ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
בשבועות האחרונים הצלחותיו של עם ישראל, בסייעתא דשמיא עצומה, וגבורה נפלאה של כוחות הבטחון, מבשרים, בע"ה, על שנה חדשה מבחינות רבות.
נעיין במהות חגי תשרי ומתוך כך נציע מבט אופטימי עם תקווה, וגם מתווה לשנים הבאות.
ראש השנה, בלשון חז"ל, הוא 'יום הדין' - "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". אף על פי כן הוא יום שמחה ותקווה, בעיקר בגלל האמונה החזקה בעוצמת הברית שנכרתה בין הקב"ה וכנסת ישראל.
עם ישראל, לאורך אלפי שנות גלות, שנותר ללא ארץ, ללא זכויות אדם, נתון רוב הזמן בשעבוד למלכויות רשע וסכנת גירוש, תחת מסעי צלב פוגרומים ושואה איומה, לא איבד את התקווה והמליך על עצמו מחדש, בכל שנה, את בורא עולם ומלכו.
ביום העשירי לשבת המלך על כסאו, ביום צום ופרישה מעניני העולם הזה, עם ישראל מציין את היום בו בישר הקב"ה לעמו – סלחתי! חמישה ימים אחר כך, עם ישראל נוטל את ארבעת המינים ועוזב את קורת הגג, שהגנה עליו כל ימות השנה מחורב וממטר (ע"פ ישעיה ד, ו), ויוצא אל הסוכה. ביום השביעי הוא שם את הדגש על הערבה, וביום השמיני הוא מכריז משיב הרוח ומוריד הגשם. הפן החקלאי של חג זה מודגש מאוד, חג הסוכות הוא גם "חג האסיף" (שמות לד, כב), אבל, ברשות הקוראים הנאמנים, ננסה להציע כיוון נוסף ושונה.
בראש השנה, כאמור, אנו ממליכים על עצמנו מחדש את בורא עולם יש מאין. בהמלכה זו טמונה גם הכרזה על אופטימיות חזקה. אם הקב"ה הוא בורא עולם יש מאין, הרי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. הקב"ה איננו חלק מההויה, הוא חיצוני לה והוא מהווה אותה, כשמו כן הוא - היה הווה ויהיה. אם כך, חוקי הטבע, שהמרכזי שבהם הוא כי רק החזק שורד, אינם חלים על עמו וצאן מרעיתו, הממליכים אותו עליהם. קיומו של עם ישראל - עם הנצח ¬מובטח, גם אם הוא החלש שבעמים, גם אם במשך אלפי שנים הוא יהווה סמל לחולשה פיזית, ויאבד כל סממן לאומי. יהודים שמחו בראש השנה גם בחשכת הגלות. הם הכריזו בעצם קיומם כי הרוח חשובה מן החומר.
לכן, הצעד הבא אחרי ראש השנה הוא יום הכיפורים. ביום זה אנו מביאים לידי ביטוי את האמונה כי עולם החומר הוא בעצם ה"אין", וה"יש" הוא העולמות הרוחניים. הצרכים הגשמיים כמו אכילה שתיה, סיכה וכו' נעלמים, אומנם ליום אחד, אבל האמונה תעמוד במוקד ההחלטות, ברקע ובקביעות 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא'. .
אחרי הכרזה זו, אפשר להתקדם לצעד הבא - ההודעה קבל עם ועדה, כי 'בטחון איננו תוצאה של גג פיזי מעליך'. הסוכה בעלת שתי דפנות והשלישית אפילו טפח, שכל יתרונה הוא ב'צל עובר', היא זו שמעניקה בטחון. כל זה בתנאי שכל ארבעת המינים מאוגדים, כולל הערבה, זו שביום השביעי ניתנת בצד המזבח, שמכריזה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'.
עתה ניתן להכריז משיב הרוח. אנו משליכים יהבנו על רוח, רוחניות, ערכים של חסד, צדקה וצדק. חברה יהודית ערכית מבינה שעוצמתה ברוחה, ולא בנכסיה הגשמיים.
אם נעצור כאן נקבל תמונה חלקית של החיים המלאים כיהודים.
לפני יותר משבעים ושבע שנים זכינו להקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל, בארץ שבה גם החול הוא קודש. החזון לא נעצר בחיי הפרט שמעדיף רוחניות על פני גשמיות, החזון הוא מדינת מופת שעוסקת בחקלאות ותעשיה, מדינה הדואגת גם לשכבות החלשות, מדינה בה מערכת המשפט מגינה על החלש מפני התעמרות החזק, מדינה המבוססת על ערבות הדדית מכל הבחינות. מדינה המבטיחה בטחון איש ולאומי לאזרחיה, שכולם נושאים בעול. מדינה שבה גם מי שחושב שהוא אתרוג, יודע שהוא לא שווה בלי הערבות שאיתו. לכן, יחד עם משיב הרוח מוכרז מיד גם מוריד הגשם.
נתפלל כי בקרוב יתגשם חזון הנביאים, וכל באי עולם יבואו לבקש תורה והדרכה רוחנית וגשמית בירושלים של מטה, היונקת את משמעותה מירושלים של מעלה.
נאחל לכל עם ישראל שנה של התרוממות הרוח ומתוך כך גם ברכה בגשם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













