ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
"ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה הרבים".
הדברים נכתבו בשנת תרנ"א – שש שנים לפני ה"קונגרס הציוני הראשון", כאשר מספר העולים לארץ היה מתי מעט.
רבי יהושע מקוטנא ידע לזהות, שהמעטים העולים כעת לארץ, הינם פורצי דרך לרבים, שעוד עתידים להגיע אחריהם. את הביסוס להבנתו זו הוא מחדד בדבריו לעיל, מכך שמתעוררת התשוקה לשוב לארץ ישראל אצל מגוון של יהודים, היא סימן להתנוצצות רוח הגאולה.
כידוע, לא כולם הסכימו עם דבריו של רבי יהושע מקוטנא. היו שחלקו על דרכו, וסברו שטרם הגיעה עת הגאולה. עם זאת, למדונו רבותינו, ולימדה ההיסטוריה, שהוא הוא הצודק. צריך לדעת להתבונן במעשי ה', וללמוד מהם על מהלכי ה' בעולמו, ומה ה' דורש מאיתנו. התעוררות הרצון באומה, סימן גדול הוא משמים, שהגיעה העת לשוב ארצה.
מרן הרב זצ"ל סגנן את הדברים בלשונו הפנימית "כנסת ישראל מתעוררת לתחיה".
את היסוד הזה צריך ליישם גם בשלבים הבאים של גאולתנו. נדרשים אנו להתבונן במציאות, ולא לפספס את השעה, כאשר נשמת כנסת ישראל מתעוררת להתקדם לשלבים נוספים בתהליך גאולתנו.
כיום, נראה שהעיקרון שקבע הישועות מלכו בנוגע לארץ ישראל, הולך ומתקיים בנוגע להר הבית והמקדש.
אחרי מלחמת ששת הימים, עלו המוני בית ישראל אל הר הבית ללא טבילה, ואף נכנסו את מקום ההיכל והעזרות בטומאת מת – דבר שיש בו איסור כרת. בעקבות כך, הוציאה הרבנות הראשית, והצטרפו אליה רבים מגדולי ישראל, מכתב נגד העליה להר הבית. בחצי היובל שלאחר מכן, העולים להר הבית בטהרה היו מתי מספר, והציבור התייחס אליהם בתימהון.
בשנים האחרונות, מספר העולים להר הבית בטהרה – דורשי המקדש, הטובלים לפני העליה ומקפידים להכנס רק למחנה לויה - הולך ורב. בכל שנה מספר העולים גדל, ויש ימים מיוחדים, שבהם עולים ביום אחד, יותר ממספר העולים במשך שנים שלמות בעבר.
בין העולים שרים וחברי כנסת, שומרי תורה ומצוות, ואף כאלו שבחייהם הפרטיים טרם זכו לטעמה המתוק של התורה, אך אור כבודם של ישראל וכבודו של מקום המקדש זורח בנשמתם, ובעליה להר הבית הם מקפידים על טהרה.
גם הגבלות המשטרה הולכות ומתמעטות, ובכל פעם נופל "איסור" נוסף. מי שבמשך תקופה לא עלה להר הבית, כאשר יעלה מחדש לא יאמין למראה עיניו.
להיתלות היום באיסורי הרבנים מלפני ארבעים, חמישים וכמעט שישים שנה, זה לפספס את גודל השעה שהתחדשה מאז. אכן, אז טרם התעוררה כנסת ישראל לעניין, טרם ראינו השתוקקות הולכת ורבה להר הבית, והרבנים נתנו את ההוראה שהיתה מתאימה לכלל הציבור על פי מקומו אז.
קורא הדורות מראש שתל ממש בשנים אלו את ההשתוקקות להר הבית, שהולכת וגדלה. הוא קורא לנו לקרוא את המציאות, לשמוע את תחייתה של כנסת ישראל והשתוקקותה להתקדם לשלב הבא של הגאולה, ולפעול לשם כך. ו"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם א-ל - יבוא ויטול שכרו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
