ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
"וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו: וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" (מלכים א ב' ה-ו).
ננסה השבוע לברר את הביטוי "וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם". לפי רש"י בעקבות התרגום הטענה כלפי יואב היא כי הוא נהג בעורמה עם מי שחשבו אותו לידידם. וז"ל: "שהיה להם שלום עמו ולא היו נשמרים ממנו".
פירוש זה קשה, שהרי אם ההריגה הייתה מותרת אי אפשר להחיל על יואב עונש מוות בגלל ערמה ואם הייתה אסורה הרי שגם אם לא הייתה נעשית בערמה, היה ליואב דין רוצח. עוד קשה, מה פשר הביטוי לשים את דמי המלחמה בשלום, הרי מדובר על החלפת המצבים כמו שמסביר המצודות:
"הדם הראוי לשפוך במלחמה בגבורה מפורסמת שפך באנשי שלומי בערמתו".
עוד קשה, הרי מלחמה ושלום הם מושגים הנוגעים לחיי הכלל ולא לחייהם הפרטיים של יואב, אבנר ואבישי?
מפשט הכתובים משמע ששלמה הרג את יואב מדין רוצח ולא מדין מורד במלכות. כך משמע מציוויו של דוד כמובא לעיל וכך משמע גם מהציווי שציוה שלמה את בניהו בן יהוידע ביחס ליואב (שם לא-לג).
לעומת זאת בסוגיא במסכת סנהדרין משמע, ששלמה ניסה לדון את יואב, בבית דינו, בדין רוצח ויואב יצא זכאי על הריגת אבנר. וז"ל הסוגיא:
"אתיוה ליואב, דייניה. אמר ליה: מאי טעמא קטלתיה (הרגת) לאבנר? - אמר ליה: גואל הדם דעשהאל הואי (הייתי) . - (ענה לו הדיין שלאבנר היה מותר להרוג את עשהאל שהרי) עשהאל רודף הוה. - אמר ליה (יואב לדיין): היה לו (לאבנר) להצילו (את עצמו, על ידי פגיעה) באחד מאבריו (ולא יהרגנו, דהכי אמרינן [בבן סורר ומורה] (סנהדרין עד, א): רודף אחר חבירו להרגו ויכול זה להציל את עצמו באחד מאיבריו של רודף, ולא עשה כן אלא חזר כנגדו והרגו נהרג עליו-רש"י). - אמר ליה (הדיין ליואב): לא יכיל ליה (אבנר לא היה יכול להנצל על ידי פגיעה באחד מאיבריו של עשהאל). - אמר ליה (יואב לדיין): השתא בדופן חמישית כיון ליה, דכתיב (שמואל ב ב') "ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש", ואמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, במקום שמרה וכבד תלויין בו, באחד מאיבריו לא יכיל ליה (אם אבנר היה מסוגל תוך כדי ריצה לכוון למקום כל כך קריטי ומסויים בגופו של עשהאל, בוודאי שהיה יכול לפגוע ברגלו כדוגמא ולהפסיק את המרדף אחריו)? - אמר ליה (הדיין ליואב): ניזיל אבנר (דינו של אבנר פטור אתה עליו)" (סנהדרין מט ע"א).
כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
שונות) - "נתקלנו, קדימה הסתער", במטרה להשמיד את האוייב.כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
כאשר מדובר על מאבק פנימי בתוך עם ישראל, בשאלה האם השלטון מגיע לדוד או למשפחתו של שאול, הבעיה הרבה יותר חמורה. דוד הקפיד לאורך כל הדרך והחמיר בפקודותיו שלא לפגוע בצד השני אלא במקרה של התקפה, שהדרך היחידה להנצל ממנה היא על ידי פגיעה בתוקף. יואב ואבישי לעומתו טענו לאורך כל הדרך (במערה - שמו"ב כ"ד, במעגל - שמו"ב כ"ו ועוד) כי זו "עת מלחמה" ולכן מותר לפגע בשאול ובאנשיו לפי הכללים של עת כזאת. דיני רודף וההגבלה של "יכול להנצל באחד מאיבריו" קיימים רק בעת שלום. לכן יואב, שטוען לחפותו ומבקש לצאת זכאי בטענה שהוא גואל הדם של עשהאל, מערבב "דְּמֵי (דיני) מִלְחָמָה בְּ(דיני) שָׁלֹם" לכן מצווה דוד בצוואתו לדונו בדיני רוצח. (עיינו ברד"ק שם, שיתכן ורומז לכיוון זה).
החלטות ברורות וחד משמעיות, עשויות כנראה, להביא גם לפקודות ברורות יותר, שיביאו לנצחון ברור יותר על אויבינו, בעה"י.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה משווים את העצים לצדיקים?
למה ללמוד גמרא?
איך מכינים תה בשבת?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
הדלקה וכיבוי ביום טוב
שופר
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
