ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יאיר בן מנחם הי"ד
לפני שעוסקים במידת האהבה, יש ללמוד ולדעת מהו היחס שלנו לשנאה. האם יש איסור לשנוא עוברי עבירה, או שמא לא נאמר עליהם "לא תשנא".
במסכת פסחים, קיג עמוד ב', מביאה הגמרא את דברי רב שמואל בשם רב, שהרואה דבר עבירה בחברו, מותר לו לשנאתו. מוסיף על כך רב נחמן בר יצחק: מצווה לשנאתו! על-פי זה מבארת הגמרא את לשון הכתוב: כי תראה חמור שונאך וכו'. כלומר, מדובר בחמורו של עובר עבירה, לכן התורה קוראת לו "שונאך". אולם מצאנו שנחלקו ראשונים בהסבר הפסוק ובהסבר הסוגיה.
יש הסוברים שהפסוק (ויקרא י"ט י"ז) "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך", עוסק רק במי שהוא אחיך ועמיתך, אך מי שאינו עושה מצוות, או עובר עבירות, לא נאמר בו איסור שנאה. (שאילתות דרב אחאי, פרשת וישב, שאילתא כז).
ואולם יש ראשונים המפרשים שהפסוק נאמר כולו כמקשה אחת: לא תשנא את אחיך כל זמן שלא הוכחת אותו. שמא אם תוכיח אותו יקבל מך ויחדל מן החטא (עין בדברי הנצי"ב בהעמק שאלה על השאילתות, המבאר שזו שיטת רש"י).
לשיטה זו, יש גם איסור לשנוא עוברי עבירה, וההיתר לשנאתם הוא רק לאחר שיוכיחם. לפי שיטה זו, בזמן הזה אין כל אפשרות לשנוא עוברי עבירה, מפני שבגמרא במסכת ערכין (טז עמוד ב) מבואר שאין לנו מי שיודע להוכיח. לכן, למעשה, אין כל היתר לשנוא. החפץ חיים, בסוף ספרו "אהבת חסד", מעתיק רשימת הדרכות שנכתבו לפני כן, בשם "מרגניתא טבא", ובסעיף יז הוא כותב:
"להשתדל בטובת חברו ולרדוף אחר השלום ולהיזהר מלאו דלא תשנא, ואף ברשע גמור יש איסור לשנאתו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שמא אם היה לו מוכיח היה מקבל. רק יבקש רחמים עליו שיעזרהו ה' על תשובה שלמה".
ב. עשה טוב: ואהבת לרעך כמוך
1. אהבה שבלב
כלל גדול בחיינו הוא, שאי-אפשר לעשות "הצגות". התנהגות כזו מועילה אולי לרגע, אך איננה נושאת פרי לזמן ממושך. כדי לקיים את מצוות אהבת הבריות, צריך לחוש בלב פנימה את האהבה אליהם. מי שיראה לחברו פנים שוחקות, אך בלבו אינו מרגיש כך, עליו אומר שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם", כלומר: כמו שפנים האדם נשקפים במים, כך לבו של האחד מרגיש מה בלבו של רעהו עליו. לכן, הפעולה הראשונית היא לשנות את הרגשת הלב. לעקור ממנו את השנאה, כלשון הפסוק לא תשנא... בלבבך, ובמקומה לזרוע את מידת האהבה.
לא קל לאהוב אדם או ציבור עוברי עבירה. על הקושי הזה מתוסף קושי כאשר אנו מבחינים בהרגשות שנאה כלפינו. ועם כל זאת, יש ללכת בדרכיו של הקב"ה, האוהב את כל בריותיו, גם אלה הפועלים נגד רצונו.
על הפסוק "מי א-ל כמוך, נושא עון ועובר על פשע" כותב הרמ"ק, שגם בשעה שאדם עובר עבירה, הקב"ה נושא אותו ונותן לו נשמה וחיים. נלמד גם אנו מדרכו, וגם אם יש מי שזורע שנאה כלפינו, נרגיל את הלב לאהוב אותו. האהבה שבלב היא אשר תקרין על עולם המעשה, והופעת האהבה תהיה שלמה.
2. רחמים או אהבה
בשפת הקודש, עברית, יוחדו שתי מלים לשני מושגים, אהבה לחוד ורחמים לחוד. בארמית, האהבה מתורגמת לרחמים. "ואהבת את ה' אלקיך" מתורגם ע"י אונקלוס: ותרחם ית ה' וכו'. אולם גם הפסוק (בראשית מג, יד) "וא-ל שד-י יתן לכם רחמים", מתורגם: יתן לכון רחמין. נמצא, שבארמית המושגים מתערבבים, אהבה היא רחמים ורחמים הם אהבה. אולם זה רק מתוך חוסר בהירות של השפה. יתירה שפת הקודש על הארמית, ביכולת להבחין בין זה לזה.
במציאות יש להיזהר מאוד שלא לערב בין המידות הללו. אדם חש ביחס של אהבה כלפיו, והוא שמח מזה. לעומת זאת המרגיש שמרחמים עליו, דוחה את היחס הזה ומגיב אליו בשלילה. כי אהבה פירושה לקבל את כל מה שיש בזולת, ולאהוב את מה שיש בו. האהבה מחברת בין אדם לאדם, ומתוך ההתחברות אפשר גם לשנותו ולהיטיב אותו.
מרן הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדגיש את דברי המשנה באבות (א, יב) "הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". לא נאמר "אוהב כדי לקרבן לתורה", מפני שזו אהבה שלא לשמה. אלא אוהב, אפילו סתם בריות, הרחוקות מתורה, מתוך ההתחברות של האהבה, אפשר לבוא גם לקרבן לתורה.
הרחמים, לעומת זאת, מבטאים הרגשה ויחס של חולשה ומסכנות. אנו מרחמים על חסר ישע, מפני שהוא חלש ונטול כוח או נטול ממון. לכן, נרגיל עצמנו שלא לרחם על עוברי עבירה, אלא לאהוב אותם. אם ילכו רבים בדרך זו, ודאי תטוהר האווירה הכללית וייפתח הפתח לקרבם לתורה.
3. דברי חכמים בנחת נשמעים
שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! (משנה שבת לד, א). מוסיפה על כך הגמרא: צריך לממרינהו בניחותא כדי שיקבלו ממנו. גם האהבה וגם השנאה משולות לאש יוקדת. ולכן לעתים, מתוך אהבה, אנו עלולים להתיז ניצוצות של אש בפני מישהו, דבר אשר יגרום לריחוק ולזלזול.
נאמנים עלינו דברי חכמים במסכת יומא (פו, א): ואהבת את ה' אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו שלימדו תורה. אשרי רבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו. משא-ומתן בנחת עם הבריות משמעותו, לשוחח ולהציג דברים בצורה מכובדת, לא בהתלהמות ובצעקות.
כל אדם, גם שאינו שומר תורה ומצוות, יש להתייחס אליו בכבוד ובהערכה. כאשר נפגשים בו בנושאים שאינם נוגעים באופן ישיר לתורה ולמצוות, אם כשכן, ואם כשותף לספסל לימודים, אם בשירות צבאי, סדיר או מילואים, ואם בפגישה אקראית בסתם יום של חול - בכל אלו, יש לזכור שמידת האהבה מחייבת גם הוקרה ויחס אנושי פשוט. ובוודאי, בעת שמדובר על סוגיות של תורה ומצוות, בהן אנו נצרכים שבעתיים לזהירות ולתשומת לב, להביא את הדברים בצורה שיתקבלו על לב השומע.
________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
