ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
בשבועות האחרונים הצלחותיו של עם ישראל, בסייעתא דשמיא עצומה, וגבורה נפלאה של כוחות הבטחון, מבשרים, בע"ה, על שנה חדשה מבחינות רבות.
נעיין במהות חגי תשרי ומתוך כך נציע מבט אופטימי עם תקווה, וגם מתווה לשנים הבאות.
ראש השנה, בלשון חז"ל, הוא 'יום הדין' - "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". אף על פי כן הוא יום שמחה ותקווה, בעיקר בגלל האמונה החזקה בעוצמת הברית שנכרתה בין הקב"ה וכנסת ישראל.
עם ישראל, לאורך אלפי שנות גלות, שנותר ללא ארץ, ללא זכויות אדם, נתון רוב הזמן בשעבוד למלכויות רשע וסכנת גירוש, תחת מסעי צלב פוגרומים ושואה איומה, לא איבד את התקווה והמליך על עצמו מחדש, בכל שנה, את בורא עולם ומלכו.
ביום העשירי לשבת המלך על כסאו, ביום צום ופרישה מעניני העולם הזה, עם ישראל מציין את היום בו בישר הקב"ה לעמו – סלחתי! חמישה ימים אחר כך, עם ישראל נוטל את ארבעת המינים ועוזב את קורת הגג, שהגנה עליו כל ימות השנה מחורב וממטר (ע"פ ישעיה ד, ו), ויוצא אל הסוכה. ביום השביעי הוא שם את הדגש על הערבה, וביום השמיני הוא מכריז משיב הרוח ומוריד הגשם. הפן החקלאי של חג זה מודגש מאוד, חג הסוכות הוא גם "חג האסיף" (שמות לד, כב), אבל, ברשות הקוראים הנאמנים, ננסה להציע כיוון נוסף ושונה.
בראש השנה, כאמור, אנו ממליכים על עצמנו מחדש את בורא עולם יש מאין. בהמלכה זו טמונה גם הכרזה על אופטימיות חזקה. אם הקב"ה הוא בורא עולם יש מאין, הרי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. הקב"ה איננו חלק מההויה, הוא חיצוני לה והוא מהווה אותה, כשמו כן הוא - היה הווה ויהיה. אם כך, חוקי הטבע, שהמרכזי שבהם הוא כי רק החזק שורד, אינם חלים על עמו וצאן מרעיתו, הממליכים אותו עליהם. קיומו של עם ישראל - עם הנצח ¬מובטח, גם אם הוא החלש שבעמים, גם אם במשך אלפי שנים הוא יהווה סמל לחולשה פיזית, ויאבד כל סממן לאומי. יהודים שמחו בראש השנה גם בחשכת הגלות. הם הכריזו בעצם קיומם כי הרוח חשובה מן החומר.
לכן, הצעד הבא אחרי ראש השנה הוא יום הכיפורים. ביום זה אנו מביאים לידי ביטוי את האמונה כי עולם החומר הוא בעצם ה"אין", וה"יש" הוא העולמות הרוחניים. הצרכים הגשמיים כמו אכילה שתיה, סיכה וכו' נעלמים, אומנם ליום אחד, אבל האמונה תעמוד במוקד ההחלטות, ברקע ובקביעות 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא'. .
אחרי הכרזה זו, אפשר להתקדם לצעד הבא - ההודעה קבל עם ועדה, כי 'בטחון איננו תוצאה של גג פיזי מעליך'. הסוכה בעלת שתי דפנות והשלישית אפילו טפח, שכל יתרונה הוא ב'צל עובר', היא זו שמעניקה בטחון. כל זה בתנאי שכל ארבעת המינים מאוגדים, כולל הערבה, זו שביום השביעי ניתנת בצד המזבח, שמכריזה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'.
עתה ניתן להכריז משיב הרוח. אנו משליכים יהבנו על רוח, רוחניות, ערכים של חסד, צדקה וצדק. חברה יהודית ערכית מבינה שעוצמתה ברוחה, ולא בנכסיה הגשמיים.
אם נעצור כאן נקבל תמונה חלקית של החיים המלאים כיהודים.
לפני יותר משבעים ושבע שנים זכינו להקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל, בארץ שבה גם החול הוא קודש. החזון לא נעצר בחיי הפרט שמעדיף רוחניות על פני גשמיות, החזון הוא מדינת מופת שעוסקת בחקלאות ותעשיה, מדינה הדואגת גם לשכבות החלשות, מדינה בה מערכת המשפט מגינה על החלש מפני התעמרות החזק, מדינה המבוססת על ערבות הדדית מכל הבחינות. מדינה המבטיחה בטחון איש ולאומי לאזרחיה, שכולם נושאים בעול. מדינה שבה גם מי שחושב שהוא אתרוג, יודע שהוא לא שווה בלי הערבות שאיתו. לכן, יחד עם משיב הרוח מוכרז מיד גם מוריד הגשם.
נתפלל כי בקרוב יתגשם חזון הנביאים, וכל באי עולם יבואו לבקש תורה והדרכה רוחנית וגשמית בירושלים של מטה, היונקת את משמעותה מירושלים של מעלה.
נאחל לכל עם ישראל שנה של התרוממות הרוח ומתוך כך גם ברכה בגשם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
