ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האמת ההיסטורית שיש המנסים לעמעם ואף להעלים היא כי יוזמי הקמתה של המדינה היו גאונים וצדיקים, שלא מחמת רדיפות אלא מתוך רצון לגאולה הניחו את התשתית האידאולוגית והמעשית להקמת המדינה.
כך כתב הרב צבי יהודה קוק (לנתיבות ישראל, א, רא), כי בתשובה לשאלה כיצד ומתי התחילה תקופת הגאולה, יש לומר כי היו אלה הרבנים קלישר וגוטמכר, תלמידי הגאון רבי עקיבא אייגר, אשר עוררו את העם לעלייה ולייסוד היישוב החקלאי בארץ ישראל.
הזדמנות מיוחדת נקרתה השבוע לעסוק בעניין חשוב זה, במלאת 150 שנה לפטירתו של הרב צבי הירש קלישר, רבה של העיר טהורן בפולין. ספרו 'דרישת ציון', שראה אור בתרכ"ב (1862), היה פורץ דרך בשעתו, ושלל את התפיסה שרווחה עד אז בקרב היהודים ולפיה המשיח עתיד לבוא מן השמיים ללא שתקדם לכך עשייה מצידנו ביישוב הארץ. הוא ביסס על מקורות רבים את התפיסה כי הגאולה עתידה לבוא בשלבים לאחר שעם ישראל יעלה לארצו. לכן קרא לעלייה ארצה ולחידוש ההתיישבות בה, ואף לחידוש עבודת הקורבנות. לספרו ומעשיו של הרב קלישר נודעה השפעה רבה, משום שהיה דמות ידועה ומוערכת בפולין ובמזרח אירופה בכלל. הרב מוהליבר, מראשיה הבולטים של תנועת חיבת ציון, אימץ את שיטת הרב קלישר וקרא ליהודים לעלות ארצה ולהקים יישובים חקלאיים. הייתה זו העלייה הראשונה, בשנת 1882, עוד טרם הקמת התנועה הציונית־חילונית, שאנשיה היו שומרי תורה ומצוות, והייתה הבסיס לכל העליות שיבואו אחריה.
תורה ועבודה
לצד קריאתו לתמיכה בעניי ארץ ישראל העוסקים בתורה ובתפילה, קרא הרב קלישר לאפשר לצעירים יושבי הארץ חיי עבודה ועשייה, בייחוד בעבור מי שאין ביכולתו להתמיד בלימוד לאורך שנים והוא חי חיי בטלה תוך שהוא מקבל כספי חלוקה, והביא לכך ראיות ממעשי האמוראים והתנאים שעסקו בעבודת אדמה ועשו תורתם עיקר ומלאכתם טפל. במסגרת זו הדגיש הרב קלישר כי עבודת הארץ ויישובה הם מצווה ולא ביטול תורה. גם בפעולות מונטיפיורי להקמת תעשייה בארץ ישראל ראה הרב קלישר את תחילתה של תנועת השיבה לארץ ששיאה הקרבת קורבנות, שלדעתו הינה מרכזית במיוחד בתהליך זה.
כמו כן הרב קלישר הביא את דברי הרמב״ן כמקור לגאולה ברישיון האומות, לכן דרש לפעול בכל המרץ לשם השגת רישיון זה להקמת מדינה. "אביב העמים" של אמצע המאה ה־19 עורר אותו לדרוש גם מאחיו היהודים מסירות נפש על התקומה הלאומית. בדבריו היה חידוש גדול נוסף על האמור לעיל, שכן מושג הלאומיות נשכח בגלות מרוב העם ומנהיגיו.
אלא שבשונה משאר העמים, אנו מוזהרים שלא למרוד באומות, ולכן העלה הרב קלישר הצעה נועזת במיוחד: להפעיל את הכוח הכלכלי העצום שבידי משפחת רוטשילד ומשפחת מונטיפיורי. לדעתו, יד ההשגחה היא שישנם יהודים עשירים שמדינות אירופיות רבות לוו כסף מהבנקים שלהם, ולכן השפעתם גדולה במיוחד. אפילו על הקמת צבא דיבר הרב קלישר, תוך שהוא מעריך שכל העולם הדתי המאמין בכתבי הקודש, מוסלמים ונוצרים, יסייע בהגשמת הנבואות לשיבת ציון.
לימים, התגשמו דבריו לפחות בנוגע לנוצרים, שהרי תמיכתו של לויד ג'ורג', ראש ממשלת אנגליה, בהצהרת בלפור נבעה מתוך אמונה נוצרית וקריאה בכתבי הקודש.
והייתה לכך גם תוצאה מעשית. הרב קלישר פנה לאנשל רוטשילד וביקש ממנו שינצל את רכושו הרב ומעמדו הרם כדי לקנות את ארץ ישראל מידי הטורקים, על מנת ליישב בה יהודים ולחדש את עבודת הקורבנות. עוד הוסיף כי אם הדבר קשה, לכל הפחות יקנה רוטשילד את ירושלים או למצער את הר הבית. הרב קלישר פנה גם למשה מונטיפיורי, שאף נפגש עם מוחמד עלי וביקש לחכור אדמות בארץ ישראל אך נענה בשלילה.
דברי הרב קלישר ומאמציו נשאו פרי, גם אם חלק מהצעותיו המעשיות לא יצאו לפועל. ספרו 'דרישת ציון' החדיר לתודעה ציבורית את אפשרות הגאולה בימינו, ודבריו שימשו לרבים בדורות הבאים כבסיס תורני איתן להיתכנותה, שלא לומר הכרחיותה, של הגאולה בדרך הטבע. התוצאה המעשית הבולטת ביותר של מאמצי הרב קלישר הייתה תמיכתו הכלכלית והמעשית של רוטשילד בהקמת 'מקווה ישראל', מוסד חינוכי־חקלאי שמטרתו חינוך ילדי ירושלים לעבודה חקלאית. הרב קלישר אף הוזמן לשמש חבר בהנהלת המוסד. הוא התכונן לעלות לארץ ולהתיישב בה, אך נפטר בטרם עלה. ערכו של מוסד זה בהיותו פורץ דרך בתחום ההתיישבות, העלייה והמלחמה על הארץ גדול מאוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש המוסד מקום הכשרה לחלוצים רבים שייסדו לאחר לימודיהם יישובים רבים. המוסד שימש גם מקום לאימונים צבאיים, ובסיס לכוחות ההגנה והפלמ"ח במאבק מול הבריטים ובמלחמת השחרור. תלמידי המוסד השתתפו במלחמה זו. רבים מהם נפלו בקרבות, בתוכם שנים עשר מחניכי המדור הדתי שנפלו על כיבוש גוש עציון. בן־גוריון אמר: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול התחיל מאז, ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית ולאומית".
המשך המהלך
היסטוריונים רגילים לכנות את הרב קלישר ואישים נוספים 'מבשרי הציונות', כביכול הציונות החילונית עיקר והם רק מבשריה. אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביע בכמה מקומות את דעתו כי הרבנים, ובעקבותיהם חובבי ציון המאמינים, אנשי העלייה הראשונה וממשיכיהם הדתיים, הם הזרם הגאולי המקורי, והציונות החילונית נבנית עליו. אלא שהאחרונה מטה אותו לכיוונים חילוניים, ועל כן יש להשיבו למסלולו המקורי. לכן כתב "במהדורה שנייה, וביתר תוקף ועוז, ביתר עומק וקדושה, הננו קריבים לחדש עכשיו את כל הרוחניות של חיבת ציון, כמו שהייתה בשחר טל ילדותה, כמו שהייתה חיה בליבות אנשי קודש אשר החלו לטפחה ולטפל בה, כמו שהייתה באוצר־הלב של הגר"צ קאלישער והגר"א גרידיץ וסייעתם ז"ל".
בהמשך דבריו הוא מגדיר את השתלטות התנועה הציונית־חילונית על התחייה הלאומית במונח הקבלי "שבירת הכלים", שגרם לאור הגדול של יישוב הארץ ושיבת ציון ליפול ולהידרדר עד לנטישת התורה ומצוותיה, (אגרות הראיה, חלק א, איגרת מז).
יותר מעשר שנים לאחר מכן, בשנת תרע"ט, שנה לאחר ייסודה של דגל ירושלים, שאותה הקים כאלטרנטיבה משלימה לציונות החילונית, כתב הרב קוק לרב חרל"פ: "התנועה הירושלמית הנקראת בשם ההסתדרות 'ירושלים' ו'דגל ירושלים', מוכרחת היא להיות מתפשטת במלוא עולם להמתיק על ידי הוד קדושתה את מרירות החול אשר נסתבכה בהתנועה הציונית, ולהציל את אור הקודש אשר בשם ציון מידי עושקיו". לדעתו של הרב קוק על התנועה הציונית־חילונית לעסוק בבניין החול בלבד. אומנם מהלך זה התרחק משיבת ציון המקורית וקדושתה, אבל תפקידנו אינו להילחם בו אלא לרומם אותו (אגרות הראיה, חלק ג, איגרת תתקלו).
אלא שהתנועה הציונית לא הסכימה להארת קודש זו ולחלוקה שהרב קוק הגדיר. לכן נוצר מאבק תרבותי מורכב, שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו לקח בו חלק חשוב. הוא נלחם על דמות הפרהסיה היהודית בכל מקום, על מצוות התלויות בארץ, על חינוך לתורה ומצוות ועוד. הוא שיצק את דמותה של הרבנות הראשית ואת השפעתה ואחריותה על המדינה כולה, למרות התנגדות עזה של חוגי השמאל.
בשנים האחרונות שבה ומתעוררת האידאולוגיה של הרב קלישר, שאותה החל הרב קוק ליישם בתנועתו דגל ירושלים. זו בולטת בחלקים רבים של הציונות הדתית, בייחוד בחלק התורני שבה. אך גם גורמים חרדיים, אשר אינם מוכנים להתחבר לתנועה הציונית־חילונית, רואים ברב קלישר את מורה דרכם ועוסקים ב"גאולת ציון על טהרת הקדש". השבת התחייה הלאומית למקורה הראשוני הינה משימת חיינו, להצלחת המדינה בכל התחומים.
(מבוסס על הספר 'קורא לדגל' שפרסמתי בשנת תש"פ)
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
