ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בשיעור זה נעסוק בשיטת רבה. ובשיעור הבא בשיטת רבא.
רש"י במשנה (בד"ה 'צריך') מבאר שתקנת המשנה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" היא רק בשליח הולכה ולא בשליח קבלה.
ביאר הר"ן (ב.) שדברי רש"י מוכרחים בגמרא בהמשך (דף כד.). מבואר שם שאשה שבאה עם גט בידה לא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם, והוא הדין לשליח קבלה.
בטעם הדבר ביאר הר"ן שכאשר הבעל נותן גט לשליח הולכה יש בכך חשש שהוא לא גמר בדעתו לתת את הגט, ואם כן אחר כך הוא עלול לבוא ולערער על הגט. לכן תיקנו חכמים שיאמר המביא את הגט בפני נכתב ובפני נחתם. מה שאין כן כאשר הבעל נותן את הגט לאשה או לשליח קבלה והגט חל מיד, הרי שהבעל גמר בדעתו לגרש, ושוב לא יבוא לערער על הגט.
יש לציין שלכאורה דברי הר"ן נכונים גם לדעת רבה וגם לדעת רבא, משום שאם יש נפקא מינא בין רבה לרבא בעניין זה היה לגמרא להזכיר אותה כפי שהיא מנתה נפק"מ אחרות.
הקשה הפני יהושע על דברי הר"ן: דברי הר"ן נכונים רק לשיטת התוספות (ב: ד"ה לפי השני) הסבורים שכל החשש לדעת רבה שהגט לא יהיה כתוב לשמה אינו חשש אמיתי, אלא חשש ללעז של הבעל. אך לדעת רש"י (ב: ד"ה ורבנן) החשש הוא אמיתי שאולי הגט אכן לא נכתב לשמה. אם כן אף אם אין חשש שהבעל יבוא לערער, יש לחשוש מצד האמת שהגט לא נכתב לשמה.
לכן תירץ הפני יהושע (כאן בדף ב.) באופן אחר מהר"ן. וז"ל:
"ונראה לענ"ד דכיון דבשליח קבלה נגמרו הגירושין במדינת הים עצמה תו לא חיישינן כי היכי דלא חיישינן לגיטין שניתנו במדינת הים מיד הבעל ליד האשה ובאתה אח"כ לארץ ישראל דמותרת להינשא בדליכא ערעור וה"נ דכוותיה ודו"ק".
כלומר שלא תיקנו לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא בשעת נתינת הגט. אך כאשר הגט כבר ניתן לשליח קבלה, או לאשה, אנו לא חוששים מעצמנו שהגט לא בסדר.
וכן כתבו המהר"ם שיף (ב.), ורש"ש (כד.).
קצת צריך עיון בדבריהם שאם אכן יש חשש אמיתי שהגט פסול, מדוע אכן לא חששו חכמים גם במקרה שהגט כבר ניתן?
צריך לומר לדבריהם שאף שיש חשש אמיתי (לדעת רש"י) שהגט לא נכתב לשמה, אין החשש אלא לכתחילה ובשעת נתינת הגט, ולא חוששים לאחר גמר הדבר.
הדרכי דוד, הברכת אברהם והמנחת אשר (על תחילת המסכת) ביארו שאף שרש"י סבור שהחשש הוא אמיתי, אנו לא חוששים אלא כאשר הבעל מערער. [ראה רמב"ם (גירושין ז ב) שבעל שמערער על הגט, הגט נפסל מדאורייתא. ומגיד משנה שם ציין שזה רק אם האשה לא טוענת כלום, ולא יודעת בזה דבר].
יש לציין שאף שהמנחת אשר והברכת אברהם אמרו תירוץ אחד, המנחת אשר אמר זאת בשיטת רבה (ולא התייחס לשיטת רבא). והברכת אברהם אמר זאת גם בשיטת רבא.
בשיטת רבא בלנ"ד נעסוק בשיעור הבא. ונביא שם את דברי הרמב"ם והראב"ד שנחלקו למעשה אם אנו חוששים גם בלי ערעורו של הבעל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
