- פרשת שבוע ותנ"ך
- ראה
לפני למעלה מעשרים שנה, נוכחתי בדו-שיח שהתקיים בין שני יהודים שעסקו בקירוב ישראל לאבינו שבשמיים. אחד המשוחחים היה חסיד חב"ד והשני השתייך לזרם אחר.
כידוע, מצווה גדולה זו היא פעמים רבות מצווה קשה שבקשות, והדרך ארוכה ורצופה משברים ואכזבות עד שזוכים בה ל'הצלחות'. ובאמת, אותו אתגר קיים גם למי שעוסקים בחינוך (מורים והורים, למעשה – כולנו), זוהי עבודה לטווח רחוק, שהרצופה עליות ומורדות, וכולנו זקוקים לחיזוק גדול, אמונה ואורך רוח, בעניינים נעלים אלו.
ובכן, השניים עסקו בנושא האכזבות וההצלחות במלאכתם הקדושה הזו.
אמר הראשון לחבירו החב"דניק: לך קל יותר לעסוק בקירוב יהודים, מפני שאני בדרכי שואף לחולל מהפכות, וממש להשיב את היהודי השני בתשובה שלימה, ואם איני זוכה להגיע לכך, אני מתאכזב. אולם אתה, הלא מספיק לך שהיהודי השני יקיים מצווה אחת, כגון – הנחת תפילין, וכבר שמח אתה בחלקך!
ענה לו החב"דניק בקצרה: לא זה העניין. עליך למול את ערלת הלב! זה לא משנה אם הצלחת או לא, אנו עושים מה שאמיתי, לקרב ליבות ישראל, וה' עושה הטוב בעיניו.
השבוע, שוחחתי עם הזמר ר' הראל טל, והוא חלק עימי תובנה שעלתה לו בפרשת השבוע שלנו. בפרשתנו אנו מצווים על איסור המסית לעבודה זרה, ומי שעבר והסית חייב סקילה.
והלא דינו של המסית, שגם אם לא הצליח בהסתה שלו, ואף אחד לא עבד עבודה זרה מכוח ההסתה שלו, עדיין עונשו סקילה. וכפי שפסק הרמב"ם (עבודה זרה ה, א) "המסית אחד מישראל בין איש בין אשה, הרי זה נסקל, אף על פי שלא עבד המסית ולא המוסת עבודת כוכבים, אלא מפני שהורהו לעבוד...".
ואם מצאנו ברשעה, שמי שמסית לרשע של עבודה זרה, אעפ"י שברוך ה' לא הצליח להשפיע, ודבריו לא פעלו את פעולתם, בכל זאת עצם ההסתה היא כל כך חמורה, עד שסוקלים אותו על כך. הרי מידה טובה מרובה על מידת פורענות, ואם כן קל וחמר שמי שהולך ו'מסית' אנשים לטובה, ומחזק ליבות ישראל לאבינו שבשמיים או מחנך ילדים ונערים לתורה ומצוות, גם אם כביכול לא רואה הצלחות בכך, הרי וודאי עצם פעולתו לטובה יש בה מעלה גדולה עד מאוד.
ויש להרחיב בכך, שמצאנו הלכות מיוחדות והדגשה גדולה לעניין המסית -בספר המצוות יש 6 (!) מצוות שעוסקות בעניין המסית. ועוד מצאנו שבשונה משאר העבירות שכדי לחייב עליהם בעונש מוות וכו' בבית דין, צריך קודם להתרות בעושה העבירה, הרי שבעניין המסית החמירה עליו התורה וחייבה אותו גם בלי שהתרו בו.
אם כן, קל וחומר שמי שעוסק בחינוך או בקירוב יהודים לאבינו שבשמיים, שגבה מעלתו עד מאוד.
ואחרי כל זה, כבר כתב מרן הראי"ה קוק באגרת תקנ"ה, על העוסקים בקירוב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים מתוך הסתכלות פנימית על גודל מעלת נשמתם הקדושה של ישראל, ש"פעולת צדיקים לוקחי נפשות כאלה, אינה חוזרת ריקם בשום פעם", וודאי ישפיעו, לעיתים ישפיעו מיד ולעיתים רק לטווח רחוק, אך וודאי יש השפעה.
שנזכה... שנזכה...
קילוף פירות וירקות בשבת
מתנות בחינם
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
ראיית המבט השלם
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
קריעת ים סוף ומשל הסוס