ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
ננסה לברר: מהו מָּקוֹם ? מהי פגיעה ? ומה זה נכון ?
המָּקוֹם היא המילה המנחה בתחילת פרשתנו, זה מודגש מאוד בפסוקים: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: ..וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: ...וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כח, יא – יט).
רש"י, בעקבות חז"ל ותרגום יונתן, פירש כי הכוונה להר המוריה ורבים המשיכו בעקבותיו (אבל עיינו גם ברשב"ם, באבן עזרא ורד"ק).
נעבור ל"פגיעה". חז"ל מפרשים וַיִּפְגַּע – "אין פגיעה אלא תפלה" (סנהדרין דף צה ע"ב). אם כך, הפגיעה היא המפגש, שנערך שלש פעמים בכל יום, באמצעות התפילה. כך מכוונים למטרה, "בול פגיעה". המטרה היא יצירת קשר עם השכינה, עם המקום, עם בורא עולם.
נוכל להציע שגם הביטוי " נכון " יתפרש כהכנה לתפילה, בהתאם למופיע בנבואות עמוס: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקיךָ יִשְׂרָאֵל" (ד, יב) וכנדרש בשאלה הדנה כיצד מתכוננים לתפילה בברכות דף י ע"א.
כאמור, המטרה שלנו היא להיות בקשר עם המקום=הקב"ה, מקומו של עולם!
אנחנו רוצים להיות "האיש הנכון במקום הנכון"!
תפילה בכוונה מובילה אותנו לפגיעה במקום, במדויק.
נדגיש בעקבות דברינו, כי למרות שיש שהגדירו את בריאת העולם כהליך של "יש מאַיִן", כדי ללמדנו שיש בורא לעולם, בהסתכלות מעמיקה יותר, נגלה כי העולם נברא "אין מיש".
העולם החומרי הוא בעצם "אַיִן". אבל כשבני האדם, העשויים מאדמה, רוצים להיות "יש", הדרך היחידה שלהם להתחבר אל הקב"ה, אל הרוחניות, היא באמצעות הניסיון להגיע לשַׁעַר הַשָּׁמָיִם = דרך התפילה. כך המקום הפיזי שהוא "אַיִן" מקבל משמעות וקיום של " מָּקוֹם ".
"האיש הנכון במקום הנכון ", מבטא את דרך חייהם של אבותינו. כל מקום פיזי שבו הם עבדו את בורא עולם, הפך להיות "יש" =" מָּקוֹם " שערי השמים נפתחו לתפילתם בכל מקום בו הם חיפשו אותו.
כשיעקב התפלל הוא תמיד פגע במקום, שם הוא פגש את אלוקיו, הוא הכין את עצמו והיה נכון לפגישה.
כשדוד המלך גילה שה"מקום" הוא הר המוריה, ששם הייתה גם עקידת יצחק, ושם גם אברהם וגם יצחק וגם יעקב התפללו (רש"י), מיד התברר מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה " (דברים יב, יא), שָׁם ברבים הוא שָׁמַיִם. על מקום זה נאמר: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כא).
כך לא רק תפילותנו מתקבלות, כך גם מתברכים.
בניית בתי הכנסת ברחבי העולם אפשרה להתחבר אל ה"יש" בכל מקום, אם "מכוונים" אז גם שם, אפשר לפגוע. זו גם הסיבה שמקום התפילה נקרא "מקדש מעט".
בחסדי השם, בזכות התגשמות חלק משמעותי מהנבואות על קיבוץ הגלויות, עם ישראל חוזר לארץ ישראל ויכול להתקרב אל הקב"ה=הַ מָּקוֹם, במקומות שבהם עשו זאת האבות.
נתפלל כי נזכה להיות האנשים הנכונים ונהיה ראויים לחזור אל הַ מָּקוֹם המדויק, אז יתקיים החזון ש" נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב, ב; מיכה ד,א), לבקש את דבר ד' שבחר בעמו באהבה, ונתן לנו את תורתו תורת אמת.
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה
נייחל לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והעקורים
ולנחמה לכל משפחות הגיבורים שנתנו, עבור כולנו, את היקר להם מכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
