' על הנסים, עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים הגלויים. כיון שהוא לא משכנע את עצמו שאין מה לרקוד ולהרעיש על הניסים שהקב"ה מראה, אלא אדרבא: הוא בא לידי הכרת האמת לאמיתו, א] שהקב"ה מראה ניסים גלויים. וכן ב] שצריך להיות על כך בשמחה גדולה". אמן ואמן.

נס פך השמן
את בר-המצווה של הבנים שלהם ערכו הרב זצ"ל והרבנית שתחיה בביתם ברחוב בן ציון 2. כשבנם השלישי, הרב יוסף, הגיע לבר-מצווה, היה הרב כבר רב ראשי לישראל, והיו הרבה מוזמנים, אך הרב והרבנית החליטו לא לעשות הפליה בין הילדים, וגם את בר-המצווה של הבן יוסף הם עשו בבית.
לכבוד בר-המצווה שלח האדמו"ר מחב"ד בקבוקון קטן של משקה, והרב החליט לחלק לכל האורחים מאותו בקבוק של הרבי.
הרבנית שמעה ונדהמה: "איך אפשר לחלק לכל עשרות האנשים שיש כאן מאותו בקבוקון קטן?", אך הרב הרגיע אותה ואמר לה שיחלק להם עם כפית. זה עדיין לא יספיק, חשבה הרבנית, אבל לא אמרה דבר. בסוף בר-המצווה בא אליה הרב ואמר שהבקבוק הקטן הספיק לכולם ועוד נשאר.

מעשה מפטירת האדמו"ר מחב"ד
כמה חודשים לפני שהאדמו"ר מחב"ד זצ"ל הפסיק את דבריו עם הציבור ונכנס לטיפול רפואי, הוא התקשר בעצמו אל מו"ר הרב אליהו זצ"ל ודיבר איתו בטלפון סמוך לחצות לילה. מה שידוע מאותה שיחה הוא רק שהאדמו"ר לא היה נוהג להתקשר בטלפון לשום אדם בעולם. וכאן הוא שינה מן המידה ואת השיחה הזאת הוא עשה בעצמו. כמו כן ידוע כי הוא התחיל את השיחה בשאלה: "האם כבודו לפני תיקון חצות או אחריו?"
אף אחד לא יודע על מה דיברו הרבנים ביניהם באותה שעה. אבל יומיים לפני פטירתו של הרבי מחב"ד נסע הרב אליהו לארצות הברית לסאן פרנסיסקו לארוע כלשהו, וביום פטירתו של האדמו"ר מחב"ד הוא קיצר את שהותו בסאן פרנסיסקו ומיהר לניו יורק, שם התקיימה ההלוייה. סיפור הטיסה של הרב אליהו היה גם הוא דבר פלא, איך שהגיע בדיוק בזמן, למרות שבדרך הטבע לא היה סיכוי להספיק להגיע אפילו לסוף מסע ההלוויה, אבל העיקר הוא שבשתי ההלוויות הללו הוא היה היחידי שהספיד את שני הצדיקים הללו.

הרב לא נשאר חייב
אחד הסיפורים היותר מנחמים ששמענו, היה סיפורו של אדם שהיה מקושר מאוד לרבי מחב"ד ע"ה, וכך הוא סיפר בשבעה: דעו לכם כי מאז שחזרתי בתשובה, כל צעד שעשיתי בחיים, עשיתי בהתייעצות עם הרבי מחב"ד – הן בעניינים הפרטיים, הן בעניינים המשפחתיים והן בענייני העסקים שלי, שפרוסים על מדינות רבות.
כשהרבי מחב"ד נפטר, לא הסכמתי לקבל את העובדה הזאת ולא הלכתי לציון שלו בבית העלמין. לא האמנתי שייתכן שאיש כל כך קדוש ועליון, שמחבר שמים וארץ, ייפטר מן העולם ויעזוב אותנו לבד. מי יענה לנו ומי ידריך אותנו ומי יאיר לנו פנים?
הציעו לי ללכת לרב אליהו זצ"ל, שכן הוא היה הכי קרוב לרבי בחייו, והוא זה שיוכל להדריך אותי עכשיו בדרך הקרובה לדרך של הרבי מחב"ד. הלכתי לרב אליהו בפעם הראשונה בחיי. אמרתי לו שיש לי הרבה שאלות, אבל אין לי רב שאוכל להציע בפניו את השאלות. שאלתי אותו אם הוא מוכן להיות הרב שלי. הרב אמר לי: "שאל את שאלותיך".
שאלתי את השאלה הראשונה שלי, הרב עצם את עיניו ואמר לי: "אינני יכול לענות לך על השאלה הזו. אתה שאלת אותה את הרבי, והוא צריך לענות לך עליה". "איך הוא יענה לי?" – שאלתי. "הרבי לא נשאר חייב. אם שאלת אותו, הוא יענה לך. לך לציון שלו ותתפלל שם, תבקש תשובה וגם תקבל". "איך אני אקבל תשובה?" – שאלתי ופרצתי בבכי. "מה אכפת לך איך תקבל תשובה? העיקר שתקבל".
"אני לא הולך לציון של הרבי. לא הלכתי לשם מעולם ולא אלך לשם עכשיו" – אמרתי ויצאתי מהחדר של הרב אליהו, עדיין בוכה. לא הסכמתי לקבל את זה שיש ציון לרבי ולא הסכמתי ללכת לשם. לא הסכמתי לקבל את זה שהרבי עזב אותנו. כך עמדתי בלשכה החיצונית של הרב אליהו בוכה במר לבי. כשנרגעתי חזרתי לחדרו של הרב, שישב וחיכה לי, והוא אמר לי בנימה אבהית: "לך לציון של הרבי, לא תצטער".
הלכתי לציון של הרבי מחב"ד ובכניסתי לשם נטפל אלי איזה אדם והחל לסובב אותי בדברים. תוך כדי דבריו הוא הזכיר את הנושא שעלה בשאלה ששאלתי את הרבי, וחשבתי לעצמי: הנה זה בא. אחר כך הוא גם הזכיר את התשובה שהייתי צריך לקבל. הבנתי שזו התשובה שהרבי שלח לי. פעלתי על פיה והצלחתי, כשם שהיה בכל העצות שהרבי נתן לי בחייו.
חזרתי אל הרב אליהו והוא קבלני ואמר לי: "זה נכון שהרבי לא נשאר חייב!"
האיש סיים את דבריו אלינו ואמר: לכולנו אבד אבא. אבל דעו לכם, הרב אליהו לא נשאר חייב.

חבלים של גאולה . מהיכן ניתן לשאוב את הכוחות כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים שעומדים לפנינו? השכל אומר שהכול לטובה, ויש לבטוח בה' שהמהלך הזה נועד לקדם את עם ישראל. השכל גם אומר שזה לא מוסרי לפחד כי הפחד הזה הוא מה שנותן לטרור את הניצחון עבורו. עם זאת, קשה להמשיך את המחשבה הזאת אל הלב. הלב עצמו מלא בחרדות על המלחמה הקשה שעשויה לפרוץ מצפון. פחדים וקשיים שאף מקשים עלי בתפקוד היום יומי, ואפילו קצת חוסמים אותי מלקבל את הכוחות כדי לדעת שביום זה אוכל להתייצב בשורת הלוחמים ולהילחם על המדינה. אני משער שאולי העובדה שכיום אני גם אב לילדים משנה את המקום הנוכחי בחיים, אך עדיין. אני מרגיש שהחששות האלה מהיום הזה, כאשר התקשורת רק מדגישה כמה מלחמה קשה היא תהיה, ממש מקשים עליי לשאוב את הכוחות.

דע לך כי ביציאת מצרים היינו בשעה מאוד גדולה ומשמעותית לאותו דור ולעם ישראל כולו לדורי דורות. האמת היא שזה היה אירוע משמעותי לכל העולם. אמנם זה לא היה כל כך קל לעזוב מקום מוכר וללכת במדבר בארץ לא זרועה. אין שם חצילים, קישואים ושומים, אין שם האוכל שהם רגילים אליו, לא רואים את ארץ ישראל ואפשר לשמוח בטוב או להצטער בגלל הבעיות הזמניות שנובעות מהגאולה. כך היה במתן תורה, אור גדול שישנה את פני האנושות לנצח. אבל מסביבו יש חושך ענן וערפל. אפשר להתמקד באור הגדול ואפשר להתמקד בחושך. התורה מספרת שהם התמקדו באש הגדולה ופחדו ממתן תורה שלא ימותו. זו הייתה טעות להתמקד בשלילי האמיתי. הם צריכים להתמקד בטוב הגדול פי אין סוף. טוב נצחי לכל האנושות. כך גם היום. אנחנו באור גדול ועצום של חרות משיעבוד מלכויות. אפשר להסתכל על הכאב הגדול הזמני שיש לנו במלחמה זו, אבל אני מציע להסתכל על הטוב הגדול. על האור הגדול. על הגאולה. על השמחה הגדולה. לא לחזור על הטעות של בני דור המדבר.


אחיו ייקום דמו . לצערנו הגדול אחי נהרג בעזה, ויש לנו אח מ"פ במילואים שנמצא עכשיו בעזה. התקשרו אלי ואמרו לי שלמען ההורים שלנו אנחנו צריכים לשכנע אותו לצאת משם. להבנתי אומנם יש להורים שלי דאגה וקושי, אך הם סומכים ידיהם עליו. אשמח לשמוע את דעת הרב מה נכון לעשות בסיטואציה הנוכחית.

אשריכם ישראל שיש לכם שאלות כאלה. זו לא שאלה פשוטה. אבל ברור לי שלא צריך לשכנע את האח לצאת. גם אם הוא היה מחליט לא לצאת למילואים לא הייתי אומר לכם לשכנע אותו לצאת. בסופו של דבר אחיכם הוא אדם אחראי מאוד, הוא מבין את המציאות וחושב שנוכחות שלו בעזה היא חיונית, ובאמת היא כזו. ה' ישמור אותו ואת כל חיילי ישראל עמו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il