ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
המחלוקת ידועה מאוד בקרב מי שמכיר את דרך קביעת הלוח העברי בזמננו, ואני מזכיר אותה מפני שבאופן נדיר מאוד שני הצדדים היו יכולים לנהל את אותה המחלוקת עצמה בשנים אלה – החל מחודש מרחשוון התשפ"ה והלאה עד שנת תש"ץ.
מאז שהפסיקו לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות החודש, נקבע הלוח העברי על פי חשבון של אורך חודש ממוצע, ועל יסוד כללים מוסכמים. לחישוב הלוח נכנסה הקביעה של "מולד זקן בל תדרוש", שקובעת שכאשר זמנו של המולד הוא אחר חצות היום ביום ראש השנה – יידחה ראש השנה ביום אחד. כך כביכול נבטיח שהירח החדש ייראה ביום א' בתשרי ולא אחריו.
שאר הקביעות המתוות את הלוח העברי נוגעות לשני עקרונות חשובים. הראשון הוא הרצון להימנע מהצמדת יום כיפור לשבת ולהימנע מקביעת יום הושענא רבה בשבת, והשני הוא הרצון להגביל את התנודות באורך השנה ליומיים (מלבד חודש העיבור).
תהליך קביעת הלוח, בקצרה, עובר דרך מציאת קביעת השנה – האם היא מעוברת או לא. לפי זה אנחנו מחשבים מתי יהיה מולד תשרי של השנה הבאה ושל השנה שתבוא אחריה. אנו קובעים את המועד התאורטי של ראש השנה, ואז מתאימים את ימי ראש השנה של שתי השנים, כך שאורך השנה לא יצריך יותר משבעה חודשים מלאים ולא פחות מחמישה (מלבד חודש אדר ב').
המחלוקת בין הרב אהרן בן מאיר ובן רס"ג הייתה סביב השאלה מהו הגבול הקובע את דחיית "מולד זקן" והדחיות הקשורות אליה. חישוב זמן המולד הממוצע באותה שנה (וגם בשנה הבאה, שנת התשפ"ו) הביא למצב שבו על פי רבי סעדיה גאון היה צורך לדחות את ראש השנה, ואילו לשיטת בן מאיר לא היה צורך בדחייה. על פי ההסבר לעיל בנוגע לשיטת חישוב הלוח, הבדל כזה גורם להבדלים בתאריכים בשתי שנים לפחות, ולפעמים בשלוש.
אם נתרגם את המחלוקת לשנים שלנו, כך היא תיראה: על פי חישוב מולד תשרי תשפ"ו בשיטת רס"ג יידחה ראש השנה ליום שלישי, ואילו לפי בן מאיר ראש השנה תשפ"ו צריך להיות ביום שני.
מחלוקת לשנתיים־שלוש
לפי זה יש ביניהם מחלוקת האם במרחשוון השנה יהיו עשרים ותשעה ימים או שלושים, ובהתאמה האם פסח השנה יהיה בשבת או ביום א'. כמובן, ההבדל הוא גם בראש השנה, גם ביום הכיפורים (!) וגם בסוכות של שנת התשפ"ו. באופן דומה גם בתשפ"ט הבעל"ט מולד תשרי מצריך דחייה, ולשיטת רס"ג ראש השנה תשפ"ט יהיה ביום חמישי ולשיטת בן מאיר – ביום שלישי. גם בשנת תש"ץ הבאה עלינו לטובה, לשיטת רס"ג ראש השנה תש"ץ יהיה ביום שני ולשיטת בן מאיר – בשבת.
באופן זה יהיו הבדלים ביניהם בזמני פסח תשפ"ח ותשפ"ט, ובימים הנוראים, כולל ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, בשנים תשפ"ט ותש"ץ. צריך לשים לב שהמחלוקת מסתיימת ברגע שחוזרים למולדות שאינם בתחום של אי ההסכמה. כלומר, שיטת חישוב הלוח משפיעה על שנתיים או שלוש בכל פעם, אבל אינה יוצרת הבדל קבוע לתמיד. זוהי תכונה יפה של חישוב הלוח.
איך קרתה המחלוקת, על אילו שאלות נוספות היא השפיעה, ומה עלה בסופה? לא כל פרטי המחלוקת מוכרים לנו, אבל ידע רב מאוד נוסף בעקבות גילוי הגניזה הקהירית. המחלוקת הזאת הייתה פומבית מאוד, בולטת מאוד, והשפיעה על כל העולם היהודי של אותם ימים. נראה שדחיית ראש השנה כאשר מולד תשרי חל לאחר חצות היום כבר נמסרה לחכמי בבל המעטים העוסקים בתחום. לעומת זאת הטענה של רבי אהרון בן מאיר שהזמן המדויק אינו בדיוק בחצות היום אלא מעט אחר כך (כ־35 דקות) לא הייתה מוכרת, אלא שהרב בן מאיר טען שזו מסורת ארץ ישראל.
הסיבה לתוספת של דקות אלו אינה ידועה. היה מי שרצה לומר שמקורה בהבדל השעון שבין בבל לירושלים, או שמקורה בשיטת חישוב מקבילה הנסמכת על מולד ניסן. ייתכן בהחלט שכך אכן היה הכלל, אלא שמולד תשרי בהפרש הזה לא התרחש בשנים שבהן שותפו כללי הלוח עם חכמי בבל. בשורש הדברים, אין יתרון הכרחי לקביעת זמן עגולה דווקא, ובוודאי בחישובי מולדות ולוחות שמלאים במספרים ובשברים.
הלל הזקן תיקן עד ביאת משיח
טענה נוספת וחזקה של הרב בן מאיר הייתה שקביעת הלוח היא בסמכות רבני ארץ ישראל בלבד. זו טענה הנסמכת על התלמוד וגם נקבעה מאוחר יותר על ידי הרמב"ם. במסגרת זו הוא טען שגם הידע המדויק של כללי העיבור הונחל מדור לדור בישיבתו ובמשפחתו.
מה הייתה תשובתו של רס"ג לטענותיו של בן מאיר? הטענה המהותית שלו היא שקודמו של בן מאיר, שש מאות שנה לפניו, הלל הנשיא שתיקן את הלוח הקבוע, כבר קידש את כל ראשי החודשים ותיקן את כל השנים מאז והלאה עד בוא המשיח. אחרי הלל, אין יתרון מהותי או הלכתי לחכמי ארץ ישראל. לרס"ג הייתה טענה עוד יותר מרחיקת לכת, שעל פיה גם בזמן שבתי הדין קידשו את החודש על פי הראייה, הם התחשבו קודם כול ובעיקר בחשבון הקבוע ולא בעדויות או במצב הירח בשמיים. זו טענה שלא הייתה מקובלת כבר בזמן שהדברים נכתבו, ורבים מהגאונים והראשונים הסתייגו ממנה. בסופו של דבר הוכרעה המחלוקת כשיטת רס"ג. הרב אהרון בן מאיר לא הצליח להטות את הכף, וההולכים בשיטתו התמעטו והלכו.
מצד שני, הרב מרדכי הלפרין משער (במאמרו "למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת") שהיה ניסיון מרוכז ומוצלח להעלים את המחלוקת, כולל את הטענות של רס"ג. במהלך הפולמוס רס"ג כתב על הנושא ספר שלם בשם 'ספר המועדים'. הספר הועתק ונשלח לקהילות רבות, ולמרות זאת אינו נמצא בידינו. הראשונים לא כתבו על המחלוקת וזכרה כמעט לא נודע לנו עד גילוי גניזת קהיר (ששם הונחו דברים לא לשם משמרת אלא לגניזה). לטענת הרב הלפרין, הסיבה היא שטיעוניו של רס"ג במהלך העימות אינם מה שאנחנו נוקטים להלכה בפועל. אנחנו פוסקים שיש לבית הדין בארץ ישראל משקל רב בקביעת הלוח, ואיננו סבורים שבימים שנהגה בהם עדות החודש היא שימשה רק ככיסוי לקביעה בלעדית על פי הלוח. המסקנה מדברים כאלה היא שבמחלוקת רס"ג ובן מאיר אולי רס"ג צדק, אבל למרות זאת סמכות הקביעה הייתה בידי בן מאיר.
למרות שההבדל בשיטות השתרע על פני חמש שנים, כמו בימינו, הרי שבמקבץ השני בתוך אותן שנים כבר לא הייתה מחלוקת, וכללי קביעת הלוח בכל קהילות ישראל נותרו מאז אחידים כשיטת רס"ג. כך הגענו אל ימי מדינת ישראל כשכולנו נוהגים בדיוק על פי אותו הלוח. אחדות עם ישראל המתבטאת גם בלוח השנה האחיד הביאה בעזרת ה' להתקבצותנו מארבע כנפות הארץ. ייתן ה' בליבנו ובלב כל אחינו בני ישראל אהבה ואחווה, שלום ורעות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
