ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
ההבדל בין התפילות מתבטא גם בלשון שממנה נלמדו – עמידה, שיחה ופגיעה. "אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם', ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר 'ויעמוד פינחס ויפלל'. יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב', ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'. יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר 'ויפגע במקום וילן שם', ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי'". אנו, כאמור, נתבונן בשאלה מהי שיחה.
עצור, כאן מנחה
"ויצא יצחק לשוח בשדה". תפילת מנחה אינה בעיר, בבית, אלא בשדה. אדם באמצע עבודת יומו נצרך לעצור ולהתפלל. במובן הזה תפילת מנחה מצריכה את האדם לגבורה, ליראת ה', בתוך מרוץ החיים. מעין עקידת יצחק, שמידתו כאמור יראה, בזעיר אנפין בכל ויום ויום. עיסוקי חיי המעשה יכולים להשכיח מהאדם את ייעודו ופנימיותו, להורידו לקטנות מוחין. מגמת תפילת מנחה באה בלשוננו "להחזיק את הראש מעל המים".
וזו לשון מרן הרב קוק זצ"ל: "היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה, בהתערבו בעסקי העולם עם פורעי מוסר ושכחי אלה. והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לד', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלוקים, אז יודחו כל טיח טפל של השקר ושחיתות הדעות. ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם, ומכוונת הראיה מפעולתה על זה מאליהו, שנענה גם כן למטרה זו לבער הדעות הרעות מלב הרבים עובדי הבעל אז בתפילת המנחה" (עין איה ברכות ו, ב).
במובן הזה תפילת מנחה היא סוג של אתכפיא, של התמודדות וריסון של המולת החיים. אומנם, יש גם בחינה הפוכה. ראשית, יש מהפשטנים שהסבירו את הפסוק באופן אחר: "לשוח בשדה - כלומר לטייל בין השיחים, לפנות ערב - לעת שפונה השמש והוא לעת ערב שדרך בני אדם לצאת לטייל בין השיחים" (רד"ק), "לשוח בשדה - להלך בין השיחים, כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום" (רבנו בחיי). אין כאן עבודה בשדה, אלא טיול ושעשוע.
פשט זה בפסוק אינו בא במקום הדרשה על תפילתו של יצחק. אדרבה, היציאה לשדה לטייל ולהשתעשע מתקשרת עם התעוררות הנפש לתפילה. במובן הזה המיקום, השדה, אינו בתנועה הפוכה לתפילה כפי שראינו בפן הראשון, אלא אדרבה מחובר עימה. הארץ, השיחים והאילנות הם לא רק המקום הפיזי אלא גם המקום הנפשי של המתפלל. לא יצחק המוסר נפשו בהר המוריה, אלא יצחק היורד מהמזבח ועובד באדמת ארץ ישראל, ורואה ברכת ה' במלאכתו. "ויזרע יצחק בארץ ההִוא וימצא בשנה ההִוא מאה שערים ויברכהו ה'".
להתפלל עם הבריאה כולה
מידת הדין מתבארת כאן במובן של טבעיות החיים הטמונה בישרות האדם. בלשון מרן הרב זצ"ל: "שיחה תיקרא התפילה בשם משתתף עם צמחים ואילנות, שנקראו שיחים על שם הפרחת הנפש בכוחות חדשים, המסתעפים באופן טבעי על ידי רגשות הנפש בעבודה שבלב. וזה המעמד ראוי ביותר לעת מנחת ערב, שהאדם קרוב להסיר מעליו הטרדות הזמניות, אז תוכל נפשו להתרומם בטבעה, ורגשי קודש הטבעיים האצורים בתוכה לדבקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה, יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדים ופארות, להיות כדמות אילן רב ואחד השיחים. וההפרחה הטבעית הזאת מיושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למי שנוטה מנתיב יושר של אורחות חיים, כי מרת הדין היא בייחוד מדוקדקת בכל דבר שיש לה חוק טבעי, שהמשנה דרכה ונוטה מנתיבה יקבל עונש מוטבע. והיא מידתו של יצחק, כדכתיב קראי 'ופחד יצחק היה לי', וכדאמרי רבנן ברב ביאור, על כן יאתה שם 'שיחה' לתפילת המנחה" (עין אי"ה ברכות כו, ב).
על תפילה זו מצאנו בהרחבה במשנתו של רבי נחמן מברסלב: "דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפלתו. וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת 'שיח השדה', שכל שיח השדה נותנין כוח וסיוע בתפילתו. וזה בחינת 'ויצא יצחק לשוח בשדה', שתפילתו הייתה עם סיוע וכוח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כוח וסיוע בתפילתו כנ"ל, שבשביל זה נקראת התפילה שיחה" (ליקוטי מוהר"ן קמא יא).
נסיים בסיפור על רבי נחמן, שהיה בין השאר המקור לשירה של נעמי שמר, תוך שימת לב למילה האחרונה בו: "והלך עימו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זיכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את ה' ביראה" (שיחות הר"ן קסג).
יראה, מידתו של יצחק, נהפכה והייתה בניגון לשמחה: "טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את ה'". ולאור דברינו, חד הם.
הכותב הוא רב היישוב עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












