ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
בדף הקודם ראינו מחלוקת רבי יהודה וחכמים מתי מסתיים זמן מנחה ומתחיל זמן ערבית. לפי רבי יהודה בפלג מנחה (יותר משעה לפני השקיעה) ולפי חכמים, בשקיעה. בדף זה נלמד על מנהג של רבים להתפלל ערבית מוקדמת ומה היחס בין תפילת ערבית וקריאת שמע של ערבית.
בערבית מוקדמת יש שני נושאים: זמן תפילת ערבית (שמונה עשרה) וזמן קריאת שמע.
תפילת ערבית
הגמרא מנסה לברר האם הלכה כרבי יהודה שזמן ערבית מתחיל כבר בפלג המנחה, או כחכמים, שזמן ערבית הוא בלילה:
אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום שמע מינה הלכה כרבי יהודה. אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה. השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר חדעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.
ברכות כז, א
מכך שרב התפלל ערבית של שבת בערב שבת (כלומר, לפני השקיעה), הגמרא רוצה להוכיח שהלכה כרבי יהודה, אך מכך שרב הונא ושאר התלמידים הקפידו להתפלל ערבית דווקא בלילה, משמע שהלכה כחכמים. הגמרא מסיקה שמי שנוהג כרבי יהודה, נוהג כראוי וכן מי שנוהג כחכמים נוהג כראוי.
הרמב"ם סובר שהאפשרות להתפלל ערבית מוקדמת נובעת מכך שתפילת ערבית נתקנה בהתחלה כתפילת רשות, ורק אחר כך קבלנו עלינו את ערבית כחובה:
המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל אותה בזמנה... ויש לו (=אפשר) להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בערב שבת קודם שתשקע החמה וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא קריאת בזמנה אחר צאת הכוכבים.
רמב"ם הלכות תפילה ג, ז
לעומת הרמב"ם הסובר שיש הקלה מיוחדת בזמן של תפילת ערבית, יש ראשונים הסוברים שיש לדקדק בזמן של ערבית. לשיטתם, אדם צריך להכריע האם הוא נוהג כרבי יהודה או חכמים. ניתן להתפלל ערבית מוקדם אך בתנאי שתמיד יסיים את מנחה על פלג המנחה, כשיטת רבי יהודה. לא ניתן לנהוג פעם כרבי יהודה ופעם כחכמים.
כתב הגאון דמאן דמקדים ומצלי (מתפלל) ערבית תו לא מצי לצלויי מנחה אלא עד פלג המנחה כרבי יהודה דאם איתא דרבי יהודה ליתא לדרבנן ואם איתא דרבנן ליתא לדרבי יהודה לכן אי צלי תפלת המנחה עד הערב תו לא מצי לאקדומי לתפלת הערב בפלג המנחה דאי אפשר לו לעשות פעם כרבי יהודה ופעם כרבנן.
רא"ש ברכות ד, ג
השולחן ערוך פסק כרא"ש, אך הוסיף שבשעת הדחק אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה. רבים מקלים כמו השולחן ערוך כאשר יהיה קשה לאסוף את הציבור למניין אחרי השקיעה:
ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה. ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה
שולחן ערוך רלג, א
קריאת שמע של ערבית
כמו שחרית, גם בערבית יש שני חלקים שזמנם לא בהכרח תלויים זה בזה: קריאת שמע ושמונה עשרה. גם אם ניתן להתפלל שמונה עשרה לפני כן, יש לברר מה הדין בקריאת שמע
מאימתי קורין את שמע בערבין. אמשעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן
ברכות ב, א
הגמרא מסבירה שהכהנים יכולים לאכול תרומה (אם נטמאו, אחרי טבילה) מצאת הכוכבים. באירופה השקיעה וצאת הכוכבים היו מאוחרים מאוד ולכן היו מתפללים ערבית מוקדמת. רש"י שואל כיצד המנהג מתיישב עם דברי הגמרא ומסביר שאכן, קריאת שמע העיקרית היא קריאת שמע שעל המיטה ומה שקוראים בבית הכנסת זה רק כדי להתפלל מתוך דברי תורה:
ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא.
תוספות מקשים על דברי רש"י שקריאת שמע על המיטה נחשבת הקריאה העיקרית. תוספות מביאים שני הסברים חלופיים למנהג באירופה. הדמיון בין שני ההסברים הוא הישענות על דעות שזמן קריאת שמע מתחיל לפני השקיעה:
תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה, ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין...
לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפילת השחר (דף כו.) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית...
לכן אומר ר"י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה.
בשני ההסברים של תוספות יש קושי מסויים. לפי רבנו תם אנו גם סוברים כמו רבי יהודה שניתן להתפלל ערבית כבר מפלג המנחה, אך גם סוברים כחכמים שניתן להתפלל מנחה עד השקיעה. לפי ר"י, אנו נשענים על דעות שזמן קריאת שמע של ערבית מוקדם מהשקיעה, אך מהניסוח הפשוט של המשנה והגמרא נראה שדעות אלו אינן להלכה.
רבנו יונה סובר שאם מתפללים ערבית מוקדם, יש לקרוא שוב את שמע אחרי צאת הכוכבים.
אלא כך הוא הענין שבבית הכנסת יקרא קריאת שמע עם ברכותיה ויתפלל ולא יכוין לצאת ידי חובת ק"ש באותה הקריאה אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ויוצא ידי קריאת הברכות ואח"כ כשיהיה בביתו קודם שיאכל אחר יציאת הכוכבים יקרא אותה ויתכוין לצאת בה ידי חובה
רבנו יונה על הרי"ף, ברכות א, א
כאמור לעיל, כך פסק גם הרמב"ם וכך המנהג הרווח.
• שאלה למחשבה: ראינו שלפי השולחן ערוך, רק בשעת דחק אפשר להתפלל ערבית מוקדמת. לדעתך, מה יכול להיחשב כשעת דחק?
אהבתם את הדף ורוצים לקבל עוד? רוצים לפתוח קבוצת לימוד?
יישר כח! פנו לישראל וונדי 050-9353488
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
