ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
המחלוקת ידועה מאוד בקרב מי שמכיר את דרך קביעת הלוח העברי בזמננו, ואני מזכיר אותה מפני שבאופן נדיר מאוד שני הצדדים היו יכולים לנהל את אותה המחלוקת עצמה בשנים אלה – החל מחודש מרחשוון התשפ"ה והלאה עד שנת תש"ץ.
מאז שהפסיקו לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות החודש, נקבע הלוח העברי על פי חשבון של אורך חודש ממוצע, ועל יסוד כללים מוסכמים. לחישוב הלוח נכנסה הקביעה של "מולד זקן בל תדרוש", שקובעת שכאשר זמנו של המולד הוא אחר חצות היום ביום ראש השנה – יידחה ראש השנה ביום אחד. כך כביכול נבטיח שהירח החדש ייראה ביום א' בתשרי ולא אחריו.
שאר הקביעות המתוות את הלוח העברי נוגעות לשני עקרונות חשובים. הראשון הוא הרצון להימנע מהצמדת יום כיפור לשבת ולהימנע מקביעת יום הושענא רבה בשבת, והשני הוא הרצון להגביל את התנודות באורך השנה ליומיים (מלבד חודש העיבור).
תהליך קביעת הלוח, בקצרה, עובר דרך מציאת קביעת השנה – האם היא מעוברת או לא. לפי זה אנחנו מחשבים מתי יהיה מולד תשרי של השנה הבאה ושל השנה שתבוא אחריה. אנו קובעים את המועד התאורטי של ראש השנה, ואז מתאימים את ימי ראש השנה של שתי השנים, כך שאורך השנה לא יצריך יותר משבעה חודשים מלאים ולא פחות מחמישה (מלבד חודש אדר ב').
המחלוקת בין הרב אהרן בן מאיר ובן רס"ג הייתה סביב השאלה מהו הגבול הקובע את דחיית "מולד זקן" והדחיות הקשורות אליה. חישוב זמן המולד הממוצע באותה שנה (וגם בשנה הבאה, שנת התשפ"ו) הביא למצב שבו על פי רבי סעדיה גאון היה צורך לדחות את ראש השנה, ואילו לשיטת בן מאיר לא היה צורך בדחייה. על פי ההסבר לעיל בנוגע לשיטת חישוב הלוח, הבדל כזה גורם להבדלים בתאריכים בשתי שנים לפחות, ולפעמים בשלוש.
אם נתרגם את המחלוקת לשנים שלנו, כך היא תיראה: על פי חישוב מולד תשרי תשפ"ו בשיטת רס"ג יידחה ראש השנה ליום שלישי, ואילו לפי בן מאיר ראש השנה תשפ"ו צריך להיות ביום שני.
מחלוקת לשנתיים־שלוש
לפי זה יש ביניהם מחלוקת האם במרחשוון השנה יהיו עשרים ותשעה ימים או שלושים, ובהתאמה האם פסח השנה יהיה בשבת או ביום א'. כמובן, ההבדל הוא גם בראש השנה, גם ביום הכיפורים (!) וגם בסוכות של שנת התשפ"ו. באופן דומה גם בתשפ"ט הבעל"ט מולד תשרי מצריך דחייה, ולשיטת רס"ג ראש השנה תשפ"ט יהיה ביום חמישי ולשיטת בן מאיר – ביום שלישי. גם בשנת תש"ץ הבאה עלינו לטובה, לשיטת רס"ג ראש השנה תש"ץ יהיה ביום שני ולשיטת בן מאיר – בשבת.
באופן זה יהיו הבדלים ביניהם בזמני פסח תשפ"ח ותשפ"ט, ובימים הנוראים, כולל ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, בשנים תשפ"ט ותש"ץ. צריך לשים לב שהמחלוקת מסתיימת ברגע שחוזרים למולדות שאינם בתחום של אי ההסכמה. כלומר, שיטת חישוב הלוח משפיעה על שנתיים או שלוש בכל פעם, אבל אינה יוצרת הבדל קבוע לתמיד. זוהי תכונה יפה של חישוב הלוח.
איך קרתה המחלוקת, על אילו שאלות נוספות היא השפיעה, ומה עלה בסופה? לא כל פרטי המחלוקת מוכרים לנו, אבל ידע רב מאוד נוסף בעקבות גילוי הגניזה הקהירית. המחלוקת הזאת הייתה פומבית מאוד, בולטת מאוד, והשפיעה על כל העולם היהודי של אותם ימים. נראה שדחיית ראש השנה כאשר מולד תשרי חל לאחר חצות היום כבר נמסרה לחכמי בבל המעטים העוסקים בתחום. לעומת זאת הטענה של רבי אהרון בן מאיר שהזמן המדויק אינו בדיוק בחצות היום אלא מעט אחר כך (כ־35 דקות) לא הייתה מוכרת, אלא שהרב בן מאיר טען שזו מסורת ארץ ישראל.
הסיבה לתוספת של דקות אלו אינה ידועה. היה מי שרצה לומר שמקורה בהבדל השעון שבין בבל לירושלים, או שמקורה בשיטת חישוב מקבילה הנסמכת על מולד ניסן. ייתכן בהחלט שכך אכן היה הכלל, אלא שמולד תשרי בהפרש הזה לא התרחש בשנים שבהן שותפו כללי הלוח עם חכמי בבל. בשורש הדברים, אין יתרון הכרחי לקביעת זמן עגולה דווקא, ובוודאי בחישובי מולדות ולוחות שמלאים במספרים ובשברים.
הלל הזקן תיקן עד ביאת משיח
טענה נוספת וחזקה של הרב בן מאיר הייתה שקביעת הלוח היא בסמכות רבני ארץ ישראל בלבד. זו טענה הנסמכת על התלמוד וגם נקבעה מאוחר יותר על ידי הרמב"ם. במסגרת זו הוא טען שגם הידע המדויק של כללי העיבור הונחל מדור לדור בישיבתו ובמשפחתו.
מה הייתה תשובתו של רס"ג לטענותיו של בן מאיר? הטענה המהותית שלו היא שקודמו של בן מאיר, שש מאות שנה לפניו, הלל הנשיא שתיקן את הלוח הקבוע, כבר קידש את כל ראשי החודשים ותיקן את כל השנים מאז והלאה עד בוא המשיח. אחרי הלל, אין יתרון מהותי או הלכתי לחכמי ארץ ישראל. לרס"ג הייתה טענה עוד יותר מרחיקת לכת, שעל פיה גם בזמן שבתי הדין קידשו את החודש על פי הראייה, הם התחשבו קודם כול ובעיקר בחשבון הקבוע ולא בעדויות או במצב הירח בשמיים. זו טענה שלא הייתה מקובלת כבר בזמן שהדברים נכתבו, ורבים מהגאונים והראשונים הסתייגו ממנה. בסופו של דבר הוכרעה המחלוקת כשיטת רס"ג. הרב אהרון בן מאיר לא הצליח להטות את הכף, וההולכים בשיטתו התמעטו והלכו.
מצד שני, הרב מרדכי הלפרין משער (במאמרו "למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת") שהיה ניסיון מרוכז ומוצלח להעלים את המחלוקת, כולל את הטענות של רס"ג. במהלך הפולמוס רס"ג כתב על הנושא ספר שלם בשם 'ספר המועדים'. הספר הועתק ונשלח לקהילות רבות, ולמרות זאת אינו נמצא בידינו. הראשונים לא כתבו על המחלוקת וזכרה כמעט לא נודע לנו עד גילוי גניזת קהיר (ששם הונחו דברים לא לשם משמרת אלא לגניזה). לטענת הרב הלפרין, הסיבה היא שטיעוניו של רס"ג במהלך העימות אינם מה שאנחנו נוקטים להלכה בפועל. אנחנו פוסקים שיש לבית הדין בארץ ישראל משקל רב בקביעת הלוח, ואיננו סבורים שבימים שנהגה בהם עדות החודש היא שימשה רק ככיסוי לקביעה בלעדית על פי הלוח. המסקנה מדברים כאלה היא שבמחלוקת רס"ג ובן מאיר אולי רס"ג צדק, אבל למרות זאת סמכות הקביעה הייתה בידי בן מאיר.
למרות שההבדל בשיטות השתרע על פני חמש שנים, כמו בימינו, הרי שבמקבץ השני בתוך אותן שנים כבר לא הייתה מחלוקת, וכללי קביעת הלוח בכל קהילות ישראל נותרו מאז אחידים כשיטת רס"ג. כך הגענו אל ימי מדינת ישראל כשכולנו נוהגים בדיוק על פי אותו הלוח. אחדות עם ישראל המתבטאת גם בלוח השנה האחיד הביאה בעזרת ה' להתקבצותנו מארבע כנפות הארץ. ייתן ה' בליבנו ובלב כל אחינו בני ישראל אהבה ואחווה, שלום ורעות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
