ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
כך סיכם את הדברים הרב מאיר בר אילן זצ"ל בהקדמה לספר חזון הגאולה: "הברכה אשר הייתה בקרבו (של הרב זצ"ל) הייתה ברכת שם ומלכות, והאור הזורח בנפשו היה אור הישועה והגאולה... גם בכמות העבודה הרוחנית גדול היה כוחו של הרב קוק זצ"ל מאין רבים כמוהו, כי רבות למד ורבות לימד... ובכל אלה כמעט בלי יוצא מכלל זה – קו אחד ושיטה אחת: להשיב את בני ישראל לאביהם שבשמיים ולהשיב את עם ישראל אל ארצו ואל מולדתו... הספר הזה, 'חזון הגאולה', מתעסק בדבר הכולל את כל השקפותיו של הרב קוק ז"ל: השאיפה והכמיהה לגאולה, הדרכים והאמצעים לבניין הארץ".
לתכונה עיקרית זו באישיותו של מרן הרב, ישנה השלכה משמעותית גם כלפי דרכי הלימוד הנצרכות בדור האחרון – כפי שנפרט כעת.
לראות לתוך המציאות הפנימית
היכולת לצפות מהלכים שהמציאות מתפתחת אליהם, לזהות שינויים היסטוריים והתקדמות אנושית, תלויה באפשרות של האדם להתבונן על המציאות הפנימית המוליכה את הבריאה. כפי שראינו בדוגמה למעלה, הרב זצ"ל זיהה שינוי שהלך והתהווה בנשמות ישראל. למרות ההתנהגות של חלק גדול מאוד מעולי העלייה השנייה, שהפגינו יחס מבזה ולפעמים ארסי כלפי כל קודש, הרב ידע מתוך התבוננות פנימית כי תוכם טוב הוא.
"וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד. אמר על זה רב יוסף: 'ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה', ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" (אג' תקנה).
הרב אף הבין כי הכפירה המחוצפת נובעת בדורות האחרונים דווקא מתוך שאיפה אל קודש עליון יותר, ורק משום שבנפשם יש אור אלוקי גדול מאוד ולא מחוצפה ועזות סתם (אורות התחיה מז; אורות, זרעונים, ייסורים ממרקים).
איש פנימיות התורה
היכולת של הרב זצ"ל להתבונן על המציאות הפנימית, נבעה מתוך עיסוקו העמוק והמאומץ במשך שנים ארוכות בפנימיות התורה, בחלק הנסתר שבה (אורות התחיה נז). הרב העיד על עצמו שמשיכתו הטבעית היא דווקא לעיסוק בחלקים האגדתיים והפנימיים של התורה: "ואם בנגלות והלכות יש לי רפיון יותר גדול, גורם זה המשכתי הפנימית לאגדה ונסתר" (קובץ ו סט).
עיסוקו של הרב בתורת הקבלה התחיל עוד כשהיה רב צעיר בזיימל, וכשבאותם ימים נתעוררו אצלו כמה שאלות ביסודי הדברים, קיבל רשות מאנשי קהילתו ונסע למשך חודש ימים לעיירה שאוויל, ל"השתלמות" אצל הארי שבחבורת גדולי הנסתר, הגאון רבי שלמה אלישיב, בעל הלשם שבו ואחלמה (רמ"צ נריה, מועדי הראיה עמ' תנה).
הגאולה תלויה בגילוי פנימיות התורה והחיים
נטייתו הטבעית של הרב זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. הרב עצמו כתב שאין יכולת להבין את חשיבותה של ארץ ישראל וערכה המרכזי בתורה, אלא על ידי העמקה בתורת הרזים: "על ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת. על ידי ההתנכרות אל סוד ד' נעשות הסגולות העליונות של עומק החיים הא־לוהיים לדברים טפלים... והגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה" (אורות ארץ ישראל, ב).
העמקתו בפנימיות התורה היא גם זו שנטעה קו אצלו כתכונה מרכזית, להיות צופה וכוסף לגאולת ישראל בכל ענייניו, שכן הגאולה עצמה תלויה בחשיפת הרבדים הפנימיים שבתורה, כפי שמופיע בזוהר עצמו ונשנה בכל ספרי המקובלים: "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי" (רעיא מהימנא מצווה פז). "כמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך, כד איתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגינא וקראתם דרור בארץ" (תיקוני זוהר סוף תיקון ו). ולא מצא גדול תלמידי האריז"ל, רבי חיים ויטאל, תרופה ומענה לשאלת עיכוב הגאולה אלא במה שאין עוסקים בפנימיות התורה (הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות). ואכן גם הרב זצ"ל דרש וחזר על כך ללא הרף: "ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך, מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (קובץ א תתסט).
מתוך כל זאת עולה ההבנה כי אף שהרב כתב את דבריו באופן שיובנו – עד כמה שניתן – לציבור הכללי, גם זה שאיננו מצוי בחלקים הפנימיים שבתורה, עם זאת דבריו בוודאי הושרשו וכיוונו אל הרבדים הנסתרים שבה. כשהרב שאר ישוב, בנו של הרב הנזיר, נפגש ביחידות עם הרבי מליובאוויטש בתקופה שכיהן בה במשרת סגן ראש העיר ירושלים, שאל אותו הרבי מדוע מרן הרב זצ"ל כתב בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו באורות הקודש. השיב שם הרב שאר ישוב ז"ל שהרב הנזיר אמר בשם מרן הרב שאצלו "הכול הולך אחרי הנוף" (לשון המשנה מעשרות פ"ג), כלומר הוא כתב כך כדי לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימית (בתוך מכתב בס' שמן ששון מחברך להר"ד וולפא, ח"א עמ' 283).
סוגה חדשה של ספרות
זכה דורנו, ורבים החלו דורשים אחר פנימיותה של תורה, אל הרבדים הפנימיים שבה החושפים את שהקב"ה פועל בתורתו ובעולמו. מאז שמחת תורה, אין מי שלא מרגיש כי העולם כולו מצוי בטלטלה, ועם ישראל שלפני מאורעות אלו כבר לא יהיה כמה שהוא היה קודם לתאריך זה. מכאן נובעת התביעה הצודקת להבין את המתחולל מתחת לפני השטח, מתוך ההכרה כי המציאות החיצונית איננה אלא קליפה דקה.
מתוך כך צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של צופה ורועה דור הגאולה: לחבר את דברי מרן הרב הנגלים אל פנימיותה של תורה. לחשוף את הרבדים העמוקים שאליהם כיוון ואותם פירש מרן הרב זצ"ל. ואכן, סוגה חדשה של ספרות המחברת בין כתבי מרן הרב זצ"ל, ואל כתבי המקובלים וחכמי הנסתר, קמה. החלוצים שבהם בוודאי היו הרב צבי יהודה והרב הנזיר, שהצביעו על מקורותיו של הרב זצ"ל גם בספרות הקבלית. אומנם בשנים האחרונות החלו הדברים להתפרש בצורה רחבה יותר, ומחברים חשובים החלו להוציא ספרים שעניינם המיוחד והמפורש הוא לבאר את המקורות הפנימיים של מרן הרב זצ"ל. אף אני הקטן זכיתי להצטרף עימהם זה עתה בחיבור חדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום", שעניינו יהיה להקיף את הנושאים הפנימיים ואת הסוגיות האמוניות המשיקות אליהם, סוגיה אחר סוגיה.
אך האמת חייבת להיאמר: העבודה רבה מאוד, משום שמרן הרב העיד על עצמו שאין דבר מדבריו שאין לו מקור בכתבי האריז"ל (ג' אלול), וכן כתבי הרב זצ"ל רבים, רחבים ועמוקים הם. ראוי הרב זצ"ל וראוי דורנו, כי במלאת מאה שנים לייסוד חזונו החינוכי בהקמת ישיבת מרכז הרב, יבואו תלמידי חכמים רבים ונוספים, ויעמיקו בתורתו עד שיגלו את צפונותיה הפנימיים. רק כך נוכל לרכוש את "משקפי הראי"ה" של הרב זצ"ל, שידע לחשוף את סודות המציאות ולקדם בברכה את גאולתנו ופדות נפשנו.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום"
מתוך העיתון 'בשבע'
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
שתי דקות על בדיקת חמץ
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
