ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
השבוע ביום חמישי, כ' חשוון, במסגרת לימוד 'הפנינה היומית' שבו לומדים כבר כ־6,000 אנשים בכל יום שני סעיפים מספרי 'פניני הלכה', מתחילים ללמוד את ספר 'ברכות'. האמת שבתחילה, כאשר החלו לארגן לימוד זה, חשבתי שהוא מצומצם מדי, שכן ראוי להקיף את ההלכות בקצב מהיר יותר. לצורך העניין, אם לומדים עשרה סעיפים בכל יום מקיפים את הסדרה בכל שנה. ואולם נוכחתי לדעת שגם לימוד שני סעיפים הוא לימוד משמעותי, וסעיף לסעיף מצטרף לחשבון גדול. עד סוף השנה נספיק בעזרת השם את הכרך של 'ברכות' ואת שני הכרכים של הלכות שבת. יש גם מעלה בהתעכבות בכל יום על שני סעיפים, שמדרך הטבע במשך היום חושבים עליהם יותר, וכך תוכן הלימוד משפיע יותר על החיים. לדוגמה, על ידי לימוד 'ברכות' אפשר לשים לב יותר לכל ברכה וברכה, שהדיוק בהן מעניק טעם עמוק לחיים.
חיילים בברכת 'הגומל'
שאלה: האם חיילינו הגיבורים הנלחמים על הגנת עמנו וארצנו צריכים לברך 'הגומל' בכל עת שהם חוזרים לחופשה קצרה לביתם?
תשובה: הכלל בברכת 'הגומל' הוא שרק לאחר שהסכנה מסתיימת מברכים אותה. כך לגבי מי שיצא בשיירה למסע של כמה חודשים, וכך לגבי מי שהפליג בים למסע של כמה חודשים. לאחר סיום המסע או ההפלגה, שבעבר היו כרוכים בסכנה רבה, חובה לברך 'הגומל'. למעשה נראה שחייל מילואים יברך בסוף כל תקופה של מילואים, כלומר אף אם ידוע לו שבעוד חודש יקראו לו שוב, יברך לאחר סיום תקופת המילואים שגויס אליה, ויברך שוב לאחר תקופת המילואים הבאה.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
761 - ניחוש עתידות האסור והמותר
762 - גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
763 - היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
טען עוד
ה' יעזור לחיילינו להכות בגבורה את כל אויבינו, וישמור עליהם מכל צרה וצוקה, ויחזרו כולם לשלום לביתם. ובזכות המצווה העצומה שהם מקיימים, מצווה ששקולה כנגד כל המצוות, יזכו הם והוריהם, אחיהם, נשותיהם וילדיהם לרוב ברכה.
גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
שאלה: האם מותר להשתמש בגורלות, קלפי טארוט או 'קריאה בקפה' כדי לחזות עתידות ולגלות נסתרות?
תשובה: שיטות אלו אסורות מהתורה, אך לפני שנבאר את יסוד האיסור, אתאר אותן בקצרה.
גורלות
גורלות כשמם כן הם, מתבצעים על ידי הטלת קוביות וכיוצא בזה, במטרה לנבא עתידות. ישנם גורלות פשוטים שעונים לשאלה אחת, האם כדאי לעשות כך או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך לידתו, ועל סמך זה מפילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה.
ניחוש בקלפים כגון קלפי טארוט
בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט. מערבבים את הקלפים ומניחים אותם הפוכים על השולחן. השואל או המנבא בוחר באקראי קלפים אחדים והופך אותם, ועל פיהם חוזה את העתיד או מייעץ כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד. גם ניבוי עתידות בעזרתם אסור כגורלות.
קריאה בקפה
יש משתמשים בשיטה שנקראת קריאה בקפה. לתפיסת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו, בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ. גם ניבוי עתידות בשיטה זו אסור.
יסוד האיסור – מצוות 'תמים תהיה'
השימוש בגורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה כדי לחזות עתידות או לגלות נסתרות אסור מהתורה, שנאמר (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (שולחן ערוך יורה דעה קעט, א). כלומר המצווה לנהוג בתמימות עם ה' היא להאמין שכל מה שקורה לאדם - קורה בהשגחה מאת ה' כדי להדריך אותו בדרך האמת והטוב, וגם אם יבואו עליו ייסורים, הם נועדו לעורר אותו לתיקון. לכן אין לנסות לדעת עתידות בקסמים ובתחבולות, אלא צריך להתמודד עם הבעיות בדרכים הטבעיות שנתן לנו ה', שעל ידי התמודדות זו אנחנו מתקנים את עצמנו. אומנם אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה.
איסור קוסם ומנחש
נוסף על כך יש מקום לומר שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם ומנחש, שנאמר: "לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה... תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, י-יג).
קוסם הוא אדם שעושה מעשים שונים כדי לנבא עתידות. היו שעשו זאת על ידי הכאה חוזרת במקל תוך השמעת קולות משונים, היו שעשו זאת על ידי בחישה בחול תוך יצירת צורות שונות, היו שמשמשו אבנים או חול, היו שהתבוננו ארוכות במראה או באש שבעששית, והיו שגהרו על הארץ תוך תנועות משונות, וכל זאת כדי לשקוע במצב מדיטטיבי־היפנוטי על מנת להתקשר לכוחות "על טבעיים" ולנבא עתידות ולראות נסתרות (ראו רמב"ם עבודה זרה יא, ו; החינוך תקי).
מנחש מלשון להחיש (רמב"ן). באופן טבעי אדם אינו יודע מה יקרה בעתיד, ואילו המנחש רוצה להחיש ולדעת את העתיד על פי אירועים שקורים לו עכשיו, בלא שיהיה קשר סיבתי הגיוני בין מה שאירע לו למה שהוא מנחש שיהיה. לדוגמה הרואה שפתו נפלה, או מקלו נפל, ולומד מכך שעליו להימנע מלקיים את התוכנית שתכנן לאותו יום (סנהדרין סה, ב).
גם המטיל גורלות או קורא בקלפים או בקפה נעזר כקוסם במעשים מסוימים כדי לנבא עתידות. וכן על פי מה שאירע באופן אקראי בהטלת הגורלות, הקלפים או צורות הקפה מנבא עתידות כ'מנחש'.
המקילים
אומנם מבין הקרובים לעולם הקבלה והנסתר היו תלמידי חכמים שהשתמשו בגורלות. כפי הנראה לדעתם האיסור לעשות גורלות הוא מתוך התקשרות לכוחות טומאה כדי לזכות לטובות העולם הזה, אך כאשר עושים גורלות מתוך תשובה ויראת שמיים ותפילה לה' שידריכם על ידי הגורל לדעת כיצד לנהוג בעתיד, אין איסור קוסם ומנחש. אומנם גם הם מסכימים שכאשר הגורל נעשה על ידי אנשים שאינם יראי שמיים ושלא מתוך תשובה ותפילה, אזי כוחות טומאה מתערבים בזה, והדבר אסור (ראו רמ"א ולבוש יורה דעה קעט, יד). וכן לגבי מצוות 'תמים תהיה', לדעתם האיסור הוא לנבא עתידות בוודאות, אבל כיוון שהם מאמינים בתשובה ובתפילה שיכולות לשנות את העתיד, הם אינם קובעים עתידות בנחרצות, ולכן לדעתם אין הם עוברים על מצוות 'תמים תהיה'.
כיוצא בזה יכולים לטעון הקוראים בקפה והמסתכלים בקלפי טארוט שכל זמן שהם יראי שמיים ועושים את מעשיהם מתוך תפילה ומעוררים את שואליהם לתשובה, אין בכך איסור.
האם היו קדמונים שעסקו בגורלות
לדעת המקילים, היו גדולים קדמונים שהשתמשו בגורלות, ודבריהם מבוססים על ספרי גורלות וסגולות יהודים שנכתבו בעברית, ולטענת מעתיקיהם הם מיוחסים לגדולי ישראל, כדוגמת רס"ג, רב צמח גאון, אבן עזרא ועוד. אולם לדעת רוב ככל הפוסקים, הואיל ואמרו חכמים שאסור להשתמש בגורלות, לא ייתכן שישנן מסורות כאלה מגדולי ישראל על שימוש בגורלות. כמו כן התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרי הגורלות היהודיים נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים ומוסלמים, ושורשם במסורות כשפים. לדעת המקילים אכן היו מעתיקים בורים שהכניסו בלא משים גורלות וסגולות של עובדי אלילים ומכשפים בספרים העתיקים, אולם הם ניפו את הספרים, ומשתמשים רק בגורלות ששורשם בדברי חכמים יהודים מוסמכים.
הלכה למעשה
אף אם נקבל את דברי המקילים, שכל המכוון לשם שמיים כדי לעבוד את ה' אינו עובר על איסור 'קוסם' ו'מנחש', עדיין יש בזה איסור 'תמים תהיה', וכפי שנפסק בשולחן ערוך לגבי גורלות (יורה דעה קעט, א).
ואין לקבל את טענת המקילים שהדרכתם על פי הגורלות וכיוצא בזה דומה להדרכה של רב או פסיכולוג, כי רב או פסיכולוג מייעצים לאחר היכרות מעמיקה, ועצותיהם נשענות על היגיון, וממילא התלמיד או המטופל יכול לבחון את עצותיהם בשכלו, ואף הרב או הפסיכולוג רוצים שהוא עצמו יבחר לבסוף את דרכו. באופן זה הוא נוהג בתמימות עם ה', שכן הוא משתמש בדרכים הטבעיות שנתן לו ה' כדי לבחור את דרכו. אולם כאשר העצה ניתנה על ידי שיטות על־טבעיות שדרכיהן עלומות, קשה לאדם לדחות ניתוח שגוי שלהן על ידי ההיגיון, וחייו עלולים להסתבך מכך. לדוגמה, שיחשוב בעקבות הייעוץ שיש בו כישרון מסוים וכדי להגשימו יבחר מקצוע מסוים, ואילו האמת היא שיש בו כישרון אחר; או שכדאי או לא כדאי להתחתן עם בחורה מסוימת.
לפיכך אסור לנבא עתידות או לייעץ כיצד לנהוג בעתיד על פי גורלות, קלפי טארוט וקריאה בקפה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
