ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
האחדות בין בני ישראל הפכה למשימה ראשונה במעלה מבחינה רוחנית!
ברשות קוראינו היקרים, אשתף בסיפור משמעותי על אבות אבותי, שיש בו גם לקח של אחדות בין זרמים שונים בתוך עמנו. המאורע קשור בקשר הדוק גם לפסוק המופיע בפרשת וישלח, ובכותרת הדברים.
בעיר לובלין התגוררו שני גדולי ישראל שהמתח בין תלמידיהם היה חזק גם בגלל שביטא שתי דרכים שונות בעבודת השם.
המבוגר מבין השניים היה ה"חוזה מלובלין". שמו היה רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ (נולד בשנת תק"ה 1745). על פי המסורת החסידית ה"חוזה" היה יכול לראות ״מסוף העולם ועד סופו״, ולפי גרסה אחרת היה יכול לראות את נבכי הנפש ומחשבותיהם של אנשים.
צעיר ממנו היה "ראש הברזל" ששמו הלך לפניו כלמדן עצום, רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (נולד בשנת תקי"ז 1757). "החוזה מלובלין" היה תלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק (דור שלישי לחסידות) והנהיג בלובלין את תומכי תנועה זו, שפתחה קהילה נפרדת עם הגעתה לעיר. לעומתו, "ראש הברזל", היה הרב הראשי של העיר והלך בדרכם של הגר"א ותלמידיו.
בעיירה ליד לובלין כיהן ברבנות רבי אברהם לעווי. רבי אברהם היה נוהג בכל בוקר להתפלל תפילת ותיקין עם קהילתו, ולאחריה היה נוסע בעגלה ללובלין, לומד בחברותא עם "ראש הברזל" וחוזר לקהילתו לתפילות מנחה וערבית. ביום ששי, ערב שבת קודש פרשת וישלח, ירד שלג כבד, רבי אברהם לא היה יכול לחזור לביתו, ונשאר לשבות אצל "ראש הברזל". כיוון שהיה מקפיד להתפלל תפילת ותיקין, שאל את מארחו היכן יש מנין בשעה זו בעיר. התשובה הייתה: רק אצל "החוזה מלובלין" מתפללים ותיקין, אתה שייך לקהילת המתנגדים ואינך יכול להתפלל עמם. רבי אברהם לא ויתר, ולמרות המתח החריף מבחינה רוחנית בין הצדדים, החליט להגיע לתפילת ותיקין אצל "החוזה". עם כניסתו של רבי אברהם לבית מדרשו של ה"חוזה", קרא הוא לשמשו ואמר לו "אתה רואה את היהודי שנכנס עכשיו, תעלה אותו ל'שישי'". ענה לו השמש: "זו העליה שלך, אף אחד לא יכול לעלות במקומך". ענה לו ה"חוזה" עליית חמישי מסתיימת במילים: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (בראשית לה, יא), ואתה תזכה לראות אותם".
שנים רבות מאוחר יותר עלה שמשו של ה"חוזה" לירושלים.
לרבי אברהם ורעייתו אסתר נולדו חמישה בנים שכולם שימשו ברבנויות באזור לובלין, לכן הם כונו "חמשת החומשים". בעקבות אירוע משפחתי החליטו שלשה מבניו לעלות ארצה ולחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים. השמועה החשובה על עלייתם שימחה מאוד את יושבי העיר, שמשו של ה"חוזה" חיכה להם בשערי העיר העתיקה וסיפר להם את הסיפור.
לשלשת הרבנים, בניו של רבי אברהם, היה תפקיד חשוב ביותר בבניין ארץ ישראל מבחינה רוחנית תורנית, ואף מבחינות אחרות.
הראשון לכולם היה רבי יעקב יהודה לייב לעווי, ששימש עשרות שנים כאב בית הדין של העיר, ייסד את "כולל פולין", היה נשיא ה"ועד הכללי", ממייסדי שכונת מאה שערים וחבר בוועד הראשון של השכונה. (הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל היה מצאצאיו, ואוסיף, למען השקיפות שגם אנכי הקטן, מצאצאיו). אחיו, רבי אשר לעמעל לעווי, ישב על כס אב בית הדין אחרי פטירתו. האח השלישי - רבי נחום לעווי משאדיק, הוא המייסד של שושלת בהר"ן המפורסמת.
והלקח. צריך דיבוק חברים גם בין בעלי דעות והשקפות עולם שונות.
העליה ארצה של שלשת הבנים הפכה אותם ל"מלכים", בוני הארץ הן רוחנית והן פיזית. ברכתו של ה"חוזה" החסיד הצטרפה לזכויותיו של ה"מתנגד" החברותא של "ראש הברזל". עם ישראל הרוויח משיתוף הפעולה שהחל בתפילה משותפת.
הבה נתפלל שהאחדות תשרה בינינו. כולם יכנסו תחת האלונקה וישאו בעול מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של כל מגזר.
נודה לקב"ה על הנסים הגדולים,
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה,
חזרה הבייתה בקרוב לכל החטופים והעקורים,
ונחמה לכל המשפחות היקרות שאיבדו את יקיריהן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
