ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
הסתכל החוזה בפתק, ראה את שם האיש ושם אימו, התפלא מאוד ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות".
ספרו החסידים לחוזה על מעשיו הרעים של אותו אדם, אך החוזה הסתכל שוב בפתק וחזר על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד על העניין, ולכן לפני שנסעו חזרה לביתם, נתנו לו שוב את הפתק על אותו רשע. והנה, הפעם כשקרא החוזה בפתק, מיד קלל את אותו רשע, ואמר שדין המוסר הוא "מורידין ולא מעלין". ויהי הדבר לפלא.
כשהגיעו החסידים לעירם, נודע להם שביום שהחוזה קרא בפעם הראשונה את הפתק, אותו מוסר הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ואמרו חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
סיפור זה טומן בחובו מסר חשוב להבנת עניינו של יום הכיפורים. רובנו חוששים שיש אצלנו משהו לא אמיתי. הרי בוא נודה על האמת, ביום כיפור אנחנו שבים מכל חטאתינו, ומקבלים על עצמנו בעז"ה להיות מושלמים, אך תכל'ס בחיים בפועל כנראה שלצערנו לא נהיה מושלמים, ואם כן – כיצד נמחלים עוונותינו?
והרי חלק מהותי מהחזרה בתשובה היא הקבלה לעתיד, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...". ומי יכול להגיד על עצמו ביום כיפור, שלא ישוב לחטאיו לעולם?
מספר תשובות נאמרו על שאלה זו, ואחת מהם היא ההבנה שביום כיפור אנו מגיעים למקום הפנימי האמיתי שלנו, המקום שהיינו רוצים להיות בו.
בסיפור שבו פתחנו, מסופר על רשע גדול מאוד. ובכל זאת גם לרשע זה יש נקודה טובה. והחוזה מלמד את תלמידיו שנקודה זו לא נעלמת. נכון, הוא רשע גדול, הראוי לעונש חמור של מוות, ובכל זאת בשעה שהוא מל את בנו, ומתחבר לברית היסודית של עם ישראל עם ה', מתגלה באותו יהודי הקדושה הפנימית שלו, ובאותה שעה הוא מאיר מאוד ומצוי בתדרגה גבוהה.
ביום כיפור, אנו מתחברים לנקודה פנימית ויסודית זו. ביום כיפור, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. הכהן הגדול הוא לא כהן של עצמו אלא הוא שליח של כלל ישראל. רק מי שעם ישראל ישלח אותו, זוכה ונכנס פנימה אל הקודש, כי כניסתו מבטאת את כניסת כל עם ישראל למקום הקדוש והפנימי שלנו, ובתוך הלב והנשמה יהודי כלל לא חטא. ומכח כניסה זו מתכפרים חטאתינו, כי כשאנו חיים את הפנימיות שלנו, אנו קדושים וטהורים, ובמקום זה אנו כלל לא חוטאים.
זכיתי ב"ה השנה לתקוע בראש השנה ליהודים ברחוב. תקעתי בשופר לקבוצה של חבר'ה, והנה כשסיימתי את התקיעות, הגיע רכב למקום, ויהודי ירד ממנו במהירות, שם כיפה וביקש שאתקע לו.
עכשיו, נתבונן בדבר – מה עניינו של יהודי זה? מיהו? האם הוא יהודי רחוק מה', שהרי הוא מחלל את החג ונוסע ברכב? או שהוא קרוב לה', שהרי הוא משתוקק לקיים מצוות ה' ולשמוע תקיעת שופר?
ביום כיפור, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, כי אנו מגלים שאין יהודי עבריין. כל יהודי חי ביום זה את הנקודה הפנימית שלו, הנקודה שבה הוא כלל לא חטא.
השנה, ראינו המוני יהודים שנראים רחוקים מאוד, והנה הם מתגייסים בהמוניהם, ומוכנים למסור נפשם על קידוש ה', ולהציל יהודי אחר. וודאי התגלתה השנה נשמתם הטהורה של ישראל במלוא גדלוה, ובזכות זאת נזכה ונחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
















