ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
בדף הקודם ראינו מחלוקת רבי יהודה וחכמים מתי מסתיים זמן מנחה ומתחיל זמן ערבית. לפי רבי יהודה בפלג מנחה (יותר משעה לפני השקיעה) ולפי חכמים, בשקיעה. בדף זה נלמד על מנהג של רבים להתפלל ערבית מוקדמת ומה היחס בין תפילת ערבית וקריאת שמע של ערבית.
בערבית מוקדמת יש שני נושאים: זמן תפילת ערבית (שמונה עשרה) וזמן קריאת שמע.
תפילת ערבית
הגמרא מנסה לברר האם הלכה כרבי יהודה שזמן ערבית מתחיל כבר בפלג המנחה, או כחכמים, שזמן ערבית הוא בלילה:
אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום שמע מינה הלכה כרבי יהודה. אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה. השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר חדעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.
ברכות כז, א
מכך שרב התפלל ערבית של שבת בערב שבת (כלומר, לפני השקיעה), הגמרא רוצה להוכיח שהלכה כרבי יהודה, אך מכך שרב הונא ושאר התלמידים הקפידו להתפלל ערבית דווקא בלילה, משמע שהלכה כחכמים. הגמרא מסיקה שמי שנוהג כרבי יהודה, נוהג כראוי וכן מי שנוהג כחכמים נוהג כראוי.
הרמב"ם סובר שהאפשרות להתפלל ערבית מוקדמת נובעת מכך שתפילת ערבית נתקנה בהתחלה כתפילת רשות, ורק אחר כך קבלנו עלינו את ערבית כחובה:
המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל אותה בזמנה... ויש לו (=אפשר) להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בערב שבת קודם שתשקע החמה וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא קריאת בזמנה אחר צאת הכוכבים.
רמב"ם הלכות תפילה ג, ז
לעומת הרמב"ם הסובר שיש הקלה מיוחדת בזמן של תפילת ערבית, יש ראשונים הסוברים שיש לדקדק בזמן של ערבית. לשיטתם, אדם צריך להכריע האם הוא נוהג כרבי יהודה או חכמים. ניתן להתפלל ערבית מוקדם אך בתנאי שתמיד יסיים את מנחה על פלג המנחה, כשיטת רבי יהודה. לא ניתן לנהוג פעם כרבי יהודה ופעם כחכמים.
כתב הגאון דמאן דמקדים ומצלי (מתפלל) ערבית תו לא מצי לצלויי מנחה אלא עד פלג המנחה כרבי יהודה דאם איתא דרבי יהודה ליתא לדרבנן ואם איתא דרבנן ליתא לדרבי יהודה לכן אי צלי תפלת המנחה עד הערב תו לא מצי לאקדומי לתפלת הערב בפלג המנחה דאי אפשר לו לעשות פעם כרבי יהודה ופעם כרבנן.
רא"ש ברכות ד, ג
השולחן ערוך פסק כרא"ש, אך הוסיף שבשעת הדחק אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה. רבים מקלים כמו השולחן ערוך כאשר יהיה קשה לאסוף את הציבור למניין אחרי השקיעה:
ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה
שולחן ערוך רלג, א
קריאת שמע של ערבית
כמו שחרית, גם בערבית יש שני חלקים שזמנם לא בהכרח תלויים זה בזה: קריאת שמע ושמונה עשרה. גם אם ניתן להתפלל שמונה עשרה לפני כן, יש לברר מה הדין בקריאת שמע
מאימתי קורין את שמע בערבין. אמשעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן
ברכות ב, א
הגמרא מסבירה שהכהנים יכולים לאכול תרומה (אם נטמאו, אחרי טבילה) מצאת הכוכבים. באירופה השקיעה וצאת הכוכבים היו מאוחרים מאוד ולכן היו מתפללים ערבית מוקדמת. רש"י שואל כיצד המנהג מתיישב עם דברי הגמרא ומסביר שאכן, קריאת שמע העיקרית היא קריאת שמע שעל המיטה ומה שקוראים בבית הכנסת זה רק כדי להתפלל מתוך דברי תורה:
ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא.
תוספות מקשים על דברי רש"י שקריאת שמע על המיטה נחשבת הקריאה העיקרית. תוספות מביאים שני הסברים חלופיים למנהג באירופה. הדמיון בין שני ההסברים הוא הישענות על דעות שזמן קריאת שמע מתחיל לפני השקיעה:
תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה, ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין...
לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפילת השחר (דף כו.) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית...
לכן אומר ר"י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה.
בשני ההסברים של תוספות יש קושי מסויים. לפי רבנו תם אנו גם סוברים כמו רבי יהודה שניתן להתפלל ערבית כבר מפלג המנחה, אך גם סוברים כחכמים שניתן להתפלל מנחה עד השקיעה. לפי ר"י, אנו נשענים על דעות שזמן קריאת שמע של ערבית מוקדם מהשקיעה, אך מהניסוח הפשוט של המשנה והגמרא נראה שדעות אלו אינן להלכה.
רבנו יונה סובר שאם מתפללים ערבית מוקדם, יש לקרוא שוב את שמע אחרי צאת הכוכבים.
אלא כך הוא הענין שבבית הכנסת יקרא קריאת שמע עם ברכותיה ויתפלל ולא יכוין לצאת ידי חובת ק"ש באותה הקריאה אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ויוצא ידי קריאת הברכות ואח"כ כשיהיה בביתו קודם שיאכל אחר יציאת הכוכבים יקרא אותה ויתכוין לצאת בה ידי חובה
רבנו יונה על הרי"ף, ברכות א, א
כאמור לעיל, כך פסק גם הרמב"ם וכך המנהג הרווח.
• שאלה למחשבה: ראינו שלפי השולחן ערוך, רק בשעת דחק אפשר להתפלל ערבית מוקדמת. לדעתך, מה יכול להיחשב כשעת דחק?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
