ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
האחדות בין בני ישראל הפכה למשימה ראשונה במעלה מבחינה רוחנית!
ברשות קוראינו היקרים, אשתף בסיפור משמעותי על אבות אבותי, שיש בו גם לקח של אחדות בין זרמים שונים בתוך עמנו. המאורע קשור בקשר הדוק גם לפסוק המופיע בפרשת וישלח, ובכותרת הדברים.
בעיר לובלין התגוררו שני גדולי ישראל שהמתח בין תלמידיהם היה חזק גם בגלל שביטא שתי דרכים שונות בעבודת השם.
המבוגר מבין השניים היה ה"חוזה מלובלין". שמו היה רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ (נולד בשנת תק"ה 1745). על פי המסורת החסידית ה"חוזה" היה יכול לראות ״מסוף העולם ועד סופו״, ולפי גרסה אחרת היה יכול לראות את נבכי הנפש ומחשבותיהם של אנשים.
צעיר ממנו היה "ראש הברזל" ששמו הלך לפניו כלמדן עצום, רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (נולד בשנת תקי"ז 1757). "החוזה מלובלין" היה תלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק (דור שלישי לחסידות) והנהיג בלובלין את תומכי תנועה זו, שפתחה קהילה נפרדת עם הגעתה לעיר. לעומתו, "ראש הברזל", היה הרב הראשי של העיר והלך בדרכם של הגר"א ותלמידיו.
בעיירה ליד לובלין כיהן ברבנות רבי אברהם לעווי. רבי אברהם היה נוהג בכל בוקר להתפלל תפילת ותיקין עם קהילתו, ולאחריה היה נוסע בעגלה ללובלין, לומד בחברותא עם "ראש הברזל" וחוזר לקהילתו לתפילות מנחה וערבית. ביום ששי, ערב שבת קודש פרשת וישלח, ירד שלג כבד, רבי אברהם לא היה יכול לחזור לביתו, ונשאר לשבות אצל "ראש הברזל". כיוון שהיה מקפיד להתפלל תפילת ותיקין, שאל את מארחו היכן יש מנין בשעה זו בעיר. התשובה הייתה: רק אצל "החוזה מלובלין" מתפללים ותיקין, אתה שייך לקהילת המתנגדים ואינך יכול להתפלל עמם. רבי אברהם לא ויתר, ולמרות המתח החריף מבחינה רוחנית בין הצדדים, החליט להגיע לתפילת ותיקין אצל "החוזה". עם כניסתו של רבי אברהם לבית מדרשו של ה"חוזה", קרא הוא לשמשו ואמר לו "אתה רואה את היהודי שנכנס עכשיו, תעלה אותו ל'שישי'". ענה לו השמש: "זו העליה שלך, אף אחד לא יכול לעלות במקומך". ענה לו ה"חוזה" עליית חמישי מסתיימת במילים: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (בראשית לה, יא), ואתה תזכה לראות אותם".
שנים רבות מאוחר יותר עלה שמשו של ה"חוזה" לירושלים.
לרבי אברהם ורעייתו אסתר נולדו חמישה בנים שכולם שימשו ברבנויות באזור לובלין, לכן הם כונו "חמשת החומשים". בעקבות אירוע משפחתי החליטו שלשה מבניו לעלות ארצה ולחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים. השמועה החשובה על עלייתם שימחה מאוד את יושבי העיר, שמשו של ה"חוזה" חיכה להם בשערי העיר העתיקה וסיפר להם את הסיפור.
לשלשת הרבנים, בניו של רבי אברהם, היה תפקיד חשוב ביותר בבניין ארץ ישראל מבחינה רוחנית תורנית, ואף מבחינות אחרות.
הראשון לכולם היה רבי יעקב יהודה לייב לעווי, ששימש עשרות שנים כאב בית הדין של העיר, ייסד את "כולל פולין", היה נשיא ה"ועד הכללי", ממייסדי שכונת מאה שערים וחבר בוועד הראשון של השכונה. (הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל היה מצאצאיו, ואוסיף, למען השקיפות שגם אנכי הקטן, מצאצאיו). אחיו, רבי אשר לעמעל לעווי, ישב על כס אב בית הדין אחרי פטירתו. האח השלישי - רבי נחום לעווי משאדיק, הוא המייסד של שושלת בהר"ן המפורסמת.
והלקח. צריך דיבוק חברים גם בין בעלי דעות והשקפות עולם שונות.
העליה ארצה של שלשת הבנים הפכה אותם ל"מלכים", בוני הארץ הן רוחנית והן פיזית. ברכתו של ה"חוזה" החסיד הצטרפה לזכויותיו של ה"מתנגד" החברותא של "ראש הברזל". עם ישראל הרוויח משיתוף הפעולה שהחל בתפילה משותפת.
הבה נתפלל שהאחדות תשרה בינינו. כולם יכנסו תחת האלונקה וישאו בעול מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של כל מגזר.
נודה לקב"ה על הנסים הגדולים,
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה,
חזרה הבייתה בקרוב לכל החטופים והעקורים,
ונחמה לכל המשפחות היקרות שאיבדו את יקיריהן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














