ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
ננסה לברר: מהו מָּקוֹם ? מהי פגיעה ? ומה זה נכון ?
המָּקוֹם היא המילה המנחה בתחילת פרשתנו, זה מודגש מאוד בפסוקים: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: ..וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: ...וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כח, יא – יט).
רש"י, בעקבות חז"ל ותרגום יונתן, פירש כי הכוונה להר המוריה ורבים המשיכו בעקבותיו (אבל עיינו גם ברשב"ם, באבן עזרא ורד"ק).
נעבור ל"פגיעה". חז"ל מפרשים וַיִּפְגַּע – "אין פגיעה אלא תפלה" (סנהדרין דף צה ע"ב). אם כך, הפגיעה היא המפגש, שנערך שלש פעמים בכל יום, באמצעות התפילה. כך מכוונים למטרה, "בול פגיעה". המטרה היא יצירת קשר עם השכינה, עם המקום, עם בורא עולם.
נוכל להציע שגם הביטוי " נכון " יתפרש כהכנה לתפילה, בהתאם למופיע בנבואות עמוס: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקיךָ יִשְׂרָאֵל" (ד, יב) וכנדרש בשאלה הדנה כיצד מתכוננים לתפילה בברכות דף י ע"א.
כאמור, המטרה שלנו היא להיות בקשר עם המקום=הקב"ה, מקומו של עולם!
אנחנו רוצים להיות "האיש הנכון במקום הנכון"!
תפילה בכוונה מובילה אותנו לפגיעה במקום, במדויק.
נדגיש בעקבות דברינו, כי למרות שיש שהגדירו את בריאת העולם כהליך של "יש מאַיִן", כדי ללמדנו שיש בורא לעולם, בהסתכלות מעמיקה יותר, נגלה כי העולם נברא "אין מיש".
העולם החומרי הוא בעצם "אַיִן". אבל כשבני האדם, העשויים מאדמה, רוצים להיות "יש", הדרך היחידה שלהם להתחבר אל הקב"ה, אל הרוחניות, היא באמצעות הניסיון להגיע לשַׁעַר הַשָּׁמָיִם = דרך התפילה. כך המקום הפיזי שהוא "אַיִן" מקבל משמעות וקיום של " מָּקוֹם ".
"האיש הנכון במקום הנכון ", מבטא את דרך חייהם של אבותינו. כל מקום פיזי שבו הם עבדו את בורא עולם, הפך להיות "יש" =" מָּקוֹם " שערי השמים נפתחו לתפילתם בכל מקום בו הם חיפשו אותו.
כשיעקב התפלל הוא תמיד פגע במקום, שם הוא פגש את אלוקיו, הוא הכין את עצמו והיה נכון לפגישה.
כשדוד המלך גילה שה"מקום" הוא הר המוריה, ששם הייתה גם עקידת יצחק, ושם גם אברהם וגם יצחק וגם יעקב התפללו (רש"י), מיד התברר מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה " (דברים יב, יא), שָׁם ברבים הוא שָׁמַיִם. על מקום זה נאמר: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כא).
כך לא רק תפילותנו מתקבלות, כך גם מתברכים.
בניית בתי הכנסת ברחבי העולם אפשרה להתחבר אל ה"יש" בכל מקום, אם "מכוונים" אז גם שם, אפשר לפגוע. זו גם הסיבה שמקום התפילה נקרא "מקדש מעט".
בחסדי השם, בזכות התגשמות חלק משמעותי מהנבואות על קיבוץ הגלויות, עם ישראל חוזר לארץ ישראל ויכול להתקרב אל הקב"ה=הַ מָּקוֹם, במקומות שבהם עשו זאת האבות.
נתפלל כי נזכה להיות האנשים הנכונים ונהיה ראויים לחזור אל הַ מָּקוֹם המדויק, אז יתקיים החזון ש" נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב, ב; מיכה ד,א), לבקש את דבר ד' שבחר בעמו באהבה, ונתן לנו את תורתו תורת אמת.
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה
נייחל לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והעקורים
ולנחמה לכל משפחות הגיבורים שנתנו, עבור כולנו, את היקר להם מכל.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
