ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
פעמיים התורה מכריזה כך, למרות שפרשתנו עוסקת במותה של שרה אמנו. לכאורה היה מתאים לכתוב: " וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בת מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים".
קולמוסים רבים נשברו תוך ניסיון לענות על שאלה זו. לדוגמא: "ויהיו חיי שרה. זה הוא שאמר הכתוב "חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד" (תהלים כא, ה). איזה חיים שהוא עולם ועד, זה חיי העולם הבא" (מדרש הגדול בראשית שם). כלומר, החיים הרמוזים בפסוק הם החיים בעולם הבא, שהם האמיתיים, ומבחינה זו חייה של שרה לא נסתיימו. מה שנדמה כחיים בעולם החומר איננו באמת חיים. ננסה ללכת בכיוון דומה אבל תוך שימוש בהגדרות שונות.
הפרשה פותחת במספר 127, ולקראת סופה, מופיע בפסוק עם סגנון קרוב, המספר 137 : "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (כה, יז). מספר זה מופיע בפרשת וארא שתי פעמיים נוספות (שמות ו, טז, וכן בפסוק כ), בציון מספר שנות חייהם של לוי בן יעקב ושל עמרם אבי משה (סימן מובהק לכך שמדובר במידע חשוב).
ננסה להסביר את הקשר, וממילא לתת תשובה גם לשאלתנו הראשונה.
הקדמה. רבי ידעיה הפניני הבֶּדֶרְשִׂי (רופא משורר ופילוסוף חי בפרובנס 1270-1340) בספרו בחינות עולם (יג, מה) קבע "תכלית הידיעה שלא נדע". רבים ציטטו אותו והסכימו עמו. גם כאן צריך לשאול את אותה שאלה במילים אחרות. אם באי ידיעה עסקינן אז כיצד ניתן להגדיר אותה כתכלית הידיעה?
נשווה את תכלית לימוד התורה למטרתו של המדע. באופן עקרוני, מטרתו של המדען לדעת כמה שיותר, להבין את העקרונות ולנסות לכתוב משוואה שתתן את התוצאה של כל ניסיון. במידה ותוצאות הניסיונות לא יתאימו למסקנות המדעיות, המשמעות היא שידיעתנו איננה שלימה ויש להמשיך ולחקור. לכאורה, אי אפשר לבנות גשר שיחבר את השניים - לימוד התורה שמטרתו המסקנה של אי הידיעה, והעיסוק במדע שמטרתו היא לדעת.
המדע החל לגלות, לפני כמאה שנים, שיש כמה תחומים שבהם אי אפשר להגדיר את הממצאים בנוסחה פיזיקלית מהסוג המקובל. הראשון קשור לאלקטרון, חלק מהותי ומרכזי של כל אטום. עיקרון אי הוודאות מלמדנו שכנראה לא נצליח לדעת את כל הנתונים על האלקטרון, כגון את מיקומו וגם את התנע (כמות התנועה-מומנטום) שלו. השני, לא נצליח כנראה להכניס למערכת נוסחאות אחת, את ארבעת הכוחות שפועלים בטבע: כוח המשיכה, הכוח החשמלי – האלקטרומגנטי, הכוח האטומי החלש והכוח האטומי החזק. ניתן עוד דוגמא, שלישית: כנראה שלא נצליח להכיר ולהגדיר את היקום על כל חלקיו ומיקומם, ביחס לנקודה מסוימת.
לאחרונה מתפתחת תנועה של אנשי מדע, שמקבלים את הכרזתו של רבי ידעיה הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ומכירים בכך שיש ישות טרנסצנדנטלית מחוץ לעולם החומר, המנהלת את ההתרחשויות בעולם זה. הם אומנם עדיין אינם מאמינים בקב"ה, אבל זו התקדמות אדירה מבחינת תולדות האנושות. אחת הסיבות להתפתחותה של תנועה זו היא ההכרה, כפי שתיארנו לעיל, שההשגה האנושית מוגבלת. סיבה נוספת היא גילויים של "קבועים" (Constants) שללא התקיימותם, העולם לא היה קיים בצורתו הנוכחית. אחד הקבועים החשובים הוא 1 חלקי 137. כינויו הוא 'קבוע המבנה העדין', או 'קבוע המבנה הדק'. קבוע זה הוגדר בידי ארנולד זומרפלד (שנרדף בידי הנאצים משום שעסק ב"פיזיקה יהודית") כיחס בין מהירות האלקטרון במסלול הראשון במודל האטום היחסותי של נילס בוהר (חתן פרס נובל היהודי, אימו הייתה יהודייה ואביו דני), לבין מהירות האור בריק (vacuum). הוא גם היחס בין עוצמת הכוח האטומי החזק לבין הכוח האלקטרומגנטי. ממשיך דרכו היה וולפגנג פאולי (חתן פרס נובל, יהודי על פי ההלכה, אע"פ שהוריו המירו דתם כדי לשרוד מדעית בגרמניה), שבסוף ימיו התחיל להתעניין בלימודי תורת הסוד, גם בגלל שגילה כי קבלה בגימטרייה שווה 137.
לענ"ד, יתכן שהתפתחות זו היא חלק מהתחלת התגשמות הנבואות על כך שכל העולם, בסופו של דבר, יכיר במלכות שדי (מה שמודגש כל כך בתפילתו של יהושע בן נון, עלינו לשבח).
בכל מקרה, תחילת פרשת חיי שרה (127) מציבה בפנינו קביעה, כי עיקר החיים הוא מה שלא גלוי. חיי שרה הם ביטוי ודוגמא לחיים הרוחניים על פי התורה. סוף פרשת חיי שרה (137) רומז לנו כי עיקרון יסודי במדע, הוא ההבנה שמאחורי מה שאנו חושבים שאנו יודעים, מסתתר כל כך הרבה שאיננו יודעים.
נתפלל לשלום הפצועים, החזרת החטופים, החזרת העקורים
ולנחמה לכל המשפחות היקרות ששילמו את המחיר הכבד ביותר של רשעות אויבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
