ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
הסתכל החוזה בפתק, ראה את שם האיש ושם אימו, התפלא מאוד ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות".
ספרו החסידים לחוזה על מעשיו הרעים של אותו אדם, אך החוזה הסתכל שוב בפתק וחזר על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד על העניין, ולכן לפני שנסעו חזרה לביתם, נתנו לו שוב את הפתק על אותו רשע. והנה, הפעם כשקרא החוזה בפתק, מיד קלל את אותו רשע, ואמר שדין המוסר הוא "מורידין ולא מעלין". ויהי הדבר לפלא.
כשהגיעו החסידים לעירם, נודע להם שביום שהחוזה קרא בפעם הראשונה את הפתק, אותו מוסר הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ואמרו חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
סיפור זה טומן בחובו מסר חשוב להבנת עניינו של יום הכיפורים. רובנו חוששים שיש אצלנו משהו לא אמיתי. הרי בוא נודה על האמת, ביום כיפור אנחנו שבים מכל חטאתינו, ומקבלים על עצמנו בעז"ה להיות מושלמים, אך תכל'ס בחיים בפועל כנראה שלצערנו לא נהיה מושלמים, ואם כן – כיצד נמחלים עוונותינו?
והרי חלק מהותי מהחזרה בתשובה היא הקבלה לעתיד, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...". ומי יכול להגיד על עצמו ביום כיפור, שלא ישוב לחטאיו לעולם?
מספר תשובות נאמרו על שאלה זו, ואחת מהם היא ההבנה שביום כיפור אנו מגיעים למקום הפנימי האמיתי שלנו, המקום שהיינו רוצים להיות בו.
בסיפור שבו פתחנו, מסופר על רשע גדול מאוד. ובכל זאת גם לרשע זה יש נקודה טובה. והחוזה מלמד את תלמידיו שנקודה זו לא נעלמת. נכון, הוא רשע גדול, הראוי לעונש חמור של מוות, ובכל זאת בשעה שהוא מל את בנו, ומתחבר לברית היסודית של עם ישראל עם ה', מתגלה באותו יהודי הקדושה הפנימית שלו, ובאותה שעה הוא מאיר מאוד ומצוי בתדרגה גבוהה.
ביום כיפור, אנו מתחברים לנקודה פנימית ויסודית זו. ביום כיפור, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. הכהן הגדול הוא לא כהן של עצמו אלא הוא שליח של כלל ישראל. רק מי שעם ישראל ישלח אותו, זוכה ונכנס פנימה אל הקודש, כי כניסתו מבטאת את כניסת כל עם ישראל למקום הקדוש והפנימי שלנו, ובתוך הלב והנשמה יהודי כלל לא חטא. ומכח כניסה זו מתכפרים חטאתינו, כי כשאנו חיים את הפנימיות שלנו, אנו קדושים וטהורים, ובמקום זה אנו כלל לא חוטאים.
זכיתי ב"ה השנה לתקוע בראש השנה ליהודים ברחוב. תקעתי בשופר לקבוצה של חבר'ה, והנה כשסיימתי את התקיעות, הגיע רכב למקום, ויהודי ירד ממנו במהירות, שם כיפה וביקש שאתקע לו.
עכשיו, נתבונן בדבר – מה עניינו של יהודי זה? מיהו? האם הוא יהודי רחוק מה', שהרי הוא מחלל את החג ונוסע ברכב? או שהוא קרוב לה', שהרי הוא משתוקק לקיים מצוות ה' ולשמוע תקיעת שופר?
ביום כיפור, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, כי אנו מגלים שאין יהודי עבריין. כל יהודי חי ביום זה את הנקודה הפנימית שלו, הנקודה שבה הוא כלל לא חטא.
השנה, ראינו המוני יהודים שנראים רחוקים מאוד, והנה הם מתגייסים בהמוניהם, ומוכנים למסור נפשם על קידוש ה', ולהציל יהודי אחר. וודאי התגלתה השנה נשמתם הטהורה של ישראל במלוא גדלוה, ובזכות זאת נזכה ונחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לישראל!
איך לקשור את הסכך?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
אי אפשר לבד!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
