ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הספר 'הר הבית כהלכה' מוגדר על ידי מחברו הרב אלישע וולפסון, ר"מ בישיבת ההסדר בצפת ובן למשפחה רבנית, כ"כבירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית". זהו אכן ספר עב כרס ומהודר, מרשים מבחוץ ומאיר עיניים מבפנים. ספר שכזה, שפורש היטב את הסוגיות העיקריות מנקודת המבט של מחייבי העלייה ומתמודד בכבוד עם חלק מהדעות שכנגד, הוא ספר חשוב מאוד בעת הזאת.
חלק גדול מהבירור מוקדש לזכותו של תלמיד חכם לחלוק על גדולי הדור, בדורו ובדורות קודמים, ובלבד שהדבר מנומק כראוי. הנושא הזה מצוי במחלוקת גדולה בציבור הדתי לאומי, וגם מפריד בין חלקים ממנו ובין העולם החרדי. הכרעותיו של הרב וולפסון חשובות מאוד בהיבט הזה: "נראה כי פעמים, ובפרט בדברים הנוגעים לגאולה, הקב"ה כביכול אומר לגדולי ישראל לנסוע אחרי העם, כדי שהגאולה תבוא מתוך ההתעוררות הפנימית, האמונה ומסירות הנפש של כלל ישראל" (עמ' 266).
המחבר פותח בבירור מקיף על דיני הקדושה והטהרה בהר הבית לחלקיו השונים, הן בזמן הבית והן לאחר חורבנו. בשער השני נעשה בירור מקיף על מסורת מקום המקדש הממקמת את מקום קודש הקודשים באזור אבן השתייה, מתחת לכיפת הסלע. הבירור כולל עדויות היסטוריות מראשית תקופת הראשונים ואילך. מצורפת לו גם הוכחה טופוגרפית ברורה מתוך מבנה ההר וסביבותיו, המדגימה באופן מופתי שלא ייתכן להציב את מקום קודש הקודשים במקום אחר מאשר תחת כיפת הסלע.
הדיון על זיהוי מקום המקדש הוא חשוב מאוד, משום שכל עוד יש ספיקות בזיהוי המדויק נכנסים העולים להר לספקות בדיני כרת. לכן, כדי לעלות להר יש צורך בזיהוי קרוב לוודאי של מקום המקדש. זו הסיבה שבקונטרסים שונים שהתפרסמו בנושא הושקע מאמץ רב בהטלת ספק בזיהוי המקובל והרחבת השיטות החלופיות. הרב וולפסון מתמודד גם עם החקירה שביצע הרב גורן, אשר מרחיבה את בניין המקדש כמעט עד הכותל המערבי, ומוכיח כי היא נסמכת על שיעור גדול מדי של גודל האמה, ושהרב גורן עצמו לא חשש לחיבורו זה.
השער הבא בספר מוקדש לדברי האוסרים. דבר ראוי מאוד הוא לתת מקום נרחב לדברי החולקים על דעה, להתמודד בכבוד עם הדעות ולאפשר הכרעה, וכך נוהג הרב וולפסון. הסיבות העיקריות לאיסור הן שלוש: חשש שאיננו יודעים להיטהר כראוי, חשש שאיננו יודעים בבירור את מפת המקומות הקדושים בהר, וחשש לעודד אנשים שאינם שומרי מצוות לעלות להר בלא טהרה.
הרב וולפסון מתמודד עם כל הנימוקים הללו בעזרת תשובות שונות שנכתבו. הוא מפליא להוכיח שאין לנו צורך לחשוש לטומאה יתר על המידה, שזיהוי מקום הקודש והמקדש הוא ודאי (ולפיכך לחלקים נרחבים בהר אפשר להיכנס אפילו בטומאה), ולבסוף מסביר שהמצב שנוצר סביב ההר כאשר התגלתה סכנה מוחשית של מסירתו לנוכרים היה שינוי מובהק של המציאות, אשר מצדיק - ואולי אף מחייב - סטייה מדברי רבותינו שבדורות הקודמים ובדור הזה.
עולות להר
אחד הדיונים המעניינים ביותר בנושאי העלייה להר הבית מובלע מעט בספר. גם בקרב מעודדי העלייה יש רבים שסבורים שעדיף שנשים לא יעלו להר הבית. הסיבות לכך מגוונות ומרובות, החל מספקות בנושא טהרה מנידות וזיבה וספקות בחישוב הימים ושאלות הלכתיות בדין פולטת שכבת זרע, וכלה בדיונים שהם חברתיים בעיקרם, על אף נוכחותם בהלכה - על ההצהרות הכמוסות בעליית נשים, הן בהיבט של הקשר של אישה נשואה ובעלה בעת העלייה, הן בהיבט של שותפות נשים במהלך שעיקרו מלחמתי-הצהרתי, בכיבוש ומלחמה. גם בענייני נערות ובגרות, חלק מן הפוסקים מעדיפים שנערות שרק מתחילות את ימי הבגרות לא יעסקו בטהרה ובשאלות הלכתיות בנושא. לעומתם רבנים רבים וגם רבניות רואים חשיבות רבה בשותפות הנשים בעלייה - גם כדי להגדיל את כמות העולים, גם מתוך הנחה שיחס המשטרה לנשים עולות יהיה ראוי יותר, ובעיקר מפני שהקשר הנפשי אל הר ה' – אשר אותו מנסים לקומם מחדש – שייך לנשים לא פחות מאשר לגברים, ואולי אף יותר.
גם בין המתירים לנשים לעלות, יש הקוראים לעלייה נפרדת או להפרדה בעת העלייה ויש שאינם חוששים, הן מטעמי העניין עצמו – שהרי העלייה לרגל בוודאי הייתה פעולה משפחתית – והן מטעמי ביטחון.
אחת המחלוקות בקשר לעליית נשים עוסקת בטבילת רווקות. גם הנושא הזה, כמו נושאים אחרים בתוך המחלוקת הגדולה, חורז בו מחלוקות הלכתיות המשקפות עניינים רחבים יותר: מה תוקפם של מנהגים? ומה במקרה שטעמם בטל, או אולי התחזק? מה קובע שלמנהג יש כוח לחייב לאחר דורות לגבי כל מקרה ספציפי? הריב"ש כתב שיש לוודא כי נשים פנויות אינן טובלות לנידותן, מפני שאז האיסור הרובץ עליהן ועל בני זוג אפשריים בהקשר של יחסים מחוץ לנישואין הופך להיות קל מדי. לאחר שהפסיקה הובאה בבית יוסף ובשולחן ערוך היא הפכה לנורמה הלכתית, אף על פי שלא נוסחה כתקנה. בפסיקה של הדורות האחרונים הורחבה הגישה עד כדי מניעת נערות ורווקות מלהגיע למקווה כל עיקר, אף שלא לשם טהרת נידה. כך נושא טבילה בערב יום כיפור, שמוזכר על ידי המשנה ברורה כעניין פשוט ומומלץ אף לנערות, נאסר מכול וכול על ידי הרב עובדיה יוסף, וכך גם מונהג כפרקטיקה הלכתית במקוואות בישראל.
לעומת כל זאת עומדת תנועה רחבה של נשים למען המקדש, וגם חבל חשוב של רבנים שמתירים עליית נשים, נערות וילדות להר (חלק מהם מתירים רק לחלק מן הקבוצות לעיל). כאשר החשיבות העיקרית של העלייה להר, בהקשר לאומי, היא במספרי העולים להר, ניתנת חשיבות מרובה לכל מקור לעולים נוספים. הכרעתו של הרב וולפסון בספר להתיר בפשטות עליית נשים להר היא הכרעה שאינה מובנת מאליה ושמצריכה דיון והוכחה, וכך עשה בטוב טעם.
בסופו של הספר בא שער של בירורי הלכה מעשיים בענייני העלייה: על דרכי הטהרה ותזמונן, על עליית נשים, נערות וילדות להר, על מלחמת מצווה ועל התגרות באומות, על מורא מקדש ועל תפילה והשתחוות בהר.
לספר מצורפים מדריכים הלכתיים קצרים, סדנה אינטרנטית ללימוד הנושא ועלוני הדרכה נוחים. יש בספר מפות, תרשימים וצילומי אוויר, אך לא בכמות שמייגעת את הקורא. בסוף הספר נוספה גם רשימה ביבליוגרפית מקיפה, הכוללת גם את ספרי המתנגדים לעלייה.
'הר הבית כהלכה' הוא ספר מקיף ומכובד, אשר דן בצורה ברורה ומאירה בצדדים רבים בדיון בעלייה להר הבית בימינו. נסיים במילות הסיום שבחר המחבר עצמו: "ועתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת 'כל מי שפעל עם א ל יבוא וייטול שכרו'. ויהי רצון שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית מקדשך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
הרב שלמה הכט הוא דובר ארגון רבני בית הלל
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
