ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
השבוע ביום חמישי, כ' חשוון, במסגרת לימוד 'הפנינה היומית' שבו לומדים כבר כ־6,000 אנשים בכל יום שני סעיפים מספרי 'פניני הלכה', מתחילים ללמוד את ספר 'ברכות'. האמת שבתחילה, כאשר החלו לארגן לימוד זה, חשבתי שהוא מצומצם מדי, שכן ראוי להקיף את ההלכות בקצב מהיר יותר. לצורך העניין, אם לומדים עשרה סעיפים בכל יום מקיפים את הסדרה בכל שנה. ואולם נוכחתי לדעת שגם לימוד שני סעיפים הוא לימוד משמעותי, וסעיף לסעיף מצטרף לחשבון גדול. עד סוף השנה נספיק בעזרת השם את הכרך של 'ברכות' ואת שני הכרכים של הלכות שבת. יש גם מעלה בהתעכבות בכל יום על שני סעיפים, שמדרך הטבע במשך היום חושבים עליהם יותר, וכך תוכן הלימוד משפיע יותר על החיים. לדוגמה, על ידי לימוד 'ברכות' אפשר לשים לב יותר לכל ברכה וברכה, שהדיוק בהן מעניק טעם עמוק לחיים.
חיילים בברכת 'הגומל'
שאלה: האם חיילינו הגיבורים הנלחמים על הגנת עמנו וארצנו צריכים לברך 'הגומל' בכל עת שהם חוזרים לחופשה קצרה לביתם?
תשובה: הכלל בברכת 'הגומל' הוא שרק לאחר שהסכנה מסתיימת מברכים אותה. כך לגבי מי שיצא בשיירה למסע של כמה חודשים, וכך לגבי מי שהפליג בים למסע של כמה חודשים. לאחר סיום המסע או ההפלגה, שבעבר היו כרוכים בסכנה רבה, חובה לברך 'הגומל'. למעשה נראה שחייל מילואים יברך בסוף כל תקופה של מילואים, כלומר אף אם ידוע לו שבעוד חודש יקראו לו שוב, יברך לאחר סיום תקופת המילואים שגויס אליה, ויברך שוב לאחר תקופת המילואים הבאה.
רביבים (813)
הרב אליעזר מלמד
761 - ניחוש עתידות האסור והמותר
762 - גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
763 - היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
טען עוד
ה' יעזור לחיילינו להכות בגבורה את כל אויבינו, וישמור עליהם מכל צרה וצוקה, ויחזרו כולם לשלום לביתם. ובזכות המצווה העצומה שהם מקיימים, מצווה ששקולה כנגד כל המצוות, יזכו הם והוריהם, אחיהם, נשותיהם וילדיהם לרוב ברכה.
גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
שאלה: האם מותר להשתמש בגורלות, קלפי טארוט או 'קריאה בקפה' כדי לחזות עתידות ולגלות נסתרות?
תשובה: שיטות אלו אסורות מהתורה, אך לפני שנבאר את יסוד האיסור, אתאר אותן בקצרה.
גורלות
גורלות כשמם כן הם, מתבצעים על ידי הטלת קוביות וכיוצא בזה, במטרה לנבא עתידות. ישנם גורלות פשוטים שעונים לשאלה אחת, האם כדאי לעשות כך או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך לידתו, ועל סמך זה מפילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה.
ניחוש בקלפים כגון קלפי טארוט
בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט. מערבבים את הקלפים ומניחים אותם הפוכים על השולחן. השואל או המנבא בוחר באקראי קלפים אחדים והופך אותם, ועל פיהם חוזה את העתיד או מייעץ כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד. גם ניבוי עתידות בעזרתם אסור כגורלות.
קריאה בקפה
יש משתמשים בשיטה שנקראת קריאה בקפה. לתפיסת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו, בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ. גם ניבוי עתידות בשיטה זו אסור.
יסוד האיסור – מצוות 'תמים תהיה'
השימוש בגורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה כדי לחזות עתידות או לגלות נסתרות אסור מהתורה, שנאמר (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (שולחן ערוך יורה דעה קעט, א). כלומר המצווה לנהוג בתמימות עם ה' היא להאמין שכל מה שקורה לאדם - קורה בהשגחה מאת ה' כדי להדריך אותו בדרך האמת והטוב, וגם אם יבואו עליו ייסורים, הם נועדו לעורר אותו לתיקון. לכן אין לנסות לדעת עתידות בקסמים ובתחבולות, אלא צריך להתמודד עם הבעיות בדרכים הטבעיות שנתן לנו ה', שעל ידי התמודדות זו אנחנו מתקנים את עצמנו. אומנם אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה.
איסור קוסם ומנחש
נוסף על כך יש מקום לומר שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם ומנחש, שנאמר: "לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה... תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, י-יג).
קוסם הוא אדם שעושה מעשים שונים כדי לנבא עתידות. היו שעשו זאת על ידי הכאה חוזרת במקל תוך השמעת קולות משונים, היו שעשו זאת על ידי בחישה בחול תוך יצירת צורות שונות, היו שמשמשו אבנים או חול, היו שהתבוננו ארוכות במראה או באש שבעששית, והיו שגהרו על הארץ תוך תנועות משונות, וכל זאת כדי לשקוע במצב מדיטטיבי־היפנוטי על מנת להתקשר לכוחות "על טבעיים" ולנבא עתידות ולראות נסתרות (ראו רמב"ם עבודה זרה יא, ו; החינוך תקי).
מנחש מלשון להחיש (רמב"ן). באופן טבעי אדם אינו יודע מה יקרה בעתיד, ואילו המנחש רוצה להחיש ולדעת את העתיד על פי אירועים שקורים לו עכשיו, בלא שיהיה קשר סיבתי הגיוני בין מה שאירע לו למה שהוא מנחש שיהיה. לדוגמה הרואה שפתו נפלה, או מקלו נפל, ולומד מכך שעליו להימנע מלקיים את התוכנית שתכנן לאותו יום (סנהדרין סה, ב).
גם המטיל גורלות או קורא בקלפים או בקפה נעזר כקוסם במעשים מסוימים כדי לנבא עתידות. וכן על פי מה שאירע באופן אקראי בהטלת הגורלות, הקלפים או צורות הקפה מנבא עתידות כ'מנחש'.
המקילים
אומנם מבין הקרובים לעולם הקבלה והנסתר היו תלמידי חכמים שהשתמשו בגורלות. כפי הנראה לדעתם האיסור לעשות גורלות הוא מתוך התקשרות לכוחות טומאה כדי לזכות לטובות העולם הזה, אך כאשר עושים גורלות מתוך תשובה ויראת שמיים ותפילה לה' שידריכם על ידי הגורל לדעת כיצד לנהוג בעתיד, אין איסור קוסם ומנחש. אומנם גם הם מסכימים שכאשר הגורל נעשה על ידי אנשים שאינם יראי שמיים ושלא מתוך תשובה ותפילה, אזי כוחות טומאה מתערבים בזה, והדבר אסור (ראו רמ"א ולבוש יורה דעה קעט, יד). וכן לגבי מצוות 'תמים תהיה', לדעתם האיסור הוא לנבא עתידות בוודאות, אבל כיוון שהם מאמינים בתשובה ובתפילה שיכולות לשנות את העתיד, הם אינם קובעים עתידות בנחרצות, ולכן לדעתם אין הם עוברים על מצוות 'תמים תהיה'.
כיוצא בזה יכולים לטעון הקוראים בקפה והמסתכלים בקלפי טארוט שכל זמן שהם יראי שמיים ועושים את מעשיהם מתוך תפילה ומעוררים את שואליהם לתשובה, אין בכך איסור.
האם היו קדמונים שעסקו בגורלות
לדעת המקילים, היו גדולים קדמונים שהשתמשו בגורלות, ודבריהם מבוססים על ספרי גורלות וסגולות יהודים שנכתבו בעברית, ולטענת מעתיקיהם הם מיוחסים לגדולי ישראל, כדוגמת רס"ג, רב צמח גאון, אבן עזרא ועוד. אולם לדעת רוב ככל הפוסקים, הואיל ואמרו חכמים שאסור להשתמש בגורלות, לא ייתכן שישנן מסורות כאלה מגדולי ישראל על שימוש בגורלות. כמו כן התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרי הגורלות היהודיים נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים ומוסלמים, ושורשם במסורות כשפים. לדעת המקילים אכן היו מעתיקים בורים שהכניסו בלא משים גורלות וסגולות של עובדי אלילים ומכשפים בספרים העתיקים, אולם הם ניפו את הספרים, ומשתמשים רק בגורלות ששורשם בדברי חכמים יהודים מוסמכים.
הלכה למעשה
אף אם נקבל את דברי המקילים, שכל המכוון לשם שמיים כדי לעבוד את ה' אינו עובר על איסור 'קוסם' ו'מנחש', עדיין יש בזה איסור 'תמים תהיה', וכפי שנפסק בשולחן ערוך לגבי גורלות (יורה דעה קעט, א).
ואין לקבל את טענת המקילים שהדרכתם על פי הגורלות וכיוצא בזה דומה להדרכה של רב או פסיכולוג, כי רב או פסיכולוג מייעצים לאחר היכרות מעמיקה, ועצותיהם נשענות על היגיון, וממילא התלמיד או המטופל יכול לבחון את עצותיהם בשכלו, ואף הרב או הפסיכולוג רוצים שהוא עצמו יבחר לבסוף את דרכו. באופן זה הוא נוהג בתמימות עם ה', שכן הוא משתמש בדרכים הטבעיות שנתן לו ה' כדי לבחור את דרכו. אולם כאשר העצה ניתנה על ידי שיטות על־טבעיות שדרכיהן עלומות, קשה לאדם לדחות ניתוח שגוי שלהן על ידי ההיגיון, וחייו עלולים להסתבך מכך. לדוגמה, שיחשוב בעקבות הייעוץ שיש בו כישרון מסוים וכדי להגשימו יבחר מקצוע מסוים, ואילו האמת היא שיש בו כישרון אחר; או שכדאי או לא כדאי להתחתן עם בחורה מסוימת.
לפיכך אסור לנבא עתידות או לייעץ כיצד לנהוג בעתיד על פי גורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
