ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
המחלוקת ידועה מאוד בקרב מי שמכיר את דרך קביעת הלוח העברי בזמננו, ואני מזכיר אותה מפני שבאופן נדיר מאוד שני הצדדים היו יכולים לנהל את אותה המחלוקת עצמה בשנים אלה – החל מחודש מרחשוון התשפ"ה והלאה עד שנת תש"ץ.
מאז שהפסיקו לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות החודש, נקבע הלוח העברי על פי חשבון של אורך חודש ממוצע, ועל יסוד כללים מוסכמים. לחישוב הלוח נכנסה הקביעה של "מולד זקן בל תדרוש", שקובעת שכאשר זמנו של המולד הוא אחר חצות היום ביום ראש השנה – יידחה ראש השנה ביום אחד. כך כביכול נבטיח שהירח החדש ייראה ביום א' בתשרי ולא אחריו.
שאר הקביעות המתוות את הלוח העברי נוגעות לשני עקרונות חשובים. הראשון הוא הרצון להימנע מהצמדת יום כיפור לשבת ולהימנע מקביעת יום הושענא רבה בשבת, והשני הוא הרצון להגביל את התנודות באורך השנה ליומיים (מלבד חודש העיבור).
תהליך קביעת הלוח, בקצרה, עובר דרך מציאת קביעת השנה – האם היא מעוברת או לא. לפי זה אנחנו מחשבים מתי יהיה מולד תשרי של השנה הבאה ושל השנה שתבוא אחריה. אנו קובעים את המועד התאורטי של ראש השנה, ואז מתאימים את ימי ראש השנה של שתי השנים, כך שאורך השנה לא יצריך יותר משבעה חודשים מלאים ולא פחות מחמישה (מלבד חודש אדר ב').
המחלוקת בין הרב אהרן בן מאיר ובן רס"ג הייתה סביב השאלה מהו הגבול הקובע את דחיית "מולד זקן" והדחיות הקשורות אליה. חישוב זמן המולד הממוצע באותה שנה (וגם בשנה הבאה, שנת התשפ"ו) הביא למצב שבו על פי רבי סעדיה גאון היה צורך לדחות את ראש השנה, ואילו לשיטת בן מאיר לא היה צורך בדחייה. על פי ההסבר לעיל בנוגע לשיטת חישוב הלוח, הבדל כזה גורם להבדלים בתאריכים בשתי שנים לפחות, ולפעמים בשלוש.
אם נתרגם את המחלוקת לשנים שלנו, כך היא תיראה: על פי חישוב מולד תשרי תשפ"ו בשיטת רס"ג יידחה ראש השנה ליום שלישי, ואילו לפי בן מאיר ראש השנה תשפ"ו צריך להיות ביום שני.
מחלוקת לשנתיים־שלוש
לפי זה יש ביניהם מחלוקת האם במרחשוון השנה יהיו עשרים ותשעה ימים או שלושים, ובהתאמה האם פסח השנה יהיה בשבת או ביום א'. כמובן, ההבדל הוא גם בראש השנה, גם ביום הכיפורים (!) וגם בסוכות של שנת התשפ"ו. באופן דומה גם בתשפ"ט הבעל"ט מולד תשרי מצריך דחייה, ולשיטת רס"ג ראש השנה תשפ"ט יהיה ביום חמישי ולשיטת בן מאיר – ביום שלישי. גם בשנת תש"ץ הבאה עלינו לטובה, לשיטת רס"ג ראש השנה תש"ץ יהיה ביום שני ולשיטת בן מאיר – בשבת.
באופן זה יהיו הבדלים ביניהם בזמני פסח תשפ"ח ותשפ"ט, ובימים הנוראים, כולל ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, בשנים תשפ"ט ותש"ץ. צריך לשים לב שהמחלוקת מסתיימת ברגע שחוזרים למולדות שאינם בתחום של אי ההסכמה. כלומר, שיטת חישוב הלוח משפיעה על שנתיים או שלוש בכל פעם, אבל אינה יוצרת הבדל קבוע לתמיד. זוהי תכונה יפה של חישוב הלוח.
איך קרתה המחלוקת, על אילו שאלות נוספות היא השפיעה, ומה עלה בסופה? לא כל פרטי המחלוקת מוכרים לנו, אבל ידע רב מאוד נוסף בעקבות גילוי הגניזה הקהירית. המחלוקת הזאת הייתה פומבית מאוד, בולטת מאוד, והשפיעה על כל העולם היהודי של אותם ימים. נראה שדחיית ראש השנה כאשר מולד תשרי חל לאחר חצות היום כבר נמסרה לחכמי בבל המעטים העוסקים בתחום. לעומת זאת הטענה של רבי אהרון בן מאיר שהזמן המדויק אינו בדיוק בחצות היום אלא מעט אחר כך (כ־35 דקות) לא הייתה מוכרת, אלא שהרב בן מאיר טען שזו מסורת ארץ ישראל.
הסיבה לתוספת של דקות אלו אינה ידועה. היה מי שרצה לומר שמקורה בהבדל השעון שבין בבל לירושלים, או שמקורה בשיטת חישוב מקבילה הנסמכת על מולד ניסן. ייתכן בהחלט שכך אכן היה הכלל, אלא שמולד תשרי בהפרש הזה לא התרחש בשנים שבהן שותפו כללי הלוח עם חכמי בבל. בשורש הדברים, אין יתרון הכרחי לקביעת זמן עגולה דווקא, ובוודאי בחישובי מולדות ולוחות שמלאים במספרים ובשברים.
הלל הזקן תיקן עד ביאת משיח
טענה נוספת וחזקה של הרב בן מאיר הייתה שקביעת הלוח היא בסמכות רבני ארץ ישראל בלבד. זו טענה הנסמכת על התלמוד וגם נקבעה מאוחר יותר על ידי הרמב"ם. במסגרת זו הוא טען שגם הידע המדויק של כללי העיבור הונחל מדור לדור בישיבתו ובמשפחתו.
מה הייתה תשובתו של רס"ג לטענותיו של בן מאיר? הטענה המהותית שלו היא שקודמו של בן מאיר, שש מאות שנה לפניו, הלל הנשיא שתיקן את הלוח הקבוע, כבר קידש את כל ראשי החודשים ותיקן את כל השנים מאז והלאה עד בוא המשיח. אחרי הלל, אין יתרון מהותי או הלכתי לחכמי ארץ ישראל. לרס"ג הייתה טענה עוד יותר מרחיקת לכת, שעל פיה גם בזמן שבתי הדין קידשו את החודש על פי הראייה, הם התחשבו קודם כול ובעיקר בחשבון הקבוע ולא בעדויות או במצב הירח בשמיים. זו טענה שלא הייתה מקובלת כבר בזמן שהדברים נכתבו, ורבים מהגאונים והראשונים הסתייגו ממנה. בסופו של דבר הוכרעה המחלוקת כשיטת רס"ג. הרב אהרון בן מאיר לא הצליח להטות את הכף, וההולכים בשיטתו התמעטו והלכו.
מצד שני, הרב מרדכי הלפרין משער (במאמרו "למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת") שהיה ניסיון מרוכז ומוצלח להעלים את המחלוקת, כולל את הטענות של רס"ג. במהלך הפולמוס רס"ג כתב על הנושא ספר שלם בשם 'ספר המועדים'. הספר הועתק ונשלח לקהילות רבות, ולמרות זאת אינו נמצא בידינו. הראשונים לא כתבו על המחלוקת וזכרה כמעט לא נודע לנו עד גילוי גניזת קהיר (ששם הונחו דברים לא לשם משמרת אלא לגניזה). לטענת הרב הלפרין, הסיבה היא שטיעוניו של רס"ג במהלך העימות אינם מה שאנחנו נוקטים להלכה בפועל. אנחנו פוסקים שיש לבית הדין בארץ ישראל משקל רב בקביעת הלוח, ואיננו סבורים שבימים שנהגה בהם עדות החודש היא שימשה רק ככיסוי לקביעה בלעדית על פי הלוח. המסקנה מדברים כאלה היא שבמחלוקת רס"ג ובן מאיר אולי רס"ג צדק, אבל למרות זאת סמכות הקביעה הייתה בידי בן מאיר.
למרות שההבדל בשיטות השתרע על פני חמש שנים, כמו בימינו, הרי שבמקבץ השני בתוך אותן שנים כבר לא הייתה מחלוקת, וכללי קביעת הלוח בכל קהילות ישראל נותרו מאז אחידים כשיטת רס"ג. כך הגענו אל ימי מדינת ישראל כשכולנו נוהגים בדיוק על פי אותו הלוח. אחדות עם ישראל המתבטאת גם בלוח השנה האחיד הביאה בעזרת ה' להתקבצותנו מארבע כנפות הארץ. ייתן ה' בליבנו ובלב כל אחינו בני ישראל אהבה ואחווה, שלום ורעות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
